הנקראות ביותר

שיא בגירעון בנק ישראל - 47 מיליארד שקל ב-2013

בנק ישראל הפסיד כ-8.6 מיליארד שקל - בעיקר, עקב רכישת מט"ח

הגירעון של בנק ישראל הגיע בשנה שחלפה לשיא של כל הזמנים לסכום עתק של יותר מ-47 מיליארד שקל. כך עולה מהדוחות הכספיים שמפרסם היום (א') הבנק. מדובר בזינוק חד של כ-22% לעומת 2012 או של כ-9 מיליארד שקל.

עוד עולה מהדוחות, כי בנק ישראל הפסיד ב-2013 סכום עתק של 8.6 מיליארד שקל, פי 7 לעומת 2012. כמעט כל ההפסד מוסבר דווקא בפעילות שלו במט''ח. הבנק הפסיד ב-2013 סכום עתק של 7,978 מיליון שקל (כ-8 מיליארד שקל) בגין הפעילות שלו ברכישות המט''ח.

לפי הנתונים, כ-72% מההפסדים על הנייר נובעים מהפרשי שער, וזאת עקב הייסוף החד של השקל מול כלל המטבעות, לרבות הדולר האמריקאי, שהגיע בשנה שעברה ל-7%. השקל התחזק מול השער הנומינאלי האפקטיבי בהיקף דומה. את השארית, כ-2.25 מיליארד שקל, הפסיד הבנק בגין הפרשי ריביות.

קרי, ההפרש בין הריבית שבנק ישראל משלמת על המק''מ לעומת הריבית שהבנק מקבל בגין החזקות של כ-80 מיליארד דולר בסוף 2013. מדובר בהפסד השני בגודלו מאז בנק ישראל שב להתערב בשוק המט"ח בשנת 2008, אחרי שנת 2010, שבה הפסיד על הנייר בנק ישראל כ-18 מיליארד דולר.

"רמת שפל של ריביות"

לפי בנק ישראל, תשואת החזקתן של היתרות במונחי סל המטבעות (הנומרר) הסתכמה השנה ב-0.9%, לעומת 1.6% בשנה הקודמת ו-2.8% בממוצע בשנים 2004-2013. בבנק ישראל מסבירים כי התשואה הנמוכה הושפעה, בדומה לשנה שעברה, מרמת השפל של הריביות והתשואות בשווקים שבהם מושקעות היתרות ומהמשך ניהול אריכות קצרה של היתרות, שנועדה לצמצם את הסיכון של תשואה שלילית בתיק במקרה של עלייה בתשואות.

לאחרונה, חזרה הביקורת על בנק ישראל בגין רכישות אלו בעיקר לנוכח העובדה כי הן אינן מצליחות להעלות את שער הדולר לתקופה ממושכת, ובעיקר שלא נבחנות אלטרנטיביות. נזכיר כי לפי החוק, רווחי בנק ישראל מועברים לאוצר לצורך כיסוי הגירעון, אך מאז תחילת שנות ה-2000 בנק ישראל לא מעביר שקל לאוצר עקב הגירעון העצום שהוא סחב.

מהדוח עולה, כי הוצאות הנהלה וכלליות של הבנק זינקו ב-2013 בכ-57% והגיעו ל-1.1 מיליארד שקל, זאת לעומת 700 מיליון בשנה הקודמת. גידול של כחצי מיליארד שקל. הוצאות השכר והזכויות של עובדי בנק ישראל הסתכמו בשנת 2013 בכ-288 מיליון שקל, אך הוצאות גמלת הפנסיה והפרישה כמעט והוכפלו, ועמדו על 676 מיליון שקל לעומת כ-352 מיליון בשנת 2012.

מבנק ישראל נמסר בתגובה, כי עיקר הגידול נבע מהסכם ההצמדה למדד שנחתם בשנת 2014, שכולל הפרשי גמלה רטרואקטיביים בגין השנים 2008-2013, וגידול בהתחייבות האקטוארית לפנסיה של הבנק בגלל גידול בגמלה השוטפת.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות