תיק הולילנד: הקנסות והחילוטים יכניסו למדינה כ-10.5 מ' ש'

גזר הדין בפרשת הולילנד יכאיב למורשעים גם בכיס: מלבד מאסרים בפועל, השופט דוד רוזן הנחית עליהם גם קנסות וחילוטים בהיקף של מיליוני שקלים

מלבד העונשים שהטיל בית המשפט המחוזי בתל-אביב על מורשעי פרשת הולילנד, בדמות מאסרים בפועל, מאסרים על-תנאי וקנסות במיליוני שקלים, מבקשת מערכת אכיפת החוק לשלול גם את המניע הכלכלי בקבלת שלמונים - בדמות שלילת הכספים שהושגו תוך ביצוע מעשי עבירה.

זו התכלית העומדת ביסוד "חילוט" הנכסים והכספים שברשות הנאשמים שהורשעו, שהיקפו המצטבר ביחס לכלל המורשעים עומד גם הוא על מיליוני שקלים, ומצטרף לקנסות הכבדים.

החילוט, להבדיל מהקנס, איננו בעל משמעות עונשית בלבד, אלא תכליתו היא הרתעתית, ומוגדרת כ"הוצאת בלעו של הגזלן מפיו". זהו אפוא הפן הכלכלי של גזר הדין בפרשת הולילנד, שניתן אתמול (ג') על-ידי השופט דוד רוזן.

אלו הקנסות והחילוטים שהטיל בית המשפט על המורשעים, לעומת הקנסות שביקשה הפרקליטות בעניינם: על הלל צ'רני הוטל קנס של 2 מיליון שקל וחילוט של מיליון שקל (הפרקליטות ביקשה להטיל עליו קנס של 15 מיליון שקל); על אביגדור קלנר הוטל קנס של 1 מיליון שקל וחילוט נכסים של 500 אלף שקל (הפרקליטות ביקשה קנס 3 מיליון שקל); על מאיר רבין הוטל קנס 500 אלף שקל וחילוט של 500 אלף שקל (הפרקליטות ביקשה קנס 3.2 מיליון שקל); על אורי שטרית הוטל קנס של 1 מיליון שקל וחילוט של 500 אלף שקל (הפרקליטות ביקשה 2.2 מיליון שקל);

על אהוד אולמרט הוטל קנס של 1 מיליון שקל וחילוט של 560 אלף שקל (הפרקליטות ביקשה קנס 1.2 מיליון שקל); על אלי שמחיוף הוטל קנס של 300 אלף שקל וחילוט של 165 אלף שקל (הפרקליטות ביקשה קנס של 390 אלף שקל); ועל דני דנקנר הוטל קנס של 500 אלף שקל וחילוט של 1 מיליון שקל (הפרקליטות ביקשה קנס של 3.2 מיליון שקל). כתוצאה מכך ייכנסו לקופת המדינה למעלה מ-10.5 מיליון שקל.

השופט נענה לבקשת המורשעים לפרוס את הקנסות והחילוטים לתשלומים, ובהקשר זה עתיד להתקיים משא-ומתן בין הסנגורים לפרקליטות, שתוצאותיו יקבלו את אישור בית המשפט.

לגבי חלק ניכר מהנאשמים, ביקשה המדינה להטיל עליהם קנסות שחושבו לפי כפל סכומי השוחד שנתנו או קיבלו, ולעתים אף פי ארבעה מהסכומים שהחליפו ידיים - הסך המרבי שנקבע בחוק העונשין.

רוזן קיבל את הרציונל הזה לגבי מקבלי השוחד, שכן הם אכן זכו לטובת הנאה כספית כתוצאה מהמעשה הפלילי, אך לגבי נותני השוחד דעתו הייתה שונה. "לא ניתן לומר כי השווי הקונקרטי של טובות ההנאה שהפיקו הוכח במשפט", קבע.

רוזן אף דחה את עמדת התביעה כי שווי טובת ההנאה שצמחה לנותני השוחד שווה לגובה השוחד שנתנו. לפיכך פעל בעניינם של נותני השוחד לפי סעיף אחר, המאפשר להטיל עליהם קנס של 226 אלף שקל לכל סעיף שוחד שבו הורשעו.

תכליתן של הוראות החילוט, המופיעות הן בחוק העונשין והן בחוק איסור הלבנת הון, הן שונות כאמור. סכומי החילוט אכן שווים בחלק מהמקרים לסכומי הכסף שהחליפו ידיים: כך, למשל, בעניינו של אולמרט - שהורשע בלקיחת שוחד בסך 500 אלף שקל בצ'קים שנמסרו לאחיו יוסי אולמרט ובקבלת 60 אלף שקל משמואל דכנר ז"ל באמצעות שולה זקן - נקבע חילוט בסך 560 אלף שקל; על שמחיוף, שקיבל שוחד בסך 165 אלף שקל - הוטל חילוט בסכום זה.

נוכח הקנסות הכבדים שהטיל רוזן על מורשעי הולילנד, הוא הצהיר כי גובה החילוט נקבע גם מתוך הקפדה על כך ש"שני הסכומים בהצטברותם לא יובילו את הנאשמים לקריסה אישית כלכלית מוחלטת".

בנוגע לחילוטי רכוש באופן כללי, קבע בעבר שופט העליון חנן מלצר כי "החילוט אינו עונש במובנו הטהור, אף שהוא אמצעי בעל היבטים עונשיים. תכליתו כפולה: התכלית הראשונה היא תכלית הרתעתית - פגיעה בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע העבירה, ופגיעה בבסיס המימון של העבריינים. החילוט מעניק למדינה יכולת מוגברת להילחם בעבירות של הלבנת הון. התכלית השנייה היא בעלת אופי קנייני יותר, והיא - 'הוצאת בלעו של גזלן מפיו'. חילוט רכושו של הנאשם נובע מכך שלמעשה אין המדובר ברכושו, שכן זה הושג בעבירה, אלא ברכוש שהוא למעשה של הציבור".

היבט כלכלי נוסף בגזר הדין נעוץ בבקשת הפרקליטות לשלול 10% מגימלתם של ראשי העיר ירושלים לשעבר, אולמרט ואורי לופוליאנסקי, כאקט סמלי הכרוך בעובדה שנקבע שבעבירות שהם עברו יש קלון.

הנאשם השלישי שבעניינו נקבע קלון, שמחיוף, מכהן עדיין כחבר מועצת העיר (אף שכעת הוא צפוי להיות מודח מכהונה זו) ועדיין אינו זכאי לגימלה, ואולם חוק הרשויות המקומיות מאפשר לשלול באופן מלא או חלקי את גימלתם של ראש רשות מקומית שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, ושבוצעה בתקופת כהונתו כראש העיר.

אלא שהשופט רוזן, אף שהטיל קלון באולמרט, לופוליאנסקי ושמחיוף, דחה את הבקשה לשלול 10% מהגימלה - נוכח הקנסות והחילוטים הכבדים שהטיל.

לא רק עונשי מאסר
 לא רק עונשי מאסר

צרו איתנו קשר *5988