בלון החמצן של סופו

מאז הפציעה של שון ג'יימס, מכבי הפכה לקבוצה בעלת משחק פנים ראוי במשך 15 דקות בלבד; הבעיה: מול קבוצות טובות (ריאל, צסק"א) אין סיכוי שזה יעבוד

מה היה קורה אם סופו שחורציאניטיס היה זה שנפצע וגומר את העונה, ולא שון ג'יימס? לכאורה, מכבי ת"א היתה במצב קשה מאוד. הרי לאבד את שחקן המטרה שלך זו פגיעה משמעותית יותר מאובדן של סנטר עם הגנה נהדרת ומשחק פוסט אפ בינוני כמו ג'יימס, שעם כל אינטיליגנציית המשחק שלו עדיין משמש שחקן משלים במערך ההתקפי של מכבי. תרחיש אימים כזה היה מביא את בלאט לדרוש מההנהלה חיזוק בדמות סנטר התקפי עם משחק אחד על אחד מוכח, וממש לא היה מסתפק בשחקן יורוליג משלים על סף פרישה כמו אנדרה ז'יז'יץ הסימפטי.

פציעה של סופו היתה מכניסה את המערכת למצב חירום שהיה גורר גם את התקשורת לשימוש בטרמינולוגיה פטאלית, ולא מופרך ששמות גדולים היו נזרקים לאוויר במסגרת ההיסטריה שמזרחי, פרדמן ורקנטי היו מטפטפים לסביבתם. לאחר שהפנטזיות היו מתבדות, בלאט היה מבין שצריך להסתדר עם מה שיש ובלית ברירה משנה את סגנון המשחק של הקבוצה: ג'יימס היה זוכה ליותר מהלכי פיק-אנד-רול עם הגארדים, וטיוס היה מוסיף להרמות הרגילות להאלי-הופ גם דאנקים קלים ממטר לאחר חדירה ומסירה של הגארדים.

העובדה שהגבוה שנפצע למכבי היה ג'יימס המשלים ולא סופו, ספק הנקודות, מנעה מבלאט לבצע שינויים בסגנון המשחק של מכבי. יש לי עדיין את סופו, אמר לעצמו המאמן, בדקות שהוא עייף אמשוך עם טיוס, ולגיבוי אצרף גבוה משלים ומנוסה שלא דורש תקופת הסתגלות ארוכה. בלאט שואף למקסם את מה שסופו יכול לתת לו בדקות שהוא על הפרקט, וכשהיווני מתעייף או צובר עבירות - הוא מוריד אותו ומשנה קונספציה. מלבד מסירות האלי-הופ לטיוס מדי פעם, הקונספציה הזו אינה כוללת משחק פנים משמעותי.

למעשה, וכפי שהיה אפשר לראות בניצחון על ז'לגיריס בשבוע שעבר, בדקות שסופו נח על הספסל מכבי עוברת להרכב של ארבעה קלעים וגבוה שמוריד ריבאונדים. סגנון המשחק הופך לחדירה והוצאה לשלשות, מה שלרוב עובד בנוקיה מול קבוצות חלשות עד בינוניות ולא מספיק במשחקי חוץ מול קבוצות בינוניות עד טובות. כשמול מכבי ניצבת קבוצה מעולה כמו צסק"א, שיטת החדירה וההוצאה לזריקה מבחוץ קורסת ומובסת. קבוצות הטופ של היורוליג מחזיקות גארדים ששומרים מספיק טוב ולא זקוקים לעזרה בחדירות של היקמן, אוחיון ורייס, מה שמייתר את סגנון המשחק הזה. גם סופו לא מקיים, לטעמי, את חלקו בשיטה בצורה שמצדיקה אותה: הוא לא מצליח להחזיק מספיק דקות על המגרש (15 בממוצע בטופ-16) ולא קולע מספיק נקודות (11 בממוצע בטופ-16), מה שהופך את הוויתור על משחק פנים משמעותי בדקות שהוא נח ללא משתלם.

