חייל אלמוני: מי אתה עו"ד תדמור, התובע בתיק הולילנד?

התובע הראשי במשפט הולילנד, עו"ד יוני תדמור, 44, משרת כבר 16 שנה בפרקליטות מיסוי וכלכלה ■ על אף שהיה מעורב בכמה וכמה תיקים בולטים ומתוקשרים בשנים האחרונות, הוא לא זכה לבאזז תקשורתי

במהלך החודשים הארוכים שבהם ישבו אנשי צוות התביעה בתיק פרשת הולילנד עם עד המדינה, שמואל דכנר, נקשרו ביניהם יחסי ידידות וקרבה. הפרקליטים, ובראשם פרקליטת המחוז ליאת בן-ארי-שווקי וראש צוות התובעים יהונתן תדמור, ידעו כי דכנר הוא אדם מושחת, מניפולטור ושקרן לא קטן, אך במקביל הם התרשמו מאישיותו הכובשת ויוצאת הדופן. הם בילו יחד ימים רבים, בעת חקירת המשטרה, ובהמשך במהלך 67 ימי עדותו במשפט. באופן מוזר משהו, הם החלו לראות בו מעין חבר בצוות, אדם שהתגייס כל-כולו ביחד עמם למיגור השחיתות.

לפני 13 חודשים בדיוק, ב-1 במארס 2013, למחרת אחת החקירות-הנגדיות החריפות שעבר בבית-המשפט, יצאה הידיעה על מותו של דכנר והיכתה גם את אנשי הפרקליטות בהלם, אשר לווה גם בכאב אישי רב. בשיחות סגורות הם מודים כי נקשרו אליו גם ברמה החברית. מותו של דכנר היה אפוא דרמה גדולה הן במובן המשפטי, והן גם במובן האישי. זה היה יום שישי בבוקר, וצוות התביעה מיהר להגיע למשרדי הפרקליטות כדי לבחון את המצב החדש שנוצר. כולם היו שם: תדמור, אתי בן-דור, ירון גולומב, אביבה חפץ-נוימן ועודד קם. פרקליטים, שבשנים האחרונות היה בטיפולם רק תיק אחד, יום ולילה.

גם באותו סוף-שבוע, כמו בימים רבים אחרים לאורך השנתיים האחרונות, ויתרו פרקליטי הולילנד על ימי מנוחה, על שעות עם המשפחה ועם הילדים, והשקיעו עצמם באופן מוחלט בנבכי ניהול תיק הולילנד בבית-המשפט. באותו יום שישי, נדמה היה לרגעים אחדים שכל העבודה האדירה שהשקיעו, מתחילת חקירת המשטרה הסמויה, ועד אז, תלויה על בלימה. אולם כעבור זמן קצר הם התעשתו, והחלו לנתח את המצב המשפטי. עד מוצאי-שבת כבר היה ברור לכל המעורבים, כולל פרקליטת המחוז בן-ארי ופרקליט המדינה משה לדור, שעם כל הכבוד לטענות הסנגורים - על כך שיש לבטל את המשפט כולו נוכח מותו של דכנר והיעדר האפשרות להשלים את חקירתו-הנגדית - עדותו של עד שנגדעה בנסיבות אובייקטיביות איננה מתפוגגת, והיא בעלת משקל.

המשפט ממשיך גם בלי דכנר

הלווייתו של דכנר נקבעה ליום ראשון, לאחר סוף-השבוע. צוות התביעה הגיש לשופט דוד רוזן בקשה לבטל את יום הדיונים שנקבע לאותו יום, כדי שיוכלו ללכת להלוויה. רוזן התלבט, ולבסוף אישר, אך הוסיף שביום שלישי באותו שבוע כבר יישמעו עדי תביעה אחרים. מבחינת הפרקליטים, זה היה מסר חד-משמעי מצד רוזן, שלא איפשר לאף אחד מהצדדים להתבלבל בדבר כוונותיו. המשפט ממשיך קדימה גם בלי דכנר. בדיון הבא הצהיר רוזן, כי הוא מבקש בכל מקרה לשמוע את הנאשמים ואת גרסאותיהם; מי שקיבל כסף יצטרך לשכנע אותו שמדובר בכסף תמים וחוקי, ומי שלא ישכנע - יורשע. תדמור וחבריו קלטו את המסר - עם דכנר או בלעדיו, ויחד עם הכאב והדרמה, חייבים להמשיך הלאה.

עו"ד תדמור - יוני בפי כול, גם בפיו של השופט רוזן - בן 44, משרת זה 16 שנה בפרקליטות מיסוי וכלכלה. אף שהיה מעורב בשנים הללו בכמה וכמה תיקים בולטים ומתוקשרים, הוא נותר במידה רבה החייל האלמוני של תיק הולילנד. את עיקר העבודה עשה מאחורי הקלעים ובאולם בית-המשפט, וזכה לבולטות תקשורתית פחותה בהרבה משורת הסנגורים שישבה בספסלים ממול, שכללה את נבחרת החלומות של סנגורי ישראל, עורכי-הדין מדוד ליבאי ועד גיורא אדרת, מרועי בלכר ועד נבות תל-צור, מיוסי בנקל ועד ירון קוסטליץ ואחרים.

"אני חושב שהוא עורך דין מקצועי מאוד, הגון מאוד, ולמרות שאני לא מסכים לא עם מה שטען כלפי הלקוח שלי ולא עם התוצאה במשפט, הוא ניהל את המשפט באופן הטוב ביותר שניתן בנסיבות הללו", אומר עליו עו"ד יוסי בנקל, שייצג את דני דנקנר בפרשה, "תדמור הוא ממש הדין הרצוי. זו הפרקליטות הנכונה: לא מתלהם, הגון, וככל הניתן גם ענייני".

את התמחותו עשה תדמור אצל עו"ד טלי נג'רי באותו מחוז מיסוי וכלכלה, ובהמשך עבד בצמוד לעו"ד אלה רובינק, עוד לפני שזו התמנתה לפרקליטת המחוז, ושאותה החליפה בהמשך ליאת בן-ארי-שווקי. יחד עם בן-ארי ניהל תדמור את תיק השחיתות של הקבלן דוד אפל, שהסתיים בהרשעתו במתן שוחד לראשי רשויות מקומיות ולבכירי מינהל מקרקעי ישראל תמורת קידום פרויקטי נדל"ן - תיק שאיננו שונה במהותו מתיק הולילנד, אלא בעיקר בהיקפו. עוד לפני כן טיפל תדמור לצד רובינק בתיק "בנסול" - הונאה בתחום הדלק של רשויות המס בהיקף של 150 מיליון שקל, שנחשב לתיק המרמה במיסוי הגדול ביותר עד אז. מאוחר יותר התמודד עם ארבעה תיקים שהיו ספיח לפרשת ההונאה בבנק למסחר, מול כרישי השוק האפור. אחד מהתיקים הללו התנהל באולמו של השופט רוזן, ושם התוודעו השניים זה אל זה.

רוזן מרבה לדבר בלשון חופשית

ב-2010 הנחית רוזן מהלומה כואבת על ראשם של אנשי הפרקליטות, בתיק "הדסק הרוסי" בבנק הפועלים. אנשי פרקליטות מיסוי וכלכלה שמעו מהשופט אמירות חריפות, שלוו בהחלטתו לבטל את כתב האישום כולו מטעמי הגנה מן הצדק. זאת, לאחר שהתברר שעשרות ארגזים של חומרי חקירה לא הועברו בזמן לידי הסנגורים. תדמור עצמו לא היה מעורב בתיק ההוא, אבל הלקחים בפרקליטות הופנמו - גם מבחינה מערכתית, וגם בהיבט של השופט רוזן עצמו. וכך, בתיק הולילנד הייתה הקפדה מוחלטת על ניהול סדר מופתי בכל הקשור לחומרי החקירה, ולהעברתם לעיון הסנגורים. בפרקליטות אומרים, כי אלה עניינים שעליהם הם מקפידים כעת בלי קשר לשאלת זהות המותב שישב במשפט הולילנד.

לצד זאת, ברור שאישיותו של רוזן שיחקה תפקיד מרכזי ביחס לאופן שבו התנהלה הפרקליטות בפרשה זו. תדמור, המכיר היטב את רוזן, ידע שמדובר בשופט בלתי שגרתי. יש תיקים שבהם הצדדים אינם מכירים כלל את גון קולו של השופט עד להכרעת הדין. רוזן הוא ההיפך המוחלט מכך. יש לו לשון חופשית, הוא מרבה להתבטא באולם בית-המשפט ולגלות את דעתו. לצד התרעומת שהדבר עשוי לעורר, יש בכך גם כדי לכוון את הצדדים בניהול הטקטיקה שלהם. כך, לא הסתיר רוזן כבר בשלב מוקדם יחסית של המשפט, שהוא איננו מגלה עניין רב בהליכי תכנון ובנייה, ואין בדעתו לעסוק בהבדלים בין תב"ע ג' לתב"ע ו' של הולילנד.

המידע הזה סייע לאנשי הפרקליטות לכוון את המשך מהלכיהם. בחקירתו הראשית של דכנר בבית-המשפט, הוקדשו לענייני תכנון ובנייה בערך יום וחצי של עדות. מי שחקר אותו ארוכות על כך במשך 20 ימי עדות, היה סנגורו של הלל צ'רני, עו"ד גיורא אדרת. בפרקליטות אומרים, כי רוזן היכה על חטא מאוחר יותר במשפט, כשהבין שימים אלה היו מיותרים מבחינתו, ושלא גדע את כיוון החקירה הזה בזמן אמת. הימים האלה, שבהם נחקר דכנר נגדית, היו ימים קשים לצוות הפרקליטות, ואולם אט-אט החלו הן רוזן והן תדמור וצוותו לעבור תהליך של התכווננות לעבר השאלות המרכזיות בתיק, שעליהן נסבה בסופו של דבר הכרעת הדין - ובראשן, שאלת המשקל שיש לתת לעדותו של עד המדינה.

חמישה תובעים מול 50 סנגורים

עבירות של צווארון-לבן ועבירות של שחיתות שלטונית הן מוטיב חוזר ונבנה בקריירה של רוזן ושל עמיתיו במיסוי וכלכלה. אף שמדובר במחוז שהוא מעין יחידת-עילית, המטפלת במספר קטן של תיקים גדולים ביחס למחוזות האחרים, במקרים רבים הפרקליטות סובלת עדיין ממחסור בכוח-אדם ובמשאבים, בוודאי ביחס לפמליות של הסנגורים הבולטים בשוק, שמשאביהם כמעט בלתי מוגבלים בהשוואה.

תדמור מכיר את הסיטואציה הזו - לא פעם מצא עצמו באולם המשפט, כשלצידו פרקליט זוטר ואולי עוד מתמחה, ובעבר השני מיטב עורכי-הדין בישראל, ממשרדים כמו שינמן וליבאי. במונחים של הפרקליטות, צוות התביעה בתיק הולילנד היה חסר תקדים - חמישה פרקליטים ששולחנם נוקה למשך שנתיים, ועסקו אך ורק בתיק הזה יומם וליל. ועדיין היו מעטים מול רבים, כשמנגד טיפלו בתיק 50 סנגורים, איש-איש והנאשם שבטיפולו.

בסופו של דבר קטף רוזן את הפירות, בדמות שירי ההלל ליעילותו ולזריזותו. אולם הדבר לא היה מתאפשר אלמלא מילאה הפרקליטות אחר דרישותיו הרבות, גם כי מדובר באחד השופטים התובעניים ביותר שבנמצא: בפרקליטות לא ישכחו את החמיצות על פניו של רוזן כשבאחד מימי הדיונים סיימו העדים את דבריהם בשעה 17:30 במקום ב-18:00. רוזן לא יכול היה לשאת את העובדה שחצי שעת עבודה ירדה לטמיון. בכל אחד מימי הדיונים הללו, שהתקיימו ארבעה ימים בשבוע בשלב העדויות, היו הפרקליטים חוזרים למשרד בערב, ומכינים את העדויות והחקירות של יום המחרת. זו הייתה עבודה סביב השעון, שגבתה מחירים אישיים לא פשוטים, ותדמור גאה בצוות שלו שהתגייס למשימה באופן טוטאלי.

עיקרון נוסף שהנחיל תדמור לאנשיו, נוגע להגינות ההתנהלות מול הסנגורים, הן בתוך האולם והן מחוצה לו. את עבודתנו, הוא אמר לתובעים, אנחנו צריכים לעשות בדרך מקצועית, מכובדת, הגונה ונטולת אמוציות. זהו איננו מאבק אישי מול הנאשמים או מול הסנגורים, ואין לנו שום אינטרס אישי כאן, למעט האינטרס הציבורי שאותו מייצגת הפרקליטות. הסנטימנט הזה תרם לאווירה העניינית באולמו של רוזן, שגם מצידו לא איפשר שום חריגות. האווירה בין הצדדים במשפט הולילנד הייתה שונה בתכלית מזו ששררה במשפט אולמרט הקודם, במחוזי בירושלים, שהתאפיין בדם רע בין התובע עו"ד אורי קורב לבין הסנגורים והשופטים.

גם בקרב הסנגורים התפתחה הערכה לסגנונו של תדמור. שנתפס על-ידם כשונה מהרוח הפרקליטותית המוכרת שאופיינה על-ידי גישתו של פרקליט המדינה לשעבר משה לדור. דווקא האקט האחרון של הפרקליטות, בחתימת הסדר-הטיעון עם שולה זקן ימים אחדים לפני הכרעת הדין, נחשב על-ידי הסנגורים לסטייה מההתנהלות שאפיינה את תיק הולילנד, ובין הסנגורים היה מי שציין שמדובר בצעד שהוא יותר "לדורי" מאשר "תדמורי". אולי גם בשל כך הפגין השופט רוזן גישה כה בלתי אוהדת לעניין הסדר-הטיעון.

השלב הבא יהיה ההכנות לטיעונים לעונש שיישמעו בסוף החודש, לאחר חג הפסח. גם כאן יידרש תדמור להנהיג בקרב צוותו את אותה רוח עניינית וקרה שהנחתה אותם לאורך ניהול המשפט כולו. על אף רעשי הרחוב הקוראים להחמיר בעונש, בפרקליטות צריכים לשקול את מכלול השיקולים ביחס לכל אחד מהנאשמים בתיק, ולשקלל לתוך זאת גם את הקביעות ביחס לכל נאשם, המסתתרות בין עמודיה הרבים של הכרעת הדין.

אכן, משימה לא פשוטה, אך בכל זאת הכיוון ברור: "במעשים מעין אלה", אמר תדמור כבר אתמול (ב') ביחס לעבירות השוחד שבהן הורשעו אולמרט וחבריו, "המשמעות היא אחת - מאסר בפועל, ולתקופה ממושכת".

עורכי הדין של הנאשמים שהורשעו
 עורכי הדין של הנאשמים שהורשעו