ועדת גרמן: לנתק בתי החולים הממשלתיים ממש' הבריאות

בתי החולים הממשלתיים ינותקו ממשרד הבריאות וינוהלו באמצעות רשות סטטוטורית עם תקציב עצמאי, אולם זו תהיה כפופה ישירות לשרת הבריאות שתמנה בעצמה את מנהל הרשות - כך המליצה היום (ג') ועדת המשנה לבחינת ריבוי התפקידים של משרד הבריאות שפועלת בשנה האחרונה במסגרת ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית.

מדובר בהמלצה הראשונה של ועדת גרמן בראשות שרת הבריאות יעל גרמן, שאמורה בחודשיים הקרובים להכריע גם בסוגיית הביטוחים המשלימים, תיירות המרפא והאפשרות להכניס שירותי רפואה פרטיים לבתי החולים הממשלתיים. הדרך ליישום ההמלצות נראית עודנה ארוכה, שכן הדבר מחייב הליך חקיקה של "חוק בתי החולים" שאמור בהמשך לכלול גם כללים לפיקוח על בתי חולים שאינם ממשלתיים. פרטי החוק, סוגיית תקני כוח האדם, תקצוב הרשות ועוד, יגובשו רק בהמשך באמצעות צוותי עבודה.

ועדת המשנה, בראשות הממונה לשעבר על רשות ההגבלים העסקיים, רונית קן, הוקמה בכדי להתמודד עם אחת הבעיות המבניות המרכזיות ביותר במערכת הבריאות: העובדה שמשרד הבריאות משמש במקביל גם כבעלים של 11 בתי חולים כלליים (בין היתר) וגם כרגולטור שאמור לפקח על כלל המערכת. ניגוד העניינים המובנה הזה גרר עם השנים אינספור טענות מצד קופות חולים ובתי חולים שאינם ממשלתיים, ולפיהן התנהלות משרד הבריאות בשורה של החלטות ואף כמדיניות מכוונת לכאורה, מיטיבה עם בתי החולים "שלה" על חשבון ספקי בריאות אחרים ועל חשבון האינטרס הציבורי. למעשה, שורה של ועדות ציבוריות המליצו במהלך שלושת העשורים האחרונים לנתק את בתי החולים הממשלתיים ממשרד הבריאות בצורה זו או אחרת, אולם הדבר לא יושם עד היום (ראו הרחבה בהמשך).

במסיבת עיתונאים אמרה היום קן כי "המקרה של הדסה עמד ברקע של עבודת הוועדה כאירוע מז'ורי, אולם הוועדה הוקדמה עוד קודם והיא התרכזה בבתי החולים הממשלתיים מתוך כוונה לפתור את הדואליות של משרד הבריאות כבעלים ורגולטור". מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, הפתיע כשאמר בתגובה לשאלת "גלובס" כי הוא סבור שהמלצות הוועדה טובות מהמודל שהוא הציע כפשרה אשתקד (ראו פרשנות). "מהיום הראשון במשרד הרגשתי על בשרי שצריך את זה. כמה שאהיה בטוח שאני פועל ביושר יהיה מי שיעלה את עניין ניגוד העניינים, וזה מחליש אותי ואת המשרד בתוך המערכת ופוגע במשילות. הרגשתי שאני לא יכול לתת על הראש כשצריך".

על פי המלצות הוועדה, הרשות החדשה תוקם בנפרד ומחוץ למשרד הבריאות, ותעסוק בפיקוח מנהלי, ארגוני ופיננסי על בתי החולים הממשלתיים, בעוד שמשרד הבריאות ישמש כרגולטור בתחום איכות הרפואה ומדיניות בריאות. הרשות לא תעסוק בניהול השוטף של בתי החולים, אלא תהווה "גוף מטה" שיעסוק ברפורמות מבניות, הון אנושי, תקציב, כספים, מערכות מידע, רכש ולוגיסטיקה. בכל בית חולים תוקם "ועדת היגוי" שתשמש כמעין דירקטוריון שיפקח על עבודת ההנהלה, יתווה מדיניות, יגבש תוכנית שנתית ורב-שנתית וכן יקבע את התקציב. שרת הבריאות תקבע את אופן בחירת חברי הוועדה ואת הקריטריונים לבחירתם.

בניסיון להתמודד עם קשיי המשילות שיש כיום למשרד הבריאות מול חלק מבתי החולים הממשלתיים ובעיקר הגדולים שבהם, המליצה הוועדה לקבוע כי כלל הגופים השייכים לבתי החולים, לרבות תאגידי בריאות (קרנות מחקר) או אגודות ידידים, יהיו כפופים לרשות. בין היתר נקבע כי גופים אלה יהיו מחויבים למסור כל מידע או מסמך על פי דרישת הרשות, וזאת כדי למנוע מקרים שאירעו בעבר בהם סירבו למסור נתונים או הסכמים הקשורים לתיירות מרפא בטענה ל"סוד מסחרי". על פי המלצות הוועדה, הרשות החדשה תוכל להטיל עיצומים כנגד בתי חולים ונושאי משרה שלא ישתפו פעולה עם דרישות הרשות.

ככלל, ועדת קן שמה דגש מיוחד על הצורך בהגברת השקיפות. "ועדת המשנה סבורה כי שקיפות היא תנאי הכרחי לחיזוק מעמדה של הרפואה הציבורית בישראל וזכייה מחודשת של אמון הציבור בה", נכתב בדוח הוועדה. כך למשל, הוועדה ממליצה כי לא רק שבתי החולים יחויבו בפרסום דוחות כספיים ונתונים נוספים, אלא שהרשות החדשה תעמוד על כך שהשקיפות תתבטא בין היתר בכל הנוגע לזמינות התורים לניתוחים ולבדיקות שונות.

ועדת קן ממליצה כי מנהל הרשות לא יחויב להיות רופא, אלא בעל השכלה וניסיון בניהול בדגש על היבטים כלכליים. משרד הבריאות ימשיך לשמש רגולטור של המערכת כולה, ובעניינים משמעותיים מבחינה תקציבית הקשורים לבתי החולים, משרד הבריאות יחויב לקבל את הסכמת רשות בתי החולים. במקרים של מחלוקת בין המשרד לרשות - השרה תכריע.

הוועדה המליצה גם לקצוב את כהונתו של מנהל הרשות, אולם בכל הקשור לקדנציות של מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות ומנהלים בכירים אחרים, הוועדה ממליצה לקצוב קדנציות רק בכפוף להידברות עם ההסתדרות הרפואית. הוועדה ממליצה גם על הקמת ועדות ביקורת על ידי ועדות ההיגוי בבתי החולים, אולם בניגוד לפרסומים מהעת האחרונה, הוועדה לא המליצה למנות חשב מטעם משרד האוצר בכל בית חולים ממשלתי.

חצי עצמאית

ועדת קן בחנה מספר חלופות, לרבות האפשרות להמליץ על רשות עצמאית שאינה כפופה למיניסטריון. כן נבחנה האפשרות להעביר את בתי החולים לידי קופות החולים או לאפשר להם להתנהל באופן עצמאי כתאגידים, כפי שנקבע בעבר בלא פחות מ-5 החלטות ממשלה מאז 1991, אולם בסופו של יום ההחלטה הנוכחית נתפסה כאפשרית יותר לביצוע.

"מדובר במהלך הניתן ליישום בפרק זמן סביר הואיל והוא מצומצם יחסית בהיקפו ובמשכו ואין בו כדי לשנות סדרי עולם במערכת הבריאות, בפרט מבחינת יחסי עבודה", נכתב בדוח הוועדה שהגיע לידי "גלובס". "המשמעות היא שרמת ההתנגדויות למהלך כאמור מצד איגודים מקצועיים אינה צפויה להיות גבוהה, אם בכלל", נכתב עוד. הכוונה היא בעיקר לעובדה שעובדי בתי החולים הממשלתיים יחדלו להוות עוד עובדי מדינה במקרה של תאגוד, מה שהופך את המשימה למורכבת במיוחד. יצוין כי מזכ"ל ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, חברה בוועדת קן.

על פי הוועדה, "הקמת רשות הכפופה לשרת הבריאות נותנת מענה הולם לבעיית כפל התפקידים של משרד הבריאות ומביאה לצמצום משמעותי במוטת השליטה של המשרד". בדוח הוועדה מודגש כי הקמת הרשות במתכונת המוצעת היא הנכונה ביותר לביצוע "בעת הזו", ומבהירים כי "הואיל ומדובר במהלך שהוא בהגדרה אינו בלתי הפיך, תעמוד בפני שרת הבריאות והממשלה אפשרות לבחון בעתיד היתכנות של רפורמות נוספות, כגון תאגוד, או במקרה שהניסיון לא יצלח, השבת המצב לקדמותו".

בדוח אף מזכירים כי בעבר המליצה ועדה בראשות משה ליאון לתאגד את בתי החולים הממשלתיים ולהקים רשות שתפקח על כלל בתי החולים הציבוריים, לרבות 14 בתי החולים של שירותי בריאות כללית (בילינסון, קפלן, כרמל, שניידר ועוד) ובתי החולים שבבעלות עמותות כמו הדסה, שערי צדק, מעייני הישועה ולניאדו. ועדת קן בחנה את ההמלצה הזו אולם הסתפקה ברשות שתפקח כאמור על בתי החולים הממשלתיים בלבד.

כמו כן, הוועדה דחתה את המודל שהתחיל להוביל מנכ"ל משרד הבריאות, במסגרתו אמור היה לקום בתוך משרד הבריאות אגף חדש שירכז את הניהול של בתי החולים. גמזו ייעד כבר לתפקיד את מנכ"ל ביה"ח וולפסון, ד"ר יצחק ברלוביץ, אולם ועדת קן קבעה בעניין, מבלי להזכיר את שמו של גמזו ולייחס לו את ההצעה, כי "לא זו בלבד שהלכה למעשה מנכ"ל משרד הבריאות ימשיך להיות מצוי באותו מצב של כפל תפקידים, הרי שגם כלפי חוץ משרד הבריאות ימשיך להיתפש כפי שהוא נתפש היום - כרגולטור ובעלים של בתי חולים".

הוועדה עמדה גם על היתרונות של העברת בתי החולים לידי קופות החולים וציינה לחיוב את יכולת הניהול הטובה של הקופות, הפוטנציאל ליעילות באינטגרציה שבין קופה לבית חולים שבבעלותה, רצף טיפולי לחולה ואפשרויות העסקה מגוונות לרופאים - אולם דחתה את המודל בין היתר בשל החשש כי מדובר במודל ריכוזי מדי שעלול להדיר אזרחים מבתי חולים מסוימים בשל השתייכותם לקופה כזו או אחרת.

גרמן ל"גלובס": "אני נותנת לזה שנה מהיום עד להקמת הרשות"

"אני מאמינה שהפעם זה יצליח כי שיתפנו את כל הגורמים הרלוונטיים והגענו להסכמות עם כולם, כולל ההסתדרות הרפואית", הסבירה השרה יעל גרמן בשיחה עם "גלובס". כשהיא נשאלת במי תלוי היישום כעת והאם לא צפויות לנו שנים של הליכי חקיקה בכנסת, לא מהססת גרמן לקחת את כל האחריות על עצמה: "אני מאמינה שהפעם זה תלוי רק בי. אני נותנת לזה שנה בדיוק מהיום עד להקמת הרשות, גם אם זה אומר שבשלב ביניים הרשות תפעל מתוקף החלטת ממשלה ולא באמצעות חקיקה".

על הפרסומים שניבאו כי הוועדה תמליץ על מינוי חשב מלווה מטעם משרד האוצר בכל בית חולים, היא אומרת: "מינוי חשב מלווה לא בא בחשבון. זה לא יהיה. אתה ממנה חשב מלווה כשהניהול כושל, ואני מאמינה בהענקת עצמאות מקסימלית למנהלים כדי שינהלו, כמובן תחת הידוק מנגנוני הפיקוח על עבודתם. ברור שחשב משרד הבריאות (מטעם האוצר) ימצא עצמו ודאי ברשות הזו. ניתוק בתי החולים ממשרד הבריאות יאפשר למשרד לעסוק במה שהוא צריך לעסוק - רגולציה, פיתוח ומחקר. המשרד יוכל להקדיש את כל תשומת הלב שלו לתוכניות ארוכות טווח, כמו אשפוז בבית באמצעות טלא-רפואה, ועוד תוכניות רבות שמהוות את רפואת העתיד".

על השאלה האם הרשות החדשה לא תהפוך לעוד גוף ממשלתי מסואב, אמרה גרמן: "אני בעיני רוחי רואה את הרשות כגוף רזה, עצמאי וזריז - בטח לא שמן. אין ספק שחלק מהפונקציות יצטרכו לעבור לרשות, אבל אני רוצה לראות שם יותר סמכויות ופחות פונקציות, כלומר בעלי תפקידים".

 המלצות ועדת גרמן

 בתי החולים הממשלתיים בבעלות משרד הבריאות