פיליפס ו-GE בדרך לחממות

המכרז השלישי של תוכנית החממות צובר תאוצה ומעורר עניין בקרב תאגידי ענק הזכיינים יקבלו מימון בהיקף של 85% כל חברה שתפעל בחממות תקבל כ-2 מיליון שקל

פיליפס וג'נרל אלקטריק צפויות להתמודד במכרז החממות הקרוב. כך נודע ל"גלובס". בימים אלה מנהלת תוכנית החממות, בפעם השלישית תוך שלוש שנים, את ההליך שיוביל גופים מהארץ ומהעולם לזכות בזיכיון.

החממות שמועמדות למכרז הן חממת אשקלון, שעד כה הופעלה על ידי קבוצת א.ת.י שהיא חלק מחברת גפן הבורסאית; חממת נתניה שעד כה הופעלה על ידי קבוצת טרגטק וחממת קצרין שעד כה הופעלה על ידי מיט"ג היי-טק ונצ'רס, מקבוצת קפיטל פוינט הבורסאית.

שלוש הזכייניות הקיימות החליטו שלא להתחרות על האפשרות להאריך את הזיכיון שלהן. אחת הסיבות לכך היא כנראה השינוי באופי ההסכם בין המדינה לבין החממות. זכיין של חממה שיזכה במכרז החדש, יתקשר עם המדינה למשך שמונה שנים, ויתחייב להעמיד במהלכן מימון משלים לחממות. בהתאם לתנאים, חברות אשר יציגו התחייבות לממן את החברות בהמשך דרכן, יזכו להעדפה ותנאי כזה מעניק לגופים גדולים יתרון.

ההחלטה לגבי זהות הגופים שיזכו לנהל את החממות תשקלל את הגורמים הבאים: היקף ואיכות הניסיון של הצוות (35%); איכות תוכנית עסקית (25%); מקורות מימון (25%); התרשמות כללית (15%) והתחשבות בביצועים של המציעים, במקרה שבו מדובר בחברה שכבר מנהלת חממה (כ-10%).

מה מושך שורה של תאגידי ענק למכרז החממות? עו"ד אילת טורם, שותפה בפירמת עוה"ד עמית, פולק, מטלון ושות' (APM), שמתמחה בהקמה של גופי השקעה לרבות קרנות, חממות ואקסלרטורים, אומרת כי "המכרזים הפכו להיות מאוד אטרקטיביים, גם להון סיכון, שמבינים את ההיגיון בלהיות בעלים של חממה".

טורם מציינת מספר מגמות שהביאו לשינוי: השינוי במבנה הזיכיון, קבלת מענק במקום הלוואה (כלומר, אם החברה לא מגיעה למכירות, המדינה סופגת את עלות המענק) והפחתת חוסר הוודאות לגבי הנושא של הוצאת קניין רוחני מהארץ. לדבריה: "יש פחות רתיעה מלהיות בעלים של גוף שכזה".

מעבר לכך, עושה רושם שהחממות עברו במקביל מהפך תדמיתי. באופן דומה לקנות ההון סיכון בישראל, גם החממות עברו תהליך דרוויניסטי שניפה את הגופים הפחות מקצועיים, פשוט בגלל שהמודל הקודם - שהיה נראה כהזדמנות פיננסית - הסתמן ככישלון לכל מי שהיה מעורב בו. "אם אתה גוף שקם פתאום והחליט להיות חממה, אז אם אתה מסתכל על הדרך שבה מנקדים את הגוף, פשוט חבל על הזמן שלך", משוכנעת טורם, "אין מקום היום להתמודד אם אתה לא מביא לשולחן ערך מוסף אמיתי. אם מי שרק מפעיל חממה ייגש היום להתמודד שוב, הוא יוכל לגדל חברות, אבל לא מעבר לזה".

2-3 חברות בשנה

גודל התמיכה הממשלתית בפרוייקטי חממה יעמוד - פחות או יותר כפי שהיה בעבר - על 85% מהתקציב. בסך הכול מדובר על תמיכה מקסימלית של 1.7 מיליון שקל בכל חברה, כאשר בחממות שיפעלו בפריפריה הסכום יטפס ל-2.125 מיליון שקל. בפרויקטים שפונים לתחום הסייבר או לנושאים ביוטכנולוגיים/רפואיים, סכום המענק יכול לטפס בעוד כמה מאות אלפי שקלים.

לזכיינים הקיימים, שבחרו לוותר על הזיכיון, יש מניע נוסף. רובם גידלו במהלך השנים האחרונות לפחות 2-3 חברות בשנה, והשקעות ההמשך בחברות הללו ידרשו מהם להשקיע חלק משמעותי מההון שלהם ובנוסף יספקו להם הזדמנויות להשקעות סיד לתקופה הקרובה.

גורמים חדשים המשתתפים במכרז שומרים כעת את הקלפים קרוב מאוד לחזה, אולם ל"גלובס" נודע על הכוונות של כמה מהם. חטיבת הבריאות של תאגיד פיליפס הלת'קר אשר בעבר כבר הכריזה (כפי שפורסם ב"גלובס") על כוונתה להקים פעילות השקעות בחברות ישראליות צעירות, בוחנת בחיוב השתתפות במכרז.

לפיליפס כבר יש מרכז פיתוח בחיפה שמעסיק מאות עובדים. גם שכנתה של פיליפס בחיפה, GE, שמעסיקה גם היא מאות עובדים בישראל וכבר פעילה בהשקעה בסטארט-אפים מקומיים ובקשר עם המדען הראשי, שוקלת לנתב חלק מפעילותה דרך חממה, לאו דווקא בתחום מדעי החיים. ל-GE ישראל יש גם שותפות עם אינטל ישראל, במעבדת חדשנות שמפעילות השתיים יחד.

בשני ההליכים התחרותיים שנערכו בעבר זכו המפעילים: אלביט מערכות, חברת נילסן, יגאל אהובי, ד"ר שמעון אקהויז, האצ'יסון, שת"פ של קסניה ו-ואן ליר, JVP וגיתם BBDO. במכרז נפרד שנערך להפעלת חממה בתחום הביוטק, זכתה שותפות של קרן אורבימד עם J&J וטקדה (ראו ידיעה נפרדת).

משקיעים מאוהיו

עזריאל קדים, המנכ"ל של חממת טרגטק, מתייחס להחלטה של הזכיינים הקיימים לצאת מהתמונה. "החממה הופרטה ב-2003 תחת קבוצה של משקיעים פרטיים", הוא מספר, "ב-2006 בוצעה השקעת המשך של אותם משקיעים פרטים ושל קבוצה של משקיעים חדשים שמקורם בעיר אקרון (Akron), אוהיו, ובתמיכה ממשלתית של מחוז אקרון. את ההשקעה הוביל יהודי בשם ג'ו קנטור. בסבב השלישי של ההשקעות, ב-2009, הוא בעצם היה המשקיע העיקרי".

לחממה מגיעות בכל שנה לפחות שתי חברות חדשות, ובשלב כלשהו קנטור החליט כי יש בחממה כבר מספיק חברות, וכי אין צורך כרגע לבצע השקעות חדשות בחברות בשלב הסיד. כעת פועלת רקטג כחברת אחזקות בראשות קנטור. הוא מתכנן לקדם את החברות הקיימות בוגרות החממה ואלה שיבגרו ממנה במחזור האחרון שיסתיים השנה, וכן ייתכן כי ישקיע בחברות חדשות, אך לא בהכרח בשלב הסיד ו/או דרך המנגנון של החממה. "אנחנו מקווים מאוד שהחברות הללו ימשיכו לפעול בארץ וכי ימשיכו לפעול כאן תחת איזה שהוא סוג של מעטפת, שלא יתפזרו לנו", אומר קדים.

החממה ממוקדת בתחום המכשור הרפואי. החברה הבולטת שפרחה מן הקן אבל עדיין שומרת על קשר עם החממה היא Pcure, שחתמה לאחרונה על שיתוף פעולה עם חברת פיליפס.

בין החברות האחרות בקבוצה נמצאות נרבומטריקס שעוסקת בטיפול בכאבי גב על ידי גירוי חשמלי נקודתי, שגייסה 3.5 מיליון דולר ומוכרת כבר בארה"ב ובאירופה, מוצרים שמיוצרים בישראל. חברת הדסנס, שעוסקת בניטור לא פולשני של פעילות המוח, קיבלה השקעה של 5-6 מיליון דולר מתאגיד GE ומקרן פונטיפקס. הדסנס, שגם היא מייצרת בארץ, נמצאת בשלב הניסויים הקליניים.

חברת דנט אריי, שלה טכנולוגיית לייזר לביצוע טיפולי שיניים כואבים פחות, שיכולים לחסוך חלק מתהליך ההרדמה, קיבלה השקעה של כמיליון דולר ונמצאת כיום בעיצומו של סבב גיוס נוסף.

שתי חברות מעניינות במיוחד מהבציר החדש, שמסיים את תקופת החממה כעת, הן MTR, שמפתחת מערכת מומחה לניתוח תצלומי ריאות לשם שיפור אבחון סרטן ריאות, ובהמשך גם סוגי סרטן אחרים, וביופ, שמשפרת את הדיוק בבדיקות לאיתור סרטן צוואר הרחם.

צרו איתנו קשר *5988