"לו הקופקסון היה נכנס עכשיו לניסוי, ייתכן שלא היה עובר"

חברת התרופות נוברטיס, מס' 2 בהיקף המכירות העולמי ב-2013, חשפה השבוע את צנרת המוצרים העתידית שלה והציגה כמה מוצרים שאושרו לאחרונה. מהאירוע מסתמן כי התחום החם בעיניה הוא סרטן, ובעיקר שני מנגנונים חדשים של תרופות בתחום - האימיון צ'קפוינט וה-CAR. כמו כן, לחברה פיתוחים מעניינים בתחומי אי ספיקת לב, דרמטולוגיה, עיניים ותחום המוח בדגש על טרשת נפוצה. צנרת המוצרים של החברה מכילה תרופות רבות בשלבים מתקדמים, חלקם הגדול באינדיקציות שאין להן כיום טיפול מוצלח.

השינוי האסטרטגי של החברה מבחינת תוכנית הפיתוח הוא דגש על מנגנונים חדשים לתרופות לעומת שיפור בהרכב של תרופות קיימות, ובמקביל להרחיב ככל האפשר את מספר המחלות שבהן ניתן לטפל בתקיפה של מנגנון אחד. "אנחנו מחפשים בשלב מוקדם בחיי התרופה כמה שיותר התוויות עבורה, כדי להרחיב את ייעודה בתקופת הפטנט", אמר באירוע טים רייט, ראש תחום פיתוח התרופות בחברה. מתוך צנרת המוצרים העתידית של החברה 33 הם מולקולות חדשות לחלוטין, 29 הם אינדיקציות חדשות למולקולות קיימות ורק 2 הן פורמולציות חדשות לתרופות קיימות.

הזווית הישראלית בכנס הייתה השתתפותו של דני בר זוהר, ראש תוכנית הגילניה של נוברטיס - המתחרה הישירה של טבע. בר זוהר היה בעבר המנהל הרפואי הראשי של תחום הטרשת הנפוצה בטבע. "חיפשתי חברה בגודל אחר, עם צנרת מוצרים רחבה", הוא מסביר בראיון ל"גלובס" את חציית הקווים. גילניה היא תרופה בבליעה לטרשת נפוצה, לעומת הקופקסון של טבע שניתן בהזרקה, אולם זה לא ההבדל המשמעותי ביניהן. "הטרשת הנפוצה נחלקת לשני חלקים - התקפים שמובילים לפגיעה מוחית במקומות ספציפיים, והתדרדרות הדרגתית שאינה קשורה להתקפים שמאופיינת בהתכווצות המוח", מסביר בר זוהר, "גילניה היא התרופה היחידה שיודעת לטפל בשני החלקים".

הקופקסון של טבע, אשר נכנסת כעת לתחרות גנרית, נבחן ואושר בתחום של מניעת ההתקפים - הסטנדרט שלפיו נבחנות כיום תרופות לטרשת נפוצה, ובהתאם לכך הוא זה ששולט בשוק. "לא הוכח בניסוי קליני שקופקסון מאט את התדרדרות המחלה או שהוא מונע נכויות לטווח הרחוק", אומר בר זוהר, "למעשה, לו הקופקסון היה נכנס עכשיו לניסוי FDA, ייתכן שהוא לא היה עובר אותו". יש לציין כי הגרסה הגנרית הראשונה של הקופקסון, של Synthon, עברה לאחרונה בהצלחה ניסוי מלא.

לקווינימוד, התרופה השנייה של טבע לטרשת נפוצה שנמצאת בניסויים קליניים, הציגה ב-2013 נתונים שלפיהם היא עשויה לעצור את ההתדרדרות המוחית, אך היא פחות יעילה במניעת ההתקפים, ולכן האנליסטים צופים לה פלח שוק קטן יחסית, אם אי פעם תגיע לשיווק (באירופה כבר הוחלט לא לאשר אותה). בר זוהר מציין כי ההתדרדרות הקוגניטיבית, ולא הנכות הפיזית, הופכת את 50% מחולי הטרשת הנפוצה למובטלים בטווח של 10 שנים. לכן, על פי נוברטיס, יש לשפוט את התרופות לפי המצב הכולל של המטופל, ופחות לפי מספר ההתקפים. אך כאמור - השוק טרם אימץ את הגישה הזו.

מחיים מחדש את תחום תאי הגזע

גילניה נמצאת היום בניסוי גם לטרשת נפוצה מסוג Primary progressing, שבה אין התקפים אלא רק התדרדרות מוחית. היום אין תרופה למחלה זו. תרופה נוספת של נוברטיס נבדקת לטיפול ב-Secondary Progressing - התדרדרות מוחית מהירה שמתחילה אצל חולי הטרשת 15-20 שנה לתוך מחלתם, וכיום אין לה טיפול. גילניה רשומה כיום כטיפול ראשון רק במדינות מסוימות, ובאחרות היא רשומה רק כאשר טיפול אחר נכשל. הסיבה היא הפרופיל הבטיחותי שלה, שמחייב מעקב צמוד אחרי המטופל על מנת שלא יפתח נגעי עור או בעיות קרדיולוגיות. "הנטייה הכללית בשוק הטרשת הנפוצה היא לטפל מוקדם יותר וחזק יותר. כל התרופות בשוק נהנות היום מן המגמה הזו", אומר בר זוהר.

מה גורם לטרשת נפוצה?

"אנחנו לא לגמרי יודעים. יש מאפיינים גנטיים שהופכים אדם מסוים למועד יותר למחלה, וייתכן גם קשר לזיהומים ממשפחת מחלת הנשיקה. המחלה גם נפוצה יותר ככל שמתרחקים מקו המשווה, וזה כנראה קשור לרמות חשיפה לשמש ומחסור בויטמין D".

דגש נוסף הושם באירוע על תחום תאי הגזע. נזכיר כי נוברטיס ניהלה מו"מ מתקדם לרכישת חברת תאי הגזע הישראלית גמידה סל, לפי שווי של עד 600 מיליון דולר, ואז הכריזה בפתאומיות כי העסקה לא אושרה בדירקטוריון.

ואולם, לפני כחודש הוכרז על הקמת פעילות ייעודית לתחום תאי הגזע. בין היתר רכשה החברה ב-2013 מוצר בשם HSC835, שייעודו דומה למוצר של גמידה.

"ההבדל בין שני המוצרים הללו הוא במנגנון הפעולה ובאפקטיביות", אומר רייט, "נוסף על ההשפעה של טיפול כזה על סרטן, אנחנו רואים עתיד רחוק שבו הוא יכול גם להשפיע למשל על מחלות מטבוליות, שמקורן בפעילות לא מוצלחת של תא במח העצם. על ידי החלפת מח העצם ניתן אולי לרפא את המחלה".

דיגיטציה למען סגירת פערים

בעבר שקלה נוברטיס להקים פעילות חממה או מרכז מו"פ בישראל, אך הדבר עדיין לא יצא לפועל. רוב בוהם, מנהל תחום אירופה, אפריקה והמזרח התיכון בנוברטיס, מספר בראיון ל"גלובס" כי צוות חיפוש הטכנולוגיות של החברה מגיע לישראל כפעמיים בשנה. בוהם נלהב בעיקר לגבי תחום המוח, שבו ישראל נחשבת לחזקה. "אחרי שנים רבות של כישלונות בתחום של תרופות חדשות למחלות של המוח, כמו אלצהיימר, פרקינסון ושבץ, אנחנו חשים שסוף סוף יש פריצות דרך מדעיות באקדמיה, שמצדיקות את ההשקעה המחודשת שלנו במו"פ בתחום הזה".

עוד תחום שבו בוהם תולה תקוות הוא הרפואה הדיגיטלית, בעיקר ככלי להגברת הגישה לרפואה בקרב מדינות עולם שלישי. "בעולם שבו התשתיות הווירטואליות הופכות חשובות יותר, התחום יאפשר למדינות הללו לעקוף את הפער, שנובע מכך שאין להן תשתיות פיזיות טובות לרפואה. בעתיד הקרוב סביר שנראה דיגיטציה של כל החיים שלנו, כאשר המטרה הסופית היא להראות ערך קליני וכלכלי מדויק לכל התערבות רפואית שתיעשה בחולים. אנחנו כחברת תרופות חייבים לקחת חלק במהלך הזה כדי לא להגיע למצב שבו גורם אחר, כמו בית חולים או חברת ביטוח, ידע יותר מאיתנו על ההשפעות של המוצרים שלנו. השנה יהיו בעולם לא פחות מ-100 אלף אפליקציות בתחום הבריאות".

נוברטיס

לאום: שוויץ

היקף מכירות ב-2013: 57.9 מיליארד דולר

מיקום ברשימת חברות התרופות הגדולות בעולם: 2

שווי שוק: 221 מיליארד דולר בבורסת ה-NYSE

מיקום ברשימת חברות התרופות מבחינת שווי שוק: 3

מוצרים מוכרים: ריטלין, וולטרן וגליבק

מנכ"ל: ג'וזף ג'ימנז

פעילות בישראל: פעילות שיווק בישראל וקשר עם אוניברסיטאות מקומיות; מייצרת ומשווקת את תרופה האקסלון לאלצהיימר שהומצאה באוניברסיטה העברית; פרויקט שת"פ עם חברת קווארק; בעבר חתמה על הסכם פיתוח משותף עם חברת כיאזמה.

הכותבת הייתה אורחת מטעם נוברטיס בכנס החברה בבאזל