השפה החדשה של שופטי ישראל: "נפתח לכן בריכת בוץ"

שופט בית המשפט לענייני משפחה, אריאל בן-ארי, אולץ לפרוש מכהונתו השיפוטית, לאחר שבשנתו האחרונה בתפקיד נמצאו נגדו לא פחות מארבע תלונות מוצדקות. כך הודיע אתמול (ג') נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, במסגרת הדוח השנתי של נציבות התלונות המתפרסם היום. במצוות החוק, נמנע הנציב מלציין את שמו של בן-ארי ויתר השופטים שהוגשו נגדם תלונות. נגד ארבעה שופטים נמצאו שלוש תלונות מוצדקות לכל אחד - שופט שלום, שני שופטי משפחה ושופט מבית הדין האזורי לעבודה. שלושה שופטים נוספים ספגו שתי תלונות מוצדקות כל אחד, בתוך שנה - שני שופטי שלום, שאחד מהם פרש בינתיים, ושופט בית הדין לעבודה.

מדובר בדוח הראשון שעליו חתום ריבלין כנציב, ואולם מאחר שהוא נכנס לתפקידו זמן קצר לפני תום שנת 2013, רוב העיסוק בתלונות המפורטות בדוח נעשה בתקופת קודמו בתפקיד, אליעזר גולדברג. במהלך השנה החולפת נמצאו 85 תלונות מוצדקות, שהן 9% מתוך 898 ההחלטות שניתנו במהלך השנה - נתון דומה לזה של שנת 2012, אז נמצאו כ-10% מהתלונות כמוצדקות. כמחצית מהתלונות המוצדקות עוסקות בסחבת - התמשכות הליכים, ועיכובים במתן פסקי דין והחלטות שיפוטיות. עם זאת, יצוין כי שיעור התלונות המוצדקות בפועל גבוה יותר, מאחר שחלק מהתלונות המוצדקות מסווגות כתלונות שבהן "הבירור מוצה", או שבהן האשם אינו בשופט עצמו אלא בעובדים המינהליים שלצידו.

מתוך 27 תלונות שהוגשו נגד שופטי בית המשפט העליון, רק ב-8 ניתנו החלטות לגופן, ומהן נמצאה תלונה אחת מוצדקת - והיא תלונה העוסקת בסחבת רבה במתן פסק דין. שתי תלונות מוצדקות נמצאו נגד דייני בית הדין הרבני הגדול, מתוך 7 תלונות שהתבררו לגופן. בבית הדין הרבני הגדול מכהנים בסך-הכל ארבעה דיינים, שניים מהם הם הרבנים הראשיים.

פרק נרחב בדוח עוסק בהתבטאויות לא ראויות של שופטים בעת ניהול משפט. אחד המקרים הוא של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, צבי סגל, שנקלע לעימות מילולי חריף עם עו"ד קובי קמר. "עורך הדין איבד את הריסון העצמי שבו חייב עורך דין", כתב הנציב, "ואילו השופט מצידו נגרר לא אחת אחרי התנהגותו של המתלונן ולא שלט ברוחו, עד כי נשמטו לעתים מידיו המושכות לניהול המשפט. בכלל זה השמיע השופט כלפי עורך הדין אמירות אישיות פוגעניות, שלא היה ראוי להשמיען. גם אם לדברי השופט, עורך הדין הוא ש'התחיל', היה עליו להימנע מכניסה למעגל שוטה שכזה". בעקבות החלטת הנציב פירסם בשעתו נשיא העליון, אשר גרוניס, גילוי דעת, שדחה למעשה את החלטת הנציב ונתן גיבוי מלא לשופט סגל, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי עורך הדין.

שופט אחר בבית משפט השלום אמר לצדדים במהלך דיון "די, נמאסתם עליי, הדיון סגור". לאחר שהוגשה נגדו תלונה השיב השופט לנציב כי אינו זוכר אם השתמש במילה "נמאסתם", והוסיף כי "גם אם נעשה שימוש במילה כזו, על ביהמ"ש חובה לעתים להבהיר לצדדים שהתנהגות לא ראויה, כוחנית ומזלזלת היא מאוסה בעיני בית המשפט, ואין לראות בכך פסול". הנציב קבע כי "בירור התלונה מוצה" ולא שמדובר בתלונה מוצדקת, אך ציין כי "ראוי היה שהשופט היה נמנע מאמירה, כמו 'נמאסתם עליי' או 'נמאס לי מכם'. לא זו הדרך להבהיר לצדדים כי התנהגותם בלתי ראויה, כוחנית ומזלזלת. אין פסול שביהמ"ש יביע את מורת רוחו מהתנהגות של בעל דין, אולם מצופה משופט שיביע את מורת רוחו באיפוק".

"נפתח לכן בריכות בוץ"

במקרה אחר אמרה שופטת בית דין אזורי לעבודה לאחד הצדדים בדיון: "תצאי מהאולם, תלכי לעשות פיזיותרפיה ותרגעי". בבית משפט שלום אמרה שופטת לצדדים כי "הסכסוך בתיק נובע מפער תרבותי, שלא לומר עדתי". הנציב ריבלין קבע כי "ראוי היה להימנע מהתבטאות זו, שאותה ניתן לפרש על דרך השלילה".

שופטת בית משפט למשפחה אמרה במהלך דיון לשתי עורכות הדין שייצגו את הצדדים: "תיכף תלבשו ביקיני ונפתח לכן כאן בריכת בוץ". אחת מעורכות הדין הביטה בשופטת במבט נדהם, והשופטת המשיכה: "מה... זה בגלל ששתיכן נשים". בהמשך אמרה השופטת: "לי אין בעיה, אני יכולה ללכת מפה, יש לי דברים יותר מעניינים לעשות". לדברי המתלוננת השתמשה השופטת גם בביטויים "יאללה יאללה", "למה באתן", "מה נסגר איתך?", ועוד.

השופטת ציינה בתגובתה לתלונה כי המשפט שאמרה היה "ראיתי כבר הכל היום, חוץ ממלחמה בבוץ ביניכן", ובהמשך אמרה את המילה "יאללה", אך זאת "באופן חד-פעמי כביטוי של 'הבה נתקדם'". גם הביטוי "מה נסגר" הוא לדעת השופטת לגיטימי, ומדובר "בביטוי עכשווי מקובל, שפירושו 'מה קורה'".

הנציב קבע כי השופטת הייתה צריכה להשתמש בביטוי "ראוי יותר". נשיא העליון גרוניס קיבל לידיו את פרטי התלונה והחלטת הנציב, והעיר לשופטת.

 התפלגות ההחלטות שניתנו