שלא לדבר על השירותים הציבוריים שמזכירים תא פיקוד של חללית. זה לא רק הניקיון המוטרף. ברגע שמתיישבים מתחילים לזרום בתוך המושב מים חמימים כדי שלא יהיה קר בישבן. ההוראות על לוח הכפתורים הן ביפנית (ואף בכתב ברייל), אך קל להבין מתוך הסימנים על איזה כפתור צריך ללחוץ, למשל כדי להפעיל צליל של שכשוך מים למניעת מבוכה.
יש גם כפתור שמפעיל סילון מים המכוון בדיוק למקום שאותו מעוניינים לשטוף, ומובן שאפשר לשלוט בעוצמת המים, במידת החום ועל הכפתור האחראי על זרם האוויר החמים לייבוש. ואם מתבלבלים, תמיד אפשר ללחוץ על הכפתור עם הריבוע האדום שפירושו stop. ולחשוב על כך שעד לפני כשלושים שנה ואולי פחות, בתי השימוש כאן היו כמו בסין, השכנה הגדולה ממערב, בלי מחיצות ובלי טיפת פרטיות.
רק חברה כמו החברה היפנית יכולה להחליט שהיא משתנה ככה. ואכן, במשך עשרות שנים, מסוף מלחמת העולם השנייה ועד שנות ה-80, נהנתה יפן מבכורה מוחלטת כמעט בכל תחום במזרח הרחוק. גם כיום, כשחזרה למקומה הטבעי, השני אחרי סין, כפי שהייתה במשך יותר מאלפיים שנה - המדינה המורכבת והחידתית הזו ממשיכה לרתק ולמשוך תיירים מרחבי העולם. מבחינה גיאוגרפית יפן נמצאת אמנם באסיה, אך מבחינה כלכלית האוריינטציה שלה היא הכי מערבית וקפיטליסטית שיש, וכולה גן עדן של טכנולוגיה, של אסתטיקה ושל עיצוב מתוחכם ויפהפה.
קוצרים את ההשקעה
שלוש שנים אחרי רעידת האדמה, אסון פוקושימה, וההרג וההרס שהותיר אחריו הצונאמי - היפנים כמו היפנים, ניגשו למלאכת השיקום כפי שרק הם יודעים, והשקיעו תקציבי ענק ומשאבים בעידוד התיירות. קשה לדעת אם זו הסיבה, אבל לאחרונה מתרחש מהפך. התיירים, שתפסו מרחק ביטחון, חוזרים לארץ השמש האדומה ובגדול, וכעת צפוי גידול חסר תקדים במספרם. "יפן מסתמנת השנה כיעד לוהט", אומרת עירית להב, שחייתה בה כמה שנים, דוברת את השפה, מעורה בתרבותה ואחראית על הטיולים ליפן בחברת איילה גיאוגרפית. "הרתיעה המובנת בעקבות אסון פוקושימה שינתה כיוון, וכעת אנחנו צופים לצונאמי של תיירים אליה. אם באפריל 2013 הוצאנו שתי קבוצות ליפן, באביב 2014 סביב פריחת הדובדבן, נוציא עשר. עד כדי כך, שקשה להשיג כיום מדריכים מקומיים ביפן".
- אולי גם העובדה שהין נחלש מעט (כ-30 ין לשקל) והתחושה שהמחירים ביפן כבר לא בשמיים, תורמות גם הן להתעניינות?
"במידה מסוימת בוודאי, אבל לא מעט תיירים ישראלים כבר לא מחפשים את הזול ביותר דווקא. הם רוצים להיכנס להוויה היפנית, להבין אותה טוב יותר, להגיע למקומות שהם מחוץ למפת התיירות הקלאסית ולטעום יותר לעומק את אורח החיים היפני, שהוא כה שונה וחידתי עבורנו. הם מעוניינים להכיר את יפן בגובה העיניים - האוכל, התעשייה, החברה, התרבות והאסתטיקה - ומוכנים לשלם בשביל זה. אנחנו מעודדים את האנשים להיטמע בהוויה, לצאת באופן עצמאי בערבים, להיכנס למסעדות מקומיות ולחוש את הדופק. העובדה שקל יותר לשווק כיום טיול של 18 יום ביפן מאשר את השבועיים הקלאסיים, היא סממן נוסף בטרנד".
אחרי פוקושימה ולקראת המשחקים האולימפיים ב-2020, היפנים הציבו לעצמם יעד של עשרים מיליון תיירים בשנה. "הממשלה היפנית משקיעה בכך מאמצים אדירים, נוקטת אמצעי שיווק מגוונים ונעזרת לשם כך ב-JTB (סוכנות התיירות הגדולה ביפן), בלשכות התיירות ובמחלקות המסחריות בשגרירויותיה בעולם", אומר עודד שפר, יועץ כלכלי במחלקה המסחרית בשגרירות יפן בישראל. "נציגי לשכות התיירות שלה משתתפים בירידי תיירות, מקיימים ערבי יפן בבתי השגרירים, ובשנים האחרונות יוצרים שיתופי פעולה עם סוכנויות נסיעות נחשבות. למשל, לאירוע שקיימנו בבית השגריר בארץ, הבאנו שפים מיפן וארגנו טעימות יין סאקה, ובמסגרת שבוע יפן בישראל יזמנו שיתופי פעולה עם מסעדות יפניות בארץ". נראה שהיפנים מתחילים לקצור כעת את ההשקעה. כ-13 אלף ישראלים טיילו ביפן ב-2013, ומדיווחים של סוכנויות הנסיעות מסתמנת עלייה משמעותית במספרם ב-2014, בהם כאלה שיגיעו בפעם השנייה והשלישית.
יפן רוצה תיירות מישראל, אך מודעת גם לחולשותיה - היא רחוקה, יקרה, אין אליה טיסות ישירות כיום ויש בעיית שפה. "יפן איננה הודו, ואי-אפשר להסתדר בה בדולר ליום, אך היא גם לא כל-כך יקרה, ובהיבטים שונים אף זולה בהרבה מתל אביב", אומר שפר. "למשל, ביפן קיים היצע אדיר של בתי מלון עם טווח אפשרויות מגוון מאוד, החל ב-50 דולר ללילה בחדר זוגי באחת מהרשתות הזולות, שגם בהן השירות הוגן והניקיון ללא דופי, לינה ב-Ryokan או ב-Minshuku (גסטהאוזים בסגנון יפני מסורתי, שהלינה בהם על-גבי מזרנים ומחצלות טטאמי) וכלה במלונות יוקרה. המחיר הממוצע לחדר זוגי הוא כ-70 דולר ללילה. ואם לא חייבים לשבת במסעדות פאר, מחירו של האוכל לא מרקיע שחקים, והאוכל בדוכני הרחוב זול ונקי. התחבורה אכן יקרה מאוד, אבל אם מתכננים מראש ורוכשים כרטיסי JR (Japan railpass), אפשר להוזיל גם כאן".
פריחת הדובדבן וליל הסדר
יפן היא לא רק טוקיו, סושי, קיוטו או הירושימה. על מפת התיירות שלה עלו בשנים האחרונות ערים כמו Takayama, השוכנת בלב האלפים היפניים (רכס ההרים שבאי המרכזי הונשו, שזכה לכינוי האלפים של יפן) ופסטיבלי האביב והסתיו שבה הם מן היפים ביפן; Kanazawa, פנינה שנשמרה להפליא ובה רובע סמוראים, אחד משלושת הגנים הנחשבים ביפן, אוכל משובח ועשרות מוזיאונים לאמנות עתיקה ועכשווית; Nikko, עיירה קטנה מצפון לטוקיו שבה נמצא המאוזוליאום של שושלת השוגונים המפורסמת Tokugawa; חצי האי Noto שבים יפן, במערב האי המרכזי הונשו, הוא מקום מבודד של חופים מחורצים, חקלאות מסורתית, דיג, כפרים קטנים ונשים בסינרים שמלקטות צדפות ואצות בחוף; לרשימה מצטרף עתה גם האי הצפוני הוקאידו, מקום רחוק של טבע ומרחבים, שהיה עד היום לחלוטין מחוץ למפת התיירות, ומציע תרבות קצת אחרת ואת פירות הים, הסושי והסשימי הכי טובים ביפן. למי שאינם אוהבים קור או מחפשים פסק זמן מההוויה היפנית המהודקת, האי אוקינאווה שבדרום הוא הכי פחות יפני באופיו, כמו גם במזג האוויר, בתושבים ובמטבח.
"בארבעת החודשים האחרונים אנחנו בקושי עומדים בלחץ. על כל קבוצת מטיילים שנוציא באביב, יש רשימת ממתינים ארוכה, ומספר הפניות אלינו של מטיילים עצמאיים המעוניינים בייעוץ ובבניית מסלולים הוא אדיר", אומרת איילה דנון, מייסדת יפן חוויה אחרת, חברת תיירות המתמחה בטיולים ליפן בלבד. "השנה הצטרפו למשחק גם חברות תיירות גדולות ועממיות יותר, שחלקן מציעות טיולים לשבועיים בלבד, ובכך מצליחות להוזיל את מחיר הטיול אל מתחת לקו של 5,000 דולר לאיש. זאת בעוד שטיול של 18 יום עולה לא פחות מ-6,000 דולר לאיש ולעתים הרבה יותר - תלוי באופי הטיול, באיכות המדריכים ובייחודם של היעדים. אישית, נראה לי לא נכון לנסוע ליפן לשבועיים, שמתוכם נותרים כ-11 יום נטו בלבד לטיול עצמו".
כך או כך, יפן נעשתה נגישה יותר לתייר הישראלי הממוצע. כפי שבמשך שנים התיירים היפנים כבשו את העולם בעזרת הין החזק שלהם, כך כיום התיירים מישראל בדרך לכבוש את יפן בשקל החזק שלהם. רבים גם מנצלים את העובדה שפסח יוצא מאוחר השנה, וכך מתאפשר להם לחוות את חגיגות פריחת הדובדבן, הסאקורה - משהו שכולם חולמים לראות פעם בחיים - ולחזור בזמן לליל הסדר. "על אף קרבתה היחסית לאורח החיים המערבי, יפן צריכה עדיין תיווך תרבותי", אומרת דנון. "נותר רק לקוות שזרם התיירים הצפוי לא יקלקל את המרקם של תרבותה הכל-כך מיוחדת".
אתר לשכת התיירות הממשלתית היפנית: www.jnto.go.jp
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
