לא חובה שלארדן יהיה תיק

הסיפור של העורף מזכיר לי את אסון השריפה בכרמל

ראש הממשלה החליט לעשות סוף לריב הסמכויות בין שר הביטחון לבין השר להגנת העורף. ראש הממשלה הוא בהחלט האדם המתאים לעשות זאת, הרי הוא זה שיצר את הבלגן מלכתחילה. המשרד הזה, שבראשו עומד היום גלעד ארדן, לא הוקם משום שהיה בו צורך.

אם אהוד ברק לא היה פורש מסיעת העבודה, ואם ביבי לא היה זקוק לחמשת המנדטים שלו, היום לא היה ריב סמכויות, ואפשר היה לעבוד על הגנת העורף במקום לבזבז זמן יקר על מריבות בין השרים.

הסיפור של העורף מזכיר את אסון השריפה בכרמל. עד שלא פרצה, היחס אל צורכי הכיבוי בארץ היה אדיש עד בלתי קיים. ברגע שפרצה הדליקה הנוראה, כולם נזכרו שהתחום הזה הוזנח בצורה פושעת. אבל אז כבר היה מאוחר, בוודאי מאוחר בשביל כמה עשרות אנשים שאיבדו חיים ורכוש.

יוכל לומר ש"התריע"

מה נלמד מהאסון הזה, שעליו נאמו מנהיגינו בסגנון של "יש להפיק לקחים"? לא הרבה, מסתבר. לאף אחד לא דחוף לטפל בנושא העורף. ברור שבמצב כזה גם אי-אפשר לעשות משהו לטובת העורף. אבל ביבי הוא איש אמיץ, לא חושש שיקרה אסון בגלל מלחמת השרים ואדישות מנהיגם. הוא תמיד יוכל לומר שהוא "התריע", זוכרים? בטח יהיו לו גם כמה שורות מפרוטוקול הממשלה שיוכיחו זאת. שוב המטרה תהיה להוציא את ביבי מהבוץ. את אלה המשלמים בחייהם על מחדלים כבר אי-אפשר להוציא ממקום משכבם.

פגישה מסוכנת

הפגישה מחר (ב') של ביבי עם שני הנצים מיותרת, אפילו מסוכנת. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לביטחון העורף זו הסכמה על חלוקת סמכויות בין המשרדים. הסכמה כזאת, מטבע בריאתה, אינה לוקחת בחשבון את צורכי העורף האמתיים, אלא את הצרכים הפוליטיים והאנוכיים של שני השרים. ממש כשם ששיקולי ביטחון העורף לא היה רלוונטיים כשהוחלט על הקמת המשרד.

מה גם ששום חלוקה לא תגרום להפסקת ההתכתשויות. מדובר בשני שרים הרואים את עצמם ראשי ממשלה בעתיד, והמריבות ביניהם לא ייפסקו, לא משנה מה יוחלט מחר בפגישה. העורף היה מאז ומתמיד בסמכות משרד הביטחון. העובדה שהתוצאות לא היו מזהירות אינה סיבה להקים משרד אחר, אלא לתיקון הליקויים.

מה שראוי ונכון זה להחזיר את משרד העורף למשרד הביטחון, שהוא מקומו הטבעי. זה ייצור לך בעיה עם ארדן, ביבי? אתה כבר תמצא תפקיד מיותר אחר בשבילו. רק אל תעשה פשרות ותפצל תיקים כאשר מדובר בביטחון. בכל נושא אחר - לא בביטחון.

המיליון שלא יהיו שם

"אז מיליון לא יהיו שם"... כמה פעמים שמענו את המשפט הזה בימים האחרונים? כאילו מישהו חשב אחרת.