נדמה לי שפספסנו משהו. הביקורת על תוכנית הדיור של שר האוצר יאיר לפיד הייתה נוקבת, מנומקת, חדה, בהירה ונגועה גם פה ושם בזלזול מופגן. היא הגיעה מפרשנים כלכליים, מיריבים פוליטיים וגם מבית, ממשרד האוצר עצמו, עד כדי טריקת-דלת והתפטרות רועמת של הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה, ד"ר מיכאל שראל. אפילו היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, נדרש לסוגיית האפליה בין קבוצות אוכלוסייה שונות, בהנחה שיוגש בג"ץ נגד ההצעה. והוא כנראה יוגש.
לפיד, בינתיים, עיבה את התוכנית, ערך בה שינויים והוסיף מגזרים. תומכיו התייצבו לצדו בטענה שהוא לפחות עושה ולא רק מדבר. מתנגדיו טענו, שאין בכך די. אבל מי שמביט על אלה שמקיפים את כבוד השר יבין כי העשן הרב לא מסתיר שום אש. מחירי הדיור לא יירדו גם כשחזירים יעופו באיילון. ומההבטחות לא יישאר דבר.
הסיבה לכך נעוצה בסביבה הקרובה של לפיד, המולטי-מיליונר מרמת-אביב. זה שלפי "פורבס" שווה כ-22 מיליון שקל. זה שחבריו, לא מעט מהם, שווים אפילו יותר. המיליה של לפיד מורכב מיותר מדי אנשים שיפסידו כסף אם מחירי הדיור יירדו, או שתפיסת עולמם רחוקה מאוד מהאמירות הנאות על סדר חברתי חדש.
רמז מס' 1: פרי. יעקב
קחו למשל את השר יעקב פרי, מספר 5 ברשימת "יש עתיד", לשעבר יו"ר בנק מזרחי-טפחות, שקיבל בחודש שעבר (בפברואר) בונוס נאה של כמה מאות-אלפי שקלים על תרומתו לעשייה. האם הבנקים למשכנתאות רוצים, פשוט כמהים לכך, שהמחירים יירדו? בוודאי שלא. הם יפסידו מכך הרבה כסף. הון עתק. זו הסיבה שהם מעודדים אותנו, הציבור הרחב, לקחת עוד משכנתאות ולהגדיל בכך את הביקוש לדירות. ואם הביקוש גדל - המחירים עולים.
רמז מס' 2: שני. אורי
פרי אינו לבד. ממש לא. גם מקורבו של לפיד, אורי שני, יועץ קבינט הדיור מבין דבר או שניים במחירי הדיור, מאחר שהיה מנכ"ל חברת הבנייה שיכון עובדים מקבוצת אריסון. כן, אריסון, שרי אריסון, זו מהבנק, בנק הפועלים.
ב-2011 ביקש נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר משר השיכון דאז, אריאל אטיאס מש"ס, להאט את קצב שיווק הקרקעות. פישר חשש מהפסדי עתק לבנקים, שעלולים היו להגיע, לפי ההערכות אז, לכ-12 מיליארד שקל. אם תהיתם מדוע לפיד עסוק בביקוש ולא בהיצע, זו עשויה להיות תשובה אפשרית.
רמז מס' 3: טוקטלי + וינטרוב
בכלל, לפיד יכול היה לעשות הרבה יותר למען הנזקקים באמת, העניים באמת, חסרי היכולת לרכוש דירה אפילו בחלומותיהם הנועזים ביותר. אבל מה לו ולשחרור אלפי דירות מהדיור הציבורי, או מה לו ולבנייתן של עשרות-אלפי דירות במסגרת מה שמכונה "דיור בר-השגה"? הרי המיליה שלו, הקרוב באמת, הוא של אנשי עסקים ואילי נדל"ן כמו דני טוקטלי ושמעון וינטרוב. אלה האנשים שהשקיעו בו, או הילוו לו, הון רב. והוא חייב להם. ביג טיים.
את קמפיין הבחירות של "יש עתיד" מימנו קרוב ל-100 בעלי הון. כל אחד מהם שלשל לחשבון הבנק של המפלגה הצעירה כ-136 אלף שקל בממוצע. זו הייתה הלוואה שכולה השקעה במנהיג העתיד של ישראל ובמפלגתו הניאו-ליברלית. ההון בנה את השלטון. עיצב את תפיסת עולמו. וייחל לקבל תשואה על ההשקעה. והיא אכן הגיעה.
מה אתם מתפלאים?
מעשיו של לפיד בשנת כהונתו הראשונה - ועזבו בצד את המלל, התרכזו בעובדות - שירתו את חבריו, מקורביו, אנשי שלומו, אלה שהשקיעו בו מכספם. העלייה במחירי הדיור היא מאפיין אחד. הפקרת מאגרי הגז לטובת הטייקונים היא מאפיין נוסף. הפליאה על כך ששר האוצר מתנהג הפוך ממה שלכאורה הבטיח, אינה מובנת לי. הבטיח למי? לכם, שהטלתם פתק "יש"? או להם, שהשקיעו מכספם במיזם החדשני והמבטיח?
אז אם אנחנו עדיין בונים על ירידה במחירי הדיור, מומלץ לנו בחום לעבור לספר של מדע בדיוני. כי לרומן הרומנטי שאנו קוראים עומד להיות סוף די מאכזב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
