השופט כבוב על הפטור ממס ממכירת תנובה: "האם זה ראוי?"

"עד היום המחוקק לא נתן דעתו לתופעה המצערת של קרנות זרות או חברות שרשומות במדינות אוף-שור שרוכשות חברות ישראליות (שזו כשלעצמה תופעה מבורכת שמצביעה על החוזק של הכלכלה הישראלית), ואחרי כמה שנים הן עושות את האקזיט ברווח של מיליארדי שקלים, ולא משלמות על כך שקל מס" - כך אמר שופט בית המשפט הכלכלי, השופט המחוזי חאלד כבוב, בפאנל הנערך היום (ג') בכנס לשכת עורכי הדין באילת. זאת, על רקע עסקת הענק של מכירת תנובה לברייטפוד הסינית והפטור הגורף שקיבלה אייפקס ממס על רווח של כ-3.8 מיליארד שקל שגרפה.

"לצורך העניין ניקח את הדוגמה של תנובה", אמר כבוב. "השותף הישראלי, לו ימכור את אחזקותיו בחברה, ישלם מס של 20% על הרווח שיעשה, בעוד השותף הזר לא ישלם שקל מס על רווח של מיליארדי שקלים. האם זה ראוי? האם זה סביר שהמחוקק בישראל פוטר את אותם שחקנים שהרוויחו סכומים נאים מאוד כתוצאה מפטור ממס, סכומי-עתק?", הוסיף כבוב ואמר: "משום מה, הרגולטור עדיין לא נתן את הדעת איך אפשר להגביר את גביית המס בישראל".

כבוב, שהנחה בשעות אחר-הצהריים פאנל שכותרתו "עבירות מס והלבנת הון - הילכו השניים ביחד", סיפק מספר נתונים על היקף תופעת הלבנת ההון ועבירות המס בישראל.

"על-פי נתוני השדולה למאבק בהון השחור בכנסת ישראל, היקף ההון השחור בישראל על עומד על כ-86 מיליארד שקל, המהווים 20% מהתל"ג. זה פי 2.5 מארה"ב ומשווייץ. היקף הכלכלה השחורה בישראל הוא הרבה מעבר למדינות מתוקנות בעולם, והסכומים הם אסטרונומיים. דוח ועדת טרכטנברג, שאומץ בידי הממשלה, מדבר על היקפים דומים, ולפיו היקף הכלכלה השחורה בישראל עומד על 23% אחוז מהתל"ג.

"אותם 23% מצויים בידי שחקנים שאינם שותפים בנטל הכלכלי שכל אחד ואחד מאיתנו משתתף בו, והם נהנים מכל העולמות. הם לא משלמים מס וכן נהנים מהטבות שהמדינה מעניקה, שכולנו משלמים מס עליהם".

לדברי כבוב, אם נגיע לרמת הכלכלה השחורה במדינות ה-OECD, ייכנסו עוד 13 מיליארד שקל לקופת המדינה. "כמו בכל עבירה, גם בפשע הכלכלי הפיתוי הכספי הוא עצום. לכן, אי-אפשר להגיע לאפס העלמות מס, אבל אנחנו רוצים להגיע לרמה הממוצעת של המדינות המתוקנות בעולם, שזה יוסיף למדינה כ-13 מיליארד שקל בשנה".

כבוב התייחס גם להצעת החוק לכלול את עבירות המס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון - תיקון שיאפשר העברת מידע שנאסף על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים וכן שימוש בסמכויות הנרחבות שיש בחוק איסור הלבנת הון על-ידי רשות המסים.

"הרציונל סביב חוק איסור הלבנת הון היה להתחקות אחר כספים שהושגו בעולם הפשע וארגוני פשיעה, ואשר מביאים להתעצמות ארגוני הפשיעה. כוחן העיקרי והמרכזי של משפחות הפשע הוא בתחום הכלכלי. משם היכולת שלהם להתפשט ולהשתלט על עוד תחומים ולהפוך את החיים של כולנו לבלתי נסבלים", אמר כבוב.

עם זאת, הוסיף כבוב, "בצד המטרות הראויות של החוק, לצורך מתן כוח לרשויות החקירה של ישראל, המחוקק הותיר בידן כוח עצום במסגרת החוק. האחד, זה הכוח לאיסוף מידע - יש בדי רשות לאיסור הלבנת הון כוח עצום לאסוף מידע על כל אחד ואחת מאיתנו ולעשות בו שימוש. המידע הזה חסוי כיום בפני רשויות המס בישראל בפן האזרחי. רשות המסים לא יכולה לקבל את המידע הזה, והמידע הזה מבחינת רשויות המס הוא לא יסולא בפז. הוא יקר.

"הנושא השני הוא אמצעי האכיפה של החוק - שלעיתים כל מי שעוסק בתחום הליטיגציה יודע שהם יכולים להיות שמישים באופן בלתי מידתי - ובעיקר החילוטים. זה אחד הפטישים של 100 טון כנגד מי שעוסק בעבירות של הלבנת הון".

כדי להמחיש עד כמה דרמטית סמכות החילוט, הוסיף כבוב: "כולם מכירים בסרטים את הסצנה בה אדם מגיע לבנק ומגלה שיש לו יתרה אפס בחשבון, בין-רגע. יש בידי הרשויות היום אפשרות לגבי מי שנחשד בביצוע עבירת הלבנת הון להקפיא אותו באופן טוטלי מבחינת כל נכס שיש לו, כולל כספים, מכונית, בית וכל רכוש אחר. זאת, כשהכול עדיין חסוי ולא מדובר בחקירה גלויה. זה כוח עצום שהמחוקק לא נתן לגוף אחר. לרשות המסים אין את הכוח הזה.

"ברגע שעבירות המס ייכללו בגדר החוק, אז כל המידע שנאסף על הציבור ושהמחוקק סבר שיש לעשות בו שימוש בעניינים הפליליים החריגים, ולא בעניינים האזרחיים, ייעשה בו שימוש גם על-ידי רשות המסים, והיא גם תוכל להפעיל את סנקציית החילוטים".

כבוב הוסיף עוד כי "פקודת מס הכנסה נותנת לרשות המסים יכולת להשתמש בסנקציות קשות מאוד נגד עברייני מס כגון עונש מאסר של 7 שנים ועוד. מה היה קורה אם שר האוצר היה קובע מחר שהוא מגדיל את מצבת החוקרים ברשויות המס ב-500 חוקרים בעלות של 100 מיליון שקל בשנה? לכולנו ברור שיכולת הגבייה תהיה לפחות כמה מיליארדים בשימוש באמצעים הכלולים כעת בתחום בלי שימוש בחוק איסור הלבנת הון.

"לכן, השאלה היא שאלה של מידתיות - האם ראוי לעשות שימוש בכלי שיש בו כל-כך הרבה עוצמה וכוח (חוק איסור הלבנת הון), כאשר יש אפשרות להשיג את התוצאות בכלי פחות דורסני ופחות פוגעני מבחינת זכויות אדם?".