הפעם זה באמת משחק העונה

לתוצאת המשחק בבלומפילד עשויה להיות הפעם משמעות טוטאלית: אליפות למכבי ת"א, או שב"ש תישאר חזק מאוד במירוץ

בניגוד למפגש הקודם שנערך בעונה הסדירה, ושהניצחון של מכבי ת"א בו הגדיל את הפער בפסגה מ-3 ל-6 נקודות על פני הפועל ב"ש, הפעם מדובר אכן במשחק העונה. הקרבה לסיום הליגה, כאשר הפער עומד על 5 נקודות, הופך את המשחק הזה למשחק האליפות של מכבי או למשחק החזרה למירוץ של ב"ש. בשלב כזה של העונה, באר שבע לא צריכה להיות מודאגת. היא הבטיחה את מקומה באירופה, והיא מתחרה על תואר. מבחינתה, חצי גמר גביע מול קרית שמונה או משחק חוץ בבלומפילד בליגה מול מכבי ת"א, הוא אותו סוג של משחק: הזדמנות.

לכן כל הלחץ על מכבי, והיא צריכה בהחלט לחוש בלחץ. עד לפני חמישה מחזורים היתה מכבי ת"א מאוד קולחת. היא כבשה בממוצע 2.3 שערים ומבחינתה כל מטאטא ירה. אלא שמאז אפשר לומר שהיא בדעיכה. היא אמנם ניצחה שלושה מחמשת המשחקים האחרונים ולא הפסידה, אבל ירדה לקצב כיבושים של 1.6 שערים בממוצע, כאשר בשמונת השערים התחלקו שני שחקנים בלבד: ערן זהבי וראדה פריצה. זהבי כבש שישה שערים, פריצה שניים. מחר פריצה לא ישחק, זכר להרחקה בדרבי, וכאשר ברק יצחקי פצוע ומואנס דאבור כובש בצרורות - אבל בגראסהופרס - נותרת מכבי עם פרונט שכולל את זהבי, בדש ובן חיים או מיכה, ולא בטוח שזה יספיק.

ב"ש לעומת זאת, למרות סדרה של פציעות שהותירו את פאיוביץ' ודוידזדה בחוץ לפרקים, ספגה בחמשת המשחקים האחרונים שני שערים בלבד, וממשיכה בקו שלה כאילו כלום. עכשיו, בלי סוארס הפצוע, ועם מבחן כשירות כושל לדוידזדה, היא תעלה שוב למשחק בבלומפילד עם שני סותמי חורים, הפעם אלגרבלי ותורג'מן. ממש כמו שעלתה למשחק לפני חודש וחצי מול מכבי. אז זה נגמר בשלישייה, הפעם הכלים של מכבי מוגבלים מאוד, ותרומה נכבדה לכך נותן פאולו סוזה.

יש איזו נטיה של מאמנים זרים לזלזל בכדורגלן הישראלי, תוך כדי העצמתם של אלה שהם רואים בהם יוצאי דופן. כשג'ק מנסל אימן את נבחרת ישראל הוא הציב את אבי כהן ז"ל בקישור ודחק למרכז ההגנה את יצחק שום הוותיק. כשנשאל מדוע, אמר בבדיחות דעת אנגלית אופיינית: "עד שיש לי שחקן מליברפול, אציב אותו בהגנה?" כשנשאל ריצ'ארד נילסן מדוע הוא מעדיף את אבי נמני בחוד ההתקפה במשחק מכריע בוינה מול אוסטריה, כשיש לו בסגל את הסקורר הטבעי אלון מזרחי, הוא ענה: "אבי נמני הוא מלך השערים והוא מתמצא הכי טוב ברחבת היריב".

פאולו סוזה החליט בשבועות האחרונים לשים את מכבי ת"א על כתפיו של ערן זהבי, אבל ערן זהבי החלוץ, תוך שהוא מבטל לחלוטין שחקנים שזה מטה לחמם. אין ספק שזהבי יכול לקחת על כתפיו את מכבי, ולראיה ששת השערים שכבש בחמשת המשחקים האחרונים, אבל ספק רב אם הוא יכול לעשות זאת מעמדת התקפה. זהבי הוא שחקן עם תנועה מצוינת, שמגיח מעמדת קישור אחורית או מהכנף וכובש את השטח מאחרי החלוצים שבו, עם הפנים לשער, ותוך כדי תנועה, הוא מתרגם טוב מכולם את היתרון המספרי בשטח הזה, לתוצאות קטלניות. הבור הזה במרכז המגרש, זה שטח המחייה שלו. ברגע שזהבי מוצב בעמדה קדמית, הוא הופך להיות טרף קל לשחקני היריב כי שטח המחיה שלו מוגבל והוא נכנס לתוך כלובי אריות.

עד עתה היו תלונות - לא מוצדקות - לגבי שיטת הרוטציה של סוזה, כמו גם לגבי האקספרימנט הלא מוכר במחוזותינו לשחק עם שלושה בלמים. אבל המקום הראשון זו תשובה מצוינת לכל המקטרגים. אפשר לומר על סוזה שהוא מלא ברעיונות, אבל לפעמים רעיונות טובים הם בחזקת Over doing. כאשר המשחק הזה הופך למשחק במסגרת מוקדמות הצ'מפיונס ליג, שם מחכה פרס של עשרות מיליוני שקלים, והכל מונח על כתפיו של זהבי, אין תשובה טובה יותר לשאלה: מי כאן מאבד את הראש? סוזה, במקרה הזה, עושה טעות: בבלומפילד, ומול קבוצה בלי מעוז ההגנה שלה, מכבי פייבוריטית ברורה.