 מאיפה מכבי זורקת לסל ביורוליג
  מאיפה מכבי זורקת לסל ביורוליג

כך הפכה מכבי, מאז הפציעה של ג'יימס, לקבוצה בעלת משחק פנים ראוי במשך 15 דקות בלבד מה-40 המשוחקות. השוטטות חסרת הרלוונטיות של ז'יז'יץ נגד ז'לגיריס היתה מחזה עצוב. על אף הגיל והאתלטיות המוגבלת, האיש מסוגל ליותר מלספק חסימות לגארדים כדי שאלה יתחילו להניע את מכונת החדירות והוצאות הכדור בהתקפה. מצבו של טיוס לכאורה טוב יותר, שכן רשום על שמו תרגיל של ממש (פיק-אנד-רול שנגמר בהאלי-הופ), אבל מול הקו קדמי החסון והחכם ומערך סקאוטינג הרציני של ריאל וצסק"א, שיגיעו לנוקיה בשבועות הקרובים, יהיה לו קשה לממש את ייעודו המוגבל.

יש משהו קצת מקובע בגישה של בלאט, שמוכן לתכנן תרגילים לגבוה רק אם מדובר בשחקן עם תנועות פוסט-אפ קלאסיות ומבנה ייחודי כמו סופו. ישנן דרכים נוספות להפעיל בטיוס וז'יז'יץ שאינן האלי-הופ או ניצול גופם כבטונדה, ומכבי חייבת להשתמש בהן במשחקים המכריעים מול צסק"א וריאל ובשלב ההצלבה. הגארדים החודרים של בלאט - היקמן, רייס ואוחיון - צריכים להתחיל לחדור לצבע לא רק כדי למצוא את פניני, סמית', בלו או אינגלס פנויים על קשת השלוש, אלא גם במטרה להגיע עד הטבעת ואז לחפש הורדת מסירה פשוטה לסל קל של אחד הגבוהים. מרכוס סלוטר מריאל, לכל הדעות שחקן מוגבל התקפית, עושה את הנקודות שלו בדיוק בצורה הזו - מסירות ממרחק מטר שנותנים לו רודריגז ויול, כשכל מה שנותר לו זה להטביע אותן. גם אם יהיה זה טיוס בלבד שיסיים את המהלך הזה בדאנק מהדהד בזמן ואילו וז'יז'יץ יסתפק בקרש סל גמלוני, אפשר לסלוח לו.

***

מאז מינויו של ארז אדלשטיין לתפקיד מאמן הנבחרת נשמע מכוונם של כמה פרשנים, שדרים ואוהדים, דיבור מופרך סביב השאלה האם יזמן אדלשטיין את גיא פניני לסגל או לא. נראה שרוב הצדדים מסכימים שפניני צריך לקבל זימון, אלא שהסיבה שסיפקו המתדיינים היא אבסורדית: הנבחרת צריכה אותו מקצועית, ולכן תימצא הדרך לאפשר לו לשחק למרות "מה שהוא עשה" (יונתן שולדבראנד, "נאצי", דרבי).

ובכן, לפני שנשכח לגמרי שמדובר פה במשחק אגרסיבי ויצרי בשם כדורסל ולא בחוג מקרמה, חשוב לומר זאת: פניני צריך להיות בנבחרת לא כי תרומתו המקצועית עולה על הכשל הערכי שלו בפרשת שולדבראנד, אלא כי לכדורסלן מותר לעשות טראש טוק. טראש טוק, מטבעו, אינו דבר אלגנטי או מנומס אלא בוטה וגס.

מי שחושב שהשימוש של פניני במילה "נאצי" היה בטעם רע, מוזמן לא להצביע עבורו בבחירות לוועד הבית ולסרב לאפשר לביתו להתחתן עם הבנאדם. לא מעבר.

גיא פניני, מכבי ת
 גיא פניני, מכבי ת

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988