נפתלי בנט ישים סוף לתופעת העובדים ה"מתחלים"?

היוזמה של שר הכלכלה - לפיה מעסיק יוכל להפנות עובד שקיבל אישור מחלה לרופא מטעמו לבדיקה חוזרת - מעוררת רגשות עזים ■ התומכים טוענים כי ההצעה תאפשר להתמודד עם עובדים ש"מתחלים", והמתנגדים טוענים כי הדבר יוביל דווקא לירידה בפריון העבודה

מזג האוויר בחודשים האחרונים אמנם לא ממש חורפי, אבל שלל מחלות החורף כבר מזמן כאן. עובדים רבים נעדרים בתקופה זו מעבודתם עקב מחלותיהם או מחלות ילדיהם, והמעסיקים נאלצים להתמודד עם עבודה בהיקף כוח אדם מצומצם.

לאחרונה הודיע שר הכלכלה נפתלי בנט על יוזמה חדשה מטעם משרדו, במסגרתה יוכל המעסיק להפנות את העובד לבדיקה אצל רופא מטעמו. המשמעות - אישור מחלה מרופא המשפחה של העובד אינו מספק בהכרח, והמעסיק יוכל להפנות את העובד לרופא נוסף, המקובל עליו בזמן מחלה.

נציגי המשרד הציגו שינויים בתקנות העוסקות בחופשת מחלה של עובדים. אחד השינויים מציע כי אם יתעורר ספק אצל המעסיק לגבי נכונות תעודת המחלה שהגיש העובד - הוא יוכל להפנות את העובד לבדיקה חוזרת של רופא מטעמו, שיפסוק אם תעודת המחלה תקפה. העובד, על פי ההצעה, צריך להסכים לבדיקה החוזרת, אבל קשה להאמין שיהיו עובדים שיתנגדו לבקשה כזו של המעסיק - מחשש שיתפסו אוטומטית כמי שיש להם מה להסתיר.

על פי נתוני חברת חשבים ממוצע ההיעדרויות עקב מחלה (כולל מחלת ילד ומחלת הורה - אם היו כאלו) עמד ב-2013 על כחצי יום בחודש - לשנה עמד הממוצע על כ-6 ימים. הנתונים מתבססים על נתוני ההיעדרות של 40 אלף עובדים בענפים שונים בסקטור הפרטי. בקרב נשים היה הממוצע גבוה יותר - 0.6 ימים בחודש, וממוצע שנתי של 7.6 ימי מחלה, ובקרב גברים על 0.4 בחודש ו-5.3 בשנה ימי מחלה. בפילוח לפי גיל עולה כי ממוצע ימי המחלה הרב ביותר בקרב נשים הוא בקבוצת הגיל של נשים בגילאי 30-40 בקבוצה זו עמד ממוצע ימי המחלה השנתי על 8.8 (ככל הנראה מכיוון שהן אלו שנוטלות ימי מחלה בגלל מחלות הילדים). בקרב גברים, הקבוצה שניצלה את מרבית ימי המחלה היתה בני ה-50 ומעלה עם ממוצע שנתי של 6.5 ימי מחלה.

הדיונים סביב התקנות החדשות כבר מעוררים רגשות עזים. העובדים טוענים כי מדובר בעוד כוח הניתן למעסיק, והמעסיקים טוענים כי תקנות אלו יתקנו עוול רב שנים. עו"ד מיכל פינברג-דורון, שותפה במשרד נ. פינברג ושות' המתמחה בייצוג מעסיקים, מציינת כי מעסיקים רבים כיום אינם יכולים להתמודד עם עובדים שמוציאים אישורי מחלה מפוברקים. "רוב העובדים שמביאים אישור מחלה באמת חולים, אבל יש גם כאלו שמתחלים. היד קלה על ההדק בלהוציא אישורי מחלה. כשמדובר בעובדים ש'מתחלים', ובמיוחד כאלו שמוציאים ימי מחלה לתקופות ארוכות, זה נטל כלכלי גדול על המעסיק - בעיקר כשמדובר במעסיקים קטנים. מעסיק כיום לא יכול לדרוש מהעובד לעמוד לבדיקה רפואית נגדית, גם אם הוא חושד שהעובד לא חולה. היום למעשה ידיו כבולות".

- ובכל זאת - אין שום צעד בו יכול מעסיק לנקוט כשהוא חושד שעובד משקר לו?

"מעסיק יכול לקחת חוקר פרטי, אך יש לזכור שמדובר בעלות גבוהה. היה מקרה של עובד טען שהוא סובל מכאבי גב והביא אישור רפואי. המעסיק לקח חוקר פרטי וראה שהעובד עובד במקום אחר וסוחב מזגנים. העובד פוטר, ותבע את המעסיק בבית הדין לעבודה. ביה"ד קבע שלא נפל פגם בפיטורים.

"בנוסף, היום בעידן הרשתות החברתיות מעסיקים חשופים ליותר מידע על העובדים שלהם. היה מקרה של עובדת ביקשה לנצל ימי מחלה בגין אמה. היא טענה שאמא שלה חולה וגרה בהולנד והיא צריכה לנסוע להיות איתה. אחרי שנעדרה כמה שבועות, חברים מהעבודה שלה ראו שהיא מעלה תמונות לפייסבוק מחוף הים במקסיקו. העובדת פוטרה כמובן".

עו"ד הלית כהן-רזניצקי, מנהלת "כל עובד" בחברת חשבים, חושבת שהתקנות החדשות מעבירות מסר בעייתי. "אם מסתכלים על הגישה של ביה"ד היא כזו שלא מקבלת את הטענה שתעודות מחלה ניתנות בקלות רבה מדי. מעסיק שרוצה לפקפק באישור מחלה צריך להביא ראיות מוצקות על מנת שיפטרו אותו מתשלום דמי המחלה. ההצעה של משרד הכלכלה למעשה מפקפקת באופן אוטומטי ברופאים של קופות החולים. זה מסר מאוד בעייתי".

- אז איך ניתן להתמודד עם אישורי מחלה פיקטיביים?

"מגיעים אלינו לא מעט מעסיקים שאומרים - יש לי עובד שטוען שהוא חולה, אבל ראיתי אותו מעלה תמונות מאילת בפייסבוק. בעידן של הרשתות החברתיות קצת יותר קל למעסיק לגלות את השקר. אבל מבחינת המעסיקים זה עדיין התמודדות לא פשוטה. יש טענה שנשמעת לא מעט שבמערכת יחסי העבודה המעסיק הוא תמיד הצד החזק. כל הנושא של אישורי מחלה והקלות שבה ניתן להוציא ואתם מעידה שלא תמיד הצד החזק הוא המעסיק. ולמרות זאת, צריך להיזהר מאמירה שאישורים רבים הם פיקטיביים".

פרופ' ורד סלונים-נבו, מהחוג לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, יוצאת בזעם נגד התקנות החדשות. "זו הצעה גרועה ומזיקה שצריכה להיגנז מיד. ההרגשה שלי היא שהיא תיפול מהר כי תהיה לה התנגדות גדולה. זו הצעה שמבטאת חוסר אמון בעובדים, דבר שמזיק ליחסי עבודה, לפריון ולמוטיבציה. מחקרים רבים הוכיחו כי ככול שהעובד מרגיש מוערך, שמשתפים אותו, שמאמינים לו - הפריון עולה. ניהול נכון הוא ניהול משתף, ההצעה הזו לוקחת את הניהול לכיוון הפוך - של הטלת ספק וחשדנות. וזה עוד לפני שדיברנו בכלל על הטלת ספק ביושרת הרופאים".

- יש מעסיקים שטוענים שמדובר בתופעה רחבה שפוגעת בהם

"תמיד יהיו כאלו שינצלו לרעה מערכת של אמון ושיתוף פעולה, אבל מדובר באחוזים בודדים, ובסופו של דבר זה יתגלה. בתפקידי כיו"רית עמותת באר שובע אני מעסיקה עשרות אנשים, אני יכולה להגיד שהיו אנשים שניצלו לרעה את מערכת יחסי העבודה בכל מיני דרכים - והיום הם לא איתנו.

"ברב המקרים, בוודאי ב-95% אם לא 99% מהמקרים, אנשים הולכים לרופא כשהם חולים. ימי מחלה מספקים לעובד את האפשרות לשבת בבית, לנוח ולא להדביק אחרים. זו זכות שמגיעה לעובד, זכות שאי אפשר לפגוע בה. גם אם יש אנשים שמשקרים - על זה ייפול מקום עבודה?

"להטיל תקנה כזו על כולם, תקנה שיוצרת יחסים של אי אמון ותחושה שאתה אשם עד שהוכח אחרת - זה דבר מאוד פוגעני. מה יעשו במקרה של ימי מחלת ילד? הרי ילדים חולים הרבה. גם שם נשלח אותם לרופא מטעם המעסיק? ובטיפולי פוריות? רוצים להתחיל מהלך שיודעים איך הוא מתחיל אבל הוא יכול להתגלגל למקומות רעים. בנוסף, המעסיק יכול למצוא רופא שישרת אותו וינקוט בגישה מחמירה. ואז מה? נשלח עובדים חולים לעבודה? אין בהצעה הזו הגיון. היא צריכה להיקבר באיבה".

חולים או מתחלים
 חולים או מתחלים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988