הנקראות ביותר

אבן נדירה עשויה להעיד על מאגרי מים עצומים בעומק כדוה"א

חוקרים מאוניברסיטת אלברטה גילו אבן חן עשירה במים שככל הנראה מעידה על קיומם של מאגרי מים תת-קרקעיים אדירים שעד כה לא הוכח קיומם

חוקרים מאוניברסיטת אלברטה, גילו בחפירות עומק אבן חן עשירה במים, שלא תועדה בכדור הארץ בעבר. הימצאות של חומר כזה בעומק כדור הארץ, מעידה כנראה על קיומם של מאגרי מים תת קרקעיים אדירים בעומק הכדור, שעד כה קיומם שוער, אך לא הוכח.

קשה מאוד לחפור לעומק כדור הארץ, במיוחד אם מביאים בחשבון שמאגר המים האמור נמצא בעומק של 410-660 קילומטר מתחת לפני כדור הארץ. לשם השוואה, צלילה עמוקה מגיעה ל-30 מטר מתחת לפני הים. ים המלח, המקום הנמוך בעולם, נמצא 427 מטר מתחת לפני הים. קידוחי נפט נכנסים קילומטר לתוך כדור הארץ וקרקעית האוקיאנוסים הממוצעת היא בעומק של כ-4.2 קילומטר.

לחומר שנמצא קוראים Ringwoodite, והוא אותר עד כה רק במטאורים. 1.5% ממנו הם מים. הממצא של פרופ' גרהם פירסון מאוניברסיטת אלברטה בקנדה, פורסם בכתב העת Nature.

"מציאת האבן היא עדות חזקה מאוד להימצאות מאגרי רטיבות עמוק בתוך כדור הארץ, שמכילים מים בכמות גדולה מזו של כל ימי כדור הארץ ביחד", אמר פירסון בהודעה לעיתונות של האוניברסיטה. הוא העריך כי הרינגוונייט נמצא בכמויות גדולות בתוך כדור הארץ, אך לא אותר עד היום משום שקשה מאוד לחפור בעומק הזה.

האבן הספציפית שבחנו החוקרים, נמצאה ב-2008 באזור מאטו גרוסו בברזיל, על ידי כורי יהלומים. אלה נוהגים לחפש יהלומים בקרבת אתרים של פעילות געשית בשם "צינורות קימברלייט" - מבנים צינוריים אנכיים שנוצרים כאשר פעילות געשית בעומק כדור הארץ, יוצרת חרך ארוך וצר עד פני כדור הארץ, ודרכו נפלטים מעת לעת חומרים מעומק האדמה.

החומר העיקרי הנפלט הוא אבן בשם קימברלייט, ומכאן שם המבנה, אולם אבן נוספת היא יהלום - ולכן המקומות הללו נחקרים ונחפרים בתדירות גבוהה. מבחינת המדענים, הם מעניינים כי הם מהווים ממשק כמעט יחיד לתוך בטן האדמה.

הצוות של פירסון חיפש בכלל מינרל אחר, כשמצא ליד צינור הקימברלייט בברזיל, יהלום גדול ומלוכלך (חסר ערך מסחרי). אחד הדוקטורנטים של פירסון, ג'ון מקניל, החליט כמעט במקרה לבדוק אותו יותר לעומק. הוא ראה כי החומר מגיב למדידה של ספקטרומטר (מודד פיזור אור) באופן לא מוכר. קולגה שהיה בסביבה החזיק במקרה בציוד בדיקה מתאים, ואישר במהירות כי יש סבירות גבוהה שמדובר בריינגוודייט. "בנס, לא זרקנו את האבן הזו הצידה", אמר פירסון.

כשהחלו לעלות סימנים כי ייתכן שיש ריינגוודייט בתוך היהלום, עבר החומר מספר שנים של בדיקות, באמצעים שונים למיפוי גבישים, בטרם הוכרז כי אכן מדובר ברינגוונייט - כמות זעירה שלו, מקרוסקופית ממש, אך כזו שמספיקה לשמש כעדות לכך שהחומר אכן קיים. כיוון שהוא נתגלה בתוך היהלום, ידוע כי מוצאו הוא מתוך האדמה ולא ממטאור.

מדובר בראיה המוצקה ביותר שנחשפה בעשרות שנים של מחקר שבהן נמצאו רק עדויות נסיבתיות (אם כי בכמות הולכת וגדלה) למים שבעומק כדור הארץ.

מבחינה גיאולוגית, שאלת הימצאות או אי הימצאות מים בכדור הארץ, משפיעה על האופן שבו חוקרים תנועות טקטוניות ופעילות געשית. ייתכן שהימצאות מים בתוך הקרקעית היא הסיבה שבגללה כדור הארץ הוא כוכב לכת כה דינמי, עתיר התפרצויות ותנועת יבשות.

מבחינה פרקטית, אף פעם לא מזיק למצוא עוד מאגר מים, למקרה שאי פעם בעתיד נכלה או נזהם את כל המאגרים הזמינים לנו, אם כי כרגע אין שום אפשרות להפיק את המים הללו בשום צורה.

אגב, השערת הימצאותו של ים בעומק כדור הארץ, מופיעה גם בספרו של ז'ול וורן "מסע אל בטן האדמה", שיצא לאור ב-1864.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות