תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

סמארט בטא: האם ניתן להרוויח מהטיות של משקיעים?

כמה פעמים ויתרתם על קניית מניה טובה ואיכותית אך ורק משום שמחירה היה גבוה? ■ מתברר שאתם לא לבד, והשאלה הגדולה היא מה בסופו של דבר החמצתם

וול סטריט / צלם: רויטרס
וול סטריט / צלם: רויטרס

*** הכתבה בשיתוף אלטשולר-שחם

"אני לא מסוגל לקנות מניה שכבר עלתה 100%" או-"אמתין לירידות ואקנה אותה כשתתממש", אלו שתי תשובות פופולריות לשאלה מדוע לא רכשת מניה?, והמשותף לשתיהן הוא שאין להן שום קשר לניתוח כלכלי או לשווי חברות. בשני המקרים מדובר בהתנהגות המושפעת מהטיה פסיכולוגית שהיא ודומות לה משפיעות על שיקול דעתנו בעולם ההשקעות.

במשך שנים רבות נשענו חוקי הכלכלה על תאוריית "האדם הרציונלי" אותה מכיר כל סטודנט לכלכלה במהלך הקורסים הראשונים בתואר. ההנחה היא שכולנו בני אדם שיודעים לנתח את שלל המידע המצוי בפנינו ולקבל החלטות השקעה הגיוניות שימקסמו את התשואה שלנו במינימום סיכון. אך בשנים האחרונות התברר כי הנחה זו שגויה וכי פעמים רבות אנחנו נוהגים כאנשים לא רציונלים. חוקרי הכלכלה ההתנהגותית הוכיחו לנו באינספור מחקרים כי לעיתים קרובות משקיעים מקבלים החלטות השקעה שאינן רציונליות וגרוע מכך הן מסתברות כהחלטות לא טובות.

אחת התובנות המעניינות שנוגעת לעולם ההשקעות עולה ממחקרם של פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי אשר חקרו את חוסר הרציונליות של ההחלטות המתקבלות על ידי בני אדם ופיתחו את "תיאורית הערך" (Prospect Theory) שבשנת 2002 זיכתה את כהנמן בפרס נובל. לפי תובנה זו, אנשים שונאים להפסיד יותר מאשר הם אוהבים להרוויח. או במילים אחרות מידת האכזבה מהפסד של 10% בהשקעה גבוהה בהרבה ממידת האושר מרווח של 10% על אותה השקעה.

לשם המחשה, נניח שמשקיע רכש מניה במחיר "100" ולאחר חודש מחירה עלה ל-"110" בעקבות התפתחויות חיוביות בחברה, ויש אנליסטים שצופים כי המניה תמשיך לטפס. נניח שקיים סיכוי של 50% שהמניה תעלה ל-"140" אך גם סיכוי של 50% שהמניה תרד ל-"100". מה יעשו רוב המשקיעים במצב זה? כנראה יעדיפו לממש את הרווח של 10% מאשר לקחת את הסיכון הקיים לרווח של 40% בסבירות של 50%. מסתבר שכשאנחנו מרוויחים, אנחנו יותר "שונאי סיכון".

אולם, וזו נקודה מעניינת, אנחנו הופכים פתאום להיות "חובבי סיכון" כאשר נקלענו לסיטואציה של הפסד, והנה הדוגמה: אותו משקיע קנה את אותה המניה במחיר 100 אך לאחר מספר חודשים מחירה ירד ל-90. עתה יש סיכוי של 50% שמחיר המניה יחזור ל-100 וסיכוי של 50% שמחירה ימשיך לרדת ל-70. במצב זה רוב המשקיעים יעדיפו לקחת את הסיכון ולא למכור את המניה וזאת בצפייה שמחירה יעלה חזרה ובבת אחת הופכים להיות "אוהבי סיכון". זו אגב הסיבה שתיקי השקעות רבים מכילים מניות פחות איכותיות - אנחנו לא מוכרים אותן ומקווים שיחזרו לעלות. מצד שני, את המניות הטובות אנחנו מוכרים די מהר לאחר שהן מניבות רווח קטן.

זוכה פרס נובל לכלכלה, דניאל כהנמן ושותפו עמוס טברסקי, טענו כי המשקיעים אינם מודעים להטיה זו, אך האם יש דרך להתגבר עליה? יש הגורסים כי אחת הדרכים לעשות זאת היא להשקיע במדדים לאורך זמן, השקעה אשר פוטרת אותנו מלקבל החלטות יומיומיות על מניות ספציפיות שעלו או ירדו. בשנים האחרונות השתכלל עולם המדדים וכיום פותחו אסטרטגיות חכמות (Smart Beta) שמנסות להניב תשואות, בין היתר על סמך ניצול הטיות התנהגותיות של המשקיעים.

בוא להכיר מקרוב את החוכמה שבSmartBeta >>>

הדוגמה הטובה ביותר היא אסטרטגיית המומנטום שנחקרה והוכחה באקדמיה. לפי אסטרטגיה זו נבנו מדדי השקעה שמטרתם לעקוב אחר המניות ה"מנצחות", כלומר אלו שרשמו את התשואה הגבוהה ביותר בתקופה האחרונה. המחקרים הראו, בניגוד לאינטואיציה, ש"רכיבה" על המניות המנצחות לאורך זמן מניבה תשואה גבוהה יותר מהשקעה במדדים "הרגילים" (מדדי שווי שוק).

להצלחה של המומנטום ישנם כמה הסברים ואחד מהם הוא התופעה שתיארנו קודם לפיה משקיעים נוטים לממש רווחים מהר יותר מאשר הם מממשים הפסדים. אם נחבר זאת לרתיעה של המשקיעים לקנות מניות שכבר "עלו הרבה", אנחנו מגיעים בעצם לקבוצת מניות שבדיוק אותה המומנטום בוחר (שבמגמת עליה ואותם משקיעים בחרו לממש או לא לקנות). אסטרטגיית המומנטום "לוכדת" למעשה את התשואה שהמשקיעים מוותרים עליה בעקבות אותה הטיה התנהגותית פסיכולוגית.

כאמור, לקנות מניות שכבר עלו הרבה נשמע מנוגד לאינטואיציה הראשונית שלנו כמשקיעים, אך אסטרטגיית המומנטום הוכחה כמוצלחת. בשנים האחרונות הונפקו מדדי מומנטום רבים בעולם. אחת הדוגמאות היא ה- iShares MSCI USA Momentum Factor ETF או MTUM, שצבר נכסים של כ-250 מיליון דולר בתקופה קצרה יחסית*.

דוגמה נוספת לאסטרטגיית סמארט בטא שמצליחה להניב תשואות גבוהות מהמדדים ומתבססת בין היתר על הטיות התנהגותיות של המשקיעים, היא ה-Low Volatility. מדובר במדדים שכוללים מניות עם תנודתיות נמוכה וזכו לפופולאריות רבה בשנים האחרונות. אחד ההסברים להצלחה של מדדים אלו היא העדפתם הטבעית של המשקיעים לברוח מסיכון וזה בדיוק מה שמדדים אלו מספקים - השקעה בקבוצה של מניות עם סיכון נמוך יותר יחסית לשוק. אחת הדוגמאות המוצלחות הוא ה-SPLV

(PowerShares S&P 500 Low Volatility Portfolio) שגייסה עד כה 3.6 מיליארד דולר והינה אחת מקרנות הסל הגדולות בתעשיית הסמארט בטא*.

בוא להכיר מקרוב את החוכמה שבSmartBeta >>>

*** אין באמור לעיל בכדי להוות התחייבות לתשואה עודפת. • אין באמור לעיל בכדי להוות הצעה לרכישת יחידות בקרנות • אין בתשואות עבר כדי להבטיח תשואה דומה בעתיד. אין באמור משום הבטחה שאסטרטגית ההשקעות המפורטת תשיא תשואה חיובית או עודפת. אין לראות באמור כהמלצה ו/או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכי הלקוח, או הזמנה לייעוץ כאמור ו/או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים. הסקירה מתבססת על הערכות ואומדנים שעשויים להיות חסרים ו/או בלתי מדוייקים או בלתי מעודכנים. הסקירה אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא.

לגילוי נאות.