המבקר: חשש שגורמים בעלי עניין השתלטו על נכסי ההקדשות

‎‎הנהלת בתי הדין הרבניים לא מינתה מפקח על ההקדשות מאז שנת 2005, וגם קודם לכן הוטל התפקיד על מי שמילאו תפקידים נוספים במקביל ולא הוקצה למפקח תקן משלו. כך עולה מדוח מבקר המדינה בנוגע לפיקוח על ההקדשות הציבוריים והדתיים, שאמורים להיות מפוקחים על ידי משרד המשפטים.

הקדש, נציין, הוא תרומת נכסים פיזיים או קרנות ממוניות שבעליהם מייעד אותם למטרות ציבוריות. לפי הדוח, סך הנכסים המצויים בכלל ההקדשות נאמד בכ-7 מיליארד שקל הנחלקים באופן שווה בין הקדשות ציבוריים להקדשות דתיים-יהודיים.

כתוצאה מאי-מינויו של מפקח על ההקדשות, קובע המבקר יוסף שפירא כי "נפגעת מהיסוד היכולת לפקח על ניהול ההקדשות" כדי לוודא שהנכסים מנוצלים לטובת המטרות הציבוריות שלשמן נוצר ההקדש, ולמנוע את ניצולן למטרות זרות‏‎.‎‏

‏מי שמוסמך למנות מפקח על ההקדשות הדתיים הוא נשיא בית הדין הרבני הגדול. ואולם, מאז שנת 1993 לא הוקצתה משרה בתקן למפקח על ההקדשות והתפקיד הוטל על בעלי תפקידים אחרים, ומשנת 2005 לא ניתנה הסמכות לאף גורם.

רק במהלך פעולות הביקורת של משרד המבקר, באפריל 2013 אישרה נציבות שירות המדינה שתי משרות לפיקוח על הקדשות דתיים, לתקופת ניסיון של שנתיים. אך עד ינואר 2014 המשרות טרם אוישו‏‎.‎‏

‏המבקר קובע כי הנהלת בתי הדין הרבניים לא אכפה על נאמני ההקדשות להגיש לה דוחות שנתיים כנדרש, והרוב המוחלט של הנאשמים שנבדקו לא הגישו דוח שנתי במהלך עשר השנים האחרונות. גם את הדוחות המעטים שהוגשו, מציין המבקר, לא בדק אף גורם מקצועי והם אינם משמשים כלי בקרה. איש גם אינו מקפיד שנכסי נדל"ן יירשמו בטאבו על שם ההקדשות, ולו ברמת הערת אזהרה.

לפיכך, נקבע, לא ניתן למנוע את חשיפת הנכסים להשתלטות מצד גורמים פרטיים, ואכן נמצאו נכסי הקדשות שאינם משמשים עוד כהקדשות, אלא נעשה בהם שימוש פרטי".

‏עוד נמצא כי הנהלת בתי הדין הרבניים לא קבעה את דרישות התפקיד של נאמן ואת תנאי הכשירות, ההשכלה וההכשרה הנדרשים לשם מילוי תפקיד זה. בשנים האחרונות מונו נאמנים שעלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים בנוגע להקדשות מסוימים.

לדברי המבקר, "הממצאים בדוח חמורים, והם מלמדים על חולשה משמעותית בפיקוח מצד הנהלת בתי הדין הרבניים על ההקדשות היהודיים-דתיים, וקיים חשש ממשי שגורמים בעלי עניין השתלטו על חלק מנכסי ההקדשות". ‏‎‎‏