דעה: בוס יקר, כמה עובדים עם מוגבלות אתה מעסיק?

לפי נתוני משרד התמ"ת, בישראל יש כ-780 אלף אנשים עם מוגבלות, ורק 30% מהם מועסקים, מה שמשאיר יותר מ-400 אלף אזרחים ישראלים עם מוגבלות וללא עבודה.

אל תחשבו שזה לא נוגע אליכם. אם לוקחים 780 אלף אנשים עם מוגבלויות, מוסיפים לכל אחד מהם שני הורים ואח או שניים, מגיעים לכמעט 3 מיליון אזרחים ישראלים שחווים את הבעיה ממש מקרוב. המסקנה ברורה: השיח סביב שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה לא צריך להתנהל במונחים של "רווחה", "חסד" או "רחמים". השילוב הזה - בכל הסקטורים, הממשלתי, הציבורי והפרטי - הוא משהו שישראל לא יכולה להתנהל בלעדיו.

יבואו החכמולוגים ויגידו שגם היום חובה לשלב בעבודה אנשים עם מוגבלות - חובת "הייצוג ההולם". אז בואו נאמר זאת בצורה ברורה: "הייצוג ההולם" הוא דווקא הקושי הגדול ביותר בשילוב עובדים עם מוגבלות בעבודה.

צמד המלים הזה מהווה למעשה מכבסת מלים ללא כלום. ראשית, הייצוג ההולם לא כולל יעדים ומדדים לשילוב. ההצהרות על "ייצוג הולם" מאפשרות למעסיקים שלא מעוניינים בעובדים עם מוגבלות פשוט לא לקלוט אותם לעבודה. זה צמד מלים הצהרתי בלבד.

שנית, אסור לשכוח אמת כואבת: בישורת האחרונה של ראיונות העבודה אין למועמד בעל מוגבלות סיכוי מול מועמד ללא מוגבלות. גם אם מועמד עם מוגבלות מגיע לישורת האחרונה של ראיון העבודה, המראיין יראה ברוב מכריע של המקרים את כיסא הגלגלים ולא את האדם היושב בו. את העיוור או החירש ולא את היכולת שלו לתרום לארגון. בסיטואציה כזו, האדם ה"רגיל" תמיד ינצח וייבחר לתפקיד.

מכשלה נוסף של שילוב עובדים עם מוגבלות הוא "העסקה מגוונת"; צמד מלים שמכוון לאוכלוסיות מוחלשות שיש לחזקן (ובהחלט יש לחזקן, דבר שיתרום לכלכלה הישראלית). אבל מה הבעייה? "העסקה מגוונת" מטפלת במגוון מגזרים חשובים. ואה, כן, גם באנשים עם מוגבלות. כך שוב נוצר מצב שגם בתוך הקבוצה הזו אין שום סיכוי למי שיש לו מוגבלות להיבחר לתפקיד. שוב "מוהלים" את העובדים עם המוגבלויות בתוך קבוצה ותכל'ס, אין עבודה ואין שילוב. העובדים עם המוגבלות שקופים!

בחודש האחרון צצו שלושה פתרונות למצב הנוכחי:

1. הצעת החוק שהניח ח"כ איציק שמולי, שמחייבת את הגופים הממשלתיים(משרדי ממשלה, שירות המדינה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ועיריות) להעסיק 3% עובדים עם מוגבלות.

2. ההסכם הקיבוצי שיזמו יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן ויו"ר להב, אהוד רצאבי, להעסקת 3% עובדים עם מוגבלות במשק, שצפויה הרחבה שלו למגזר הציבורי.

3. הנחיית שר האוצר ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, להעסקת 5% עובדים עם מוגבלות בחברות הממשלתיות.

כדי לאפשר אכיפה טובה של עקרון 3% עובדים עם מוגבלות, יש לייצר שקיפות. חייבים לייצר את "מצעד הבושה". כלומר: לחייב כל ארגון לדווח על מספר העובדים עם המוגבלות שהוא מעסיק, כולל סוג ורמת מוגבלות, תפקיד, מעמד ושכר. כך נייצר את מדד העסקת אנשים עם מוגבלות. אפשר לבצע את זה, לדוגמא, במסגרת דוחות שנתיים שהארגונים השונים יחוייבו לפרסם. וכך נראה באמת מי מעסיק - ומי לא. ועם כל הקלפים על השולחן, נוכל לשפוט ציבורית את הארגונים וללחוץ על הסוררים ביניהם לתקן את דרכם.

■ הכותב הוא סמנכ"ל רגולציה, קשרי ממשל ותקשורת בחברת החשמל.