הנקראות ביותר

טיפ מעו"ד מומחה: בן הזוג חטף את ילדיי, מה לעשות?

לרוב, עם הפרידה, יבקש בן הזוג אשר אינו חי במדינת המוצא שלו לחזור למדינתו, ומטבע הדברים ירצה שילדיו ישובו עימו. באותה המידה, בן הזוג השני יבקש שהילדים יישארו במדינה בה התגוררו עד כה ■ כאן מתחיל הבלגן

חופשה-ילדים/קרדיט: שאטרסטוק
חופשה-ילדים/קרדיט: שאטרסטוק

בימינו נפוצים המצבים בהם אזרחים של מדינות שונות מתאהבים ומחליטים להקים משפחה, אשר תתגורר באחת משתי המדינות. לא אחת קורה שבמהלך הטיול לחו"ל בתום השירות הצבאי אזרח או אזרחית ישראלים פוגשים באזרח של מדינה זרה, מתאהבים ומקימים משפחה.

אבל מה קורה עם הילדים כאשר האהבה מגיעה לקיצה? לרוב, עם הפרידה, יבקש בן הזוג אשר אינו חי במדינת המוצא שלו לחזור למדינתו, לחיק משפחתו, ומטבע הדברים ירצה שילדיו ישובו עימו. באותה המידה, בן הזוג השני יבקש שהילדים המשותפים ייוותרו במדינה בה התגוררו עד כה.

כדי להתחיל ולהבין את עוצמת הקונפליקט במקרים כאלה, ניתן לדמיין מה היה קורה אילו הגרוש או הגרושה שלנו היה מבקש לעבור להתגורר בעיר הרחוקה עשרות קילומטרים ממקום מגורינו. הרי הדבר מצריך היערכות מחודשת של כל הצדדים מבחינת נסיעות, חוגים ופעילויות שונות. עתה, כיצד היינו מרגישים אילו לא היה מדובר במרחק עשרות קילומטרים, אלא במדינה אחרת...

חוק "אמנת האג" (החזרת ילדים חטופים), נועד לטפל במצבים בהם הורה אחד נוטל את הילדים המשותפים ללא הסכמתו של ההורה השני, או ללא צו שיפוטי המתיר זאת, ולמעשה חוטף אותם למדינת מוצאו.

חשוב לדעת שגם אי-החזרה של קטינים שנלקחו לטיול, מהווה חטיפה על-פי האמנה. לדוגמה, אם הורה הסכים שילדיו יטוסו לתקופה של שבועיים יחד עם ההורה האחר למדינת מוצאו לשם ביקור קרובים, אך בחלוף השבועיים ההורה האחר אינו משיב אותם - זו חטיפה.

על-פי האמנה, בכל מדינה קיימת רשות הנקראת "רשות מרכזית". בישראל זוהי המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה.

במקרה בו ילד נחטף מישראל למדינה אחרת, עומדות בפני ההורה שתי אפשרויות: האחת - לפנות לרשות המרכזית בישראל, אשר תפנה לרשות המרכזית במדינה אליה נחטף הילד לשם השבתו; והשנייה - לשכור את שירותיו של עורך דין במדינה אליה נחטף הילד.

האמנה קובעת כי אם טרם חלפה שנה ממועד חטיפתו של הילד, הוא יוחזר לאלתר. ככל שכבר חלפה שנה ממועד החטיפה, ייבחן האם הילד השתלב בסביבה החדשה.

למעשה, התכלית שביסוד האמנה היא החזרה של ילד שנחטף מהר ככל הניתן למדינה בה התגורר, על מנת שבתי המשפט במדינה זו הם שיכריעו בשאלת המשמורת של הילד.

הואיל ואמנת האג נחשבת לסעד של "כיבוי דלקות", החוק בישראל גם קובע זמנים קצרים במיוחד לשם הגשת תגובות ומתן החלטות במקרים אלה, כדי שניתן יהיה להשיב את הילדים במהירות המרבית למקום מגוריהם הקבוע.

יחד עם זאת, באמנה יש מספר חריגים: אחד מהם קובע כי אין חובה להשיב ילד למקום מגוריו אם הוכח כי מי שמבקש את השבתו לא הפעיל את זכויות המשמורת שלו, או "השלים" עם החטיפה. לדוגמה, הורה שבפועל לא תפקד על-פי זכויות המשמורת שלו הוא שהיה בנתק עם ילדיו, ועתה דורש את השבתם למדינתו - יתקשה יותר להשיב אליו את ילדיו.

חריג נוסף הוא החשש שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי, או תעמיד את הילד במצב בלתי נסבל אחר. בהקשר זה מעניין לציין כי לגבי ישראל נטען במספר מקרים בבתי משפט של מדינות זרות כי לאור המצב הביטחוני אין להשיב את ילדים לגבולותיה.

כמו כן, האמנה קובעת כי במקרה בו הילד מתנגד להחזרתו, והוא הגיע לגיל ולרמת בגרות בהן ניתן לקחת בחשבון את השקפותיו, הרשויות במדינות אליה הוא נחטף רשאיות לסרב להשבתו.

כיום, המודעות לחטיפות ילדים על-ידי הוריהם וכן לקיומה של "אמנת האג" הולכת וגוברת. לעיתים קרובות, זוגות ממדינות מוצא שונות מבקשים להתייעץ לגבי מקום המגורים של ילדיהם, הקיימים או העתידיים.

דוגמה אחת היא של זוג שרצה לערוך "ניסיון" ולעבור להתגורר במדינה אחרת, אך בן הזוג הישראלי חשש שבמקרה כזה המדינה החדשה תיחשב למקום מגוריהם של הילדים.

זוג זה ערך הסכם מסודר, אשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו נקבע כי ישראל תהא מקום מגוריהם הקבוע של הילדים. בסופו של דבר התברר כי להסכם היה ערך רב בשעת הצורך.

■ הכותבת היא בעלת משרד העוסק בדיני משפחה וירושה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות