מנכ"ל אסותא לשעבר ממליץ: לבטל את הביטוחים המשלימים

פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון לחקר מדיניות הבריאות: "לבחור מנתח? גם כשטסים במח' ראשונה מקבלים אוכל מהודר, אבל לא בוחרים טייס"

במקום להתעסק עם חברות הביטוח הפרטיות ולשנות סדרי עולם בשוק הביטוח לרבות ביטול החיתום הרפואי בפוליסה הבסיסית כפי שממליצה ועדת גרמן, מוטב לבטל דווקא את הביטוחים המשלימים של קופות החולים ולייקר מעט את מס הבריאות לטובת שיפור סל השירותים הממלכתי - כך טוען בשיחה עם "גלובס" פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומי ששימש בעבר המנהל הרפואי של "מכבי" ומנכ"ל אסותא.

"אם כבר מיישרים קו וקובעים כללים חדשים לביטוחי הבריאות, אז למה צריך את הביטוחים המשלימים?" שואל פרופ' אבירם. לדבריו, השקת הביטוחים המשלימים בסוף שנות ה-90 היא שיצרה את הסחרור של ביטוחי הבריאות, ולוועדת גרמן הייתה הזדמנות לבצע שינוי אמיתי בעניין. "זה כמעט מיותר בעיניי לרכוש ביטוחים נוספים מעבר לממלכתי, אבל זכותו של אדם לרכוש ביטוח כזה וזכותם של הביטוחים האלה להתקיים", הוא מוסיף.

"הצעה הזויה"

ככלל, פרופ' אבירם יוצא נגד מה שנהפך כמעט קונצנזוס אפילו בקרב המתנגדים הגדולים ביותר להכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) אל בין כותלי בתי החולים הציבוריים, והוא הצורך של הציבור לבחור את הרופא המנתח. בקרב חברי ועדת גרמן ישנה הסכמה רחבה על הצורך הזה, ואולם המחלוקת נותרה רק בשאלת המימון: האם לאפשר בחירת רופא בבית חולים ציבורי באמצעות ביטוחי הבריאות, או באמצעות תקצוב ממשלתי שיינתן לבתי החולים.

"גם כשאתה טס במחלקה ראשונה ואתה משלם במיטב כספך, תקבל אמנם אוכל מהודר ומפיות מבד, אבל את הטייס לעולם לא תבחר בעצמך", מסביר אבירם. "זה נכון גם לגבי בתי ספר פרטיים - אתה יכול לבחור את בית הספר אבל לא את המורה של הילדים שלך". לדבריו, הדגש של מערכת הבריאות צריך היה להיות בחיזוק בתי החולים, כך שהציבור יידע שבבחירת בית חולים טוב הוא מקבל רופאים טובים. בצד ביטול הביטוח המשלים ומניעת האפשרות לבחור רופא, אבירם מציע לאפשר באמצעות מימון ממשלתי לקבל חוות דעת נוספת - מרכיב שמהווה כיום 13% מההוצאות הרפואיות של הביטוחים המשלימים (בחירת מנתח מהווה יותר מ-40%).

אבירם מבקר גם את אחת ההצעות שנשמעו בוועדת גרמן, ולפיה בתי החולים הציבוריים יאפשרו "בחירת נבחרת" במקום בחירת רופא, כלומר למנותח יבטיחו (באמצעות הפעלת ביטוח נוסף או באמצעות מימון ממשלתי) כי מי שינתח אותו יהיה אחד המומחים שיופיעו ברשימה מסוימת. "אני כבר הס מלדבר היום על העניין האתי, רחמנא ליצלן, אבל מה יעשה הרופא הפנימי? או הזוטר? זה הזוי וקשה לי להאמין שרופא או מישהו עם ניסיון ניהולי עומד מאחורי רעיון כזה", טוען פרופ' אבירם.

לדברי אבירם, תומכי השר"פ רוכבים על מיתוס שלפיו הרופאים בבתי החולים הציבוריים "בורחים" אל הרפואה הפרטית. לדבריו, מרבית הרופאים לא יכולים להרשות לעצמו לעזוב את הרפואה הציבורית משום שהיא מייצרת להם את המוניטין שמביאים להם את הפרנסה "בחוץ". על פי אבירם, זוהי האחריות של מנהלי בתי החולים לוודא כי הרופאים שלהם נמצאים בבית החולים בשעות הנחוצות ביותר, ללא קשר בהכרח למספר שעות מסוים ולהיקף משרה. "אם רופא בכיר שמנסה לבסס את הפרקטיקה הפרטית שלו יעזוב את תפקידו בבית החולים הציבורי, ההכנסה שלו תרד בארבע דרגות. הוא לא ירעב ללחם כמובן, אבל גם לא יעמדו אצלו בתור", הוא טוען.