50 אלף שקל פיצוי לבעלי קרקע בהרצליה על "גרירת רגליים"

‎ועדות התכנון גררו רגליים במשך כמה עשורים בקידום תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בהרצליה, והואילו לקדם אותה רק לאחר שבעלי הקרקע עתרו נגדן

מתחם חוף התכלת / צילום: איל יצהר
מתחם חוף התכלת / צילום: איל יצהר

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דפנה אבניאלי, פסקה אתמול (ב') כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל-אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה ישלמו הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל לבעלי קרקע בהרצליה. זאת, כיוון שכמה עשורים גררו הוועדות רגליים בקידום תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בעיר ל-12 אלף יחידות דיור, והואילו לקדם אותה רק לאחר שבעלי הקרקע אמרו נואש ועתרו לבית המשפט נגדן.

מדובר בעתודת קרקע חקלאית בת 2,200 דונם, הידועה כ"חוף התכלת" בדרום-מערב הרצליה, בין חוף הים לכביש החוף.

במשך כמה עשורים מקדמים בעלי הקרקע תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע למגורים, והוועדה המקומית לתכנון ובנייה אף קיימה מפגשים עמם בנושא. עם זאת, לאורך השנים נמנעה הוועדה המקומית מלדון בתוכנית ולקבל החלטה להמליץ על הפקדתה.

בינואר 2013 הגישו בעלי הקרקע עתירה מינהלית, באמצעות עורכי הדין יובל גלאון וסיון רוזנבלט ממשרד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות', כנגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה וכן כנגד יו"ר הוועדה המחוזית גילה אורון ויו"ר הוועדה המקומית דאז יעל גרמן, וזאת לטענת בעלי הקרקע בשל מחדלן המתמשך בקידום התוכנית.

בעתירה דרשו בעלי הקרקע מבית המשפט להורות לוועדה המחוזית ליטול את סמכויות הוועדה המקומית ולעשות בעצמה את כל הדרוש לשם הפקדת התוכנית, ולחלופין להורות לוועדה המקומית לערוך דיון בתוכנית, לצורך המלצה להפקדה.

בדיון שהתקיים בבית המשפט במאי 2013, הצהירה הוועדה המקומית כי היא מתכוונת לקיים דיון בתוכנית לשם המלצה להפקדה בתוך חודשיים. ואכן, ביולי 2013 המליצה הוועדה המקומית על הפקדת התוכנית, בשני תנאים: מציאת פתרון תחבורתי לתוכנית והכנת תסקיר השפעה על הסביבה.

למרות ההחלטה, העותרים טענו כי העתירה טרם השיגה את מטרתה, שכן על מוסדות התכנון לפעול באופן אקטיבי לקידום התוכנית.

בדיון נוסף בעתירה שהתקיים בנובמבר 2013 הביע בית המשפט את חוסר שביעות-רצונו מההתקדמות בהליכי התכנון, ודרש מיו"ר הוועדה המחוזית להבהיר אילו צעדים ננקטו בדיוק כדי לקדם את התכנון.

רק לאחר החלטה זו של בית המשפט, התכנסה הוועדה המחוזית בינואר 2014 לדיון, ובו אושרו הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה, ואף מונתה ועדה מקצועית מיוחדת שתפקח על התנהלותה של הוועדה המקומית בנושא.

בנוסף, בפברואר 2014 החליטה הוועדה המקומית לאשר פתרון תחבורתי לתוכנית ובכך להעביר את ההמלצה על הפקדת התוכנית לוועדה המחוזית.

השבוע נערך דיון בעתירה, ובו טענו העותרים כי אלמלא הוגשה העתירה, לא הייתה מושגת ההתקדמות בתוכנית. בית המשפט קיבל את טענות בעלי הקרקע.

"לאור העובדה שהודעת העדכון המשמחת הוגשה רק לאחר שהתקיימו שני דיונים ארוכים במעמד הצדדים, אני מתקשה לקבל את הטענה כי לא קיים קשר סיבתי כלשהו בין הגשת העתירה לבין ההתקדמות שחלה עד כדי מתן המלצה להפקדת התוכנית על-ידי הוועדה המקומית, בכפוף לתנאים מסוימים", קבעה אבניאלי.

"בית המשפט הוכיח כי יש תרופה לאזרחים כנגד מחדלן של הרשויות בעיכוב הליכי תכנון, והיא בעתירה מינהלית", מסר עו"ד גלאון.