יעל גרמן צפויה לאפשר בחירת רופא ללא מימון פרטי

מה שנתפס בהתחלה כ"משחק מכור" לטובת הכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) אל כותלי בתי החולים הממשלתיים והמשיך כקרב צמוד עם נטייה קלה בעד השר"פ, מסתמן כעת דווקא כניצחון קל לטובת המתנגדים: בדיקת "גלובס" מעלה כי בקרב חברי ועדת גרמן לבחינת חיזוק הרפואה הציבורית בישראל, ישנו רוב דחוק כנגד הכנסת השר"פ, אבל יותר מכך - רוב ברור לטובת מודל אלטרנטיבי ומשולב שיתאפשר רק בתנאי שהמדינה תתקצב אותו במאות מיליוני שקלים בשנה. למעשה, נראה כי המודל הזה הוא המועדף ביותר גם על שרת הבריאות ויו"ר הוועדה יעל גרמן, שתמכה בתחילת הדרך בשר"פ, והיא תבקש להביא אותו בחודשים הקרובים אל שולחן הממשלה.

מדובר במודל המכונה "פול טיימר", בדומה ל"תוכנית הכוכבים" שמפעילה שירותי בריאות כללית באופן מצומצם מאוד בבתי החולים שבבעלותה. על פי המודל המוצע, לכל בית חולים ציבורי (שהינו גוף מתוקצב) תינתן מכסה מסוימת על בסיס גודלו להעסקת שורה של רופאים בשכר גבוה במיוחד, בתנאי לכך שהרופאים האלה יתחייבו לעבוד רק במערכת הציבורית. ההתחייבות הזו תכלול ביצוע שעות נוספות מעבר לשעות העבודה המקובלות וזמינות מקסימלית לטובת בית החולים. על פי הערכות, השכר שישולם לרופאים אלה יעמוד על 60-100 אלף שקל ברוטו בחודש, בהתאם לאופי העיסוק ולמגבלות התקציב.

כחלק בלתי נפרד ממודל הפול-טיימר, מוצע לאפשר לחולים מידה מסוימת של בחירת הרופא המנתח - זאת בתוך בתי החולים הציבוריים וללא צורך במימון פרטי באמצעות ביטוחים משלימים או מסחריים. ניתוחים כאלה יתבצעו על ידי אותם פול-טיימרים כחלק מעבודתם.

בשונה מהמודלים שהציעו ראשי בתי החולים הגדולים, בהם פרופ' זאב רוטשטיין משיבא ופרופ' גבי ברבש מאיכילוב, לא ניתן יהיה לשלם בתמורה לקיצור תורים. למעשה, מי שיבקש לבחור רופא מסוים ייאלץ ברוב המקרים להמתין יותר. בכך תתאפשר לחולים זכות הבחירה גם בבתי חולים ציבוריים, אולם מנגד לא ייפגע עיקרון השוויון על ידי אפליית מטופלים אחרים בגין שיקול כלכלי.

לפחות שני חברי ועדה, הכלכלן ניר קידר ממשרד הבריאות ועו"ד עדי ניב יגודה שהוא מומחה לזכויות החולה, הציגו בפני הוועדה את המודל הזה באופן רשמי. כחלק מלימוד הנושא, נחשפו חברי הוועדה לעובדה כי בבתי החולים איכילוב ורמב"ם כבר היום מיישמים מודלים של בחירת רופא ללא תשלום מצד המטופל. באיכילוב, למשל, הדבר נעשה במחלקת הצנתורים, ובאופן מפתיע חלק ניכר מהמטופלים ויתרו מיוזמתם על אפשרות הבחירה. כפי הנראה, עצם העמדת זכות הבחירה מתוך מאגר של נבחרת קרדיולוגים העניקה למטופלים ביטחון כי הם מצויים בידיים טובות.

זכות אלמנטרית

על אף ההתנגדות הנחרצת להכנסת שר"פ מצד משרד האוצר, אנשי המשרד לא ממהרים להתלהב מהמודל האלטרנטיבי שהמשמעות שלו היא העמקת התקצוב של מערכת הבריאות. מנגד, ניתוח "גלובס" מעלה כי גם במשרד האוצר מבינים כי לא מספיק להתנגד לשר"פ, וכי עליהם להסכים לפתרון אלטרנטיבי שיכיל בתוכו את אלמנט זכות הבחירה - זכות שנתפסת מאז השקת הביטוחים המשלימים בשנת 1998 כאלמנטרית בעיניי הציבור.

בינתיים הם שומרים קרוב לחזה את הגזר, אבל מצביעים בבירור על מקל אחד לפחות - ריסון הרפואה הפרטית. באוצר, כמו גם בקרב חלק מחברי ועדת גרמן, סבורים כי כל פתרון לחיזוק המערכת הציבורית חייב לכלול גם ריסון של הרפואה הפרטית. הכוונה היא בין היתר לתוכנית שהוצעה במסגרת חוק ההסדרים האחרון, ולפיה קופות החולים והביטוחים המשלימים יוגבלו ביכולת שלהם לרכוש שירותים רפואיים מבתי חולים פרטיים באמצעות תקרת הוצאה.

על פי הרציונל הזה, משאבים רבים שמופנים כיום לבתי החולים הפרטיים יוסטו לטובת הציבוריים. כך למשל, אסותא מעידה בעצמה כי חלק ניכר מההכנסות שלה מקורו בהפניית מבוטחים של קופת חולים מכבי, בעלת השליטה באסותא, וזאת לצורך שירותים שמצויים בסל הבריאות הממלכתי. באסותא טוענים כי תהיה זו טעות להגביל את הרפואה הפרטית, שכן היא משמשת ספק יעיל יותר לשירותים ציבוריים.

יצוין, כי גורמים בקרב הוועדה הביעו היום חשש ולפיו אם גרמן תבין שאין לה גיבוי תקציבי מצד שר האוצר ויו"ר מפלגתה (יש עתיד) יאיר לפיד, היא תחזור לתמוך במודל השר"פ שאינו כולל הגדלת תקציב הבריאות אלא מימון פרטי בלבד, תוך הגדלה צפויה של הפרמיות החודשיות בביטוחים המשלימים (כתוצאה מגידול צפוי בשימושים של הביטוחים).