תחזית קודרת הופכת למציאות

שופכים עוד כסף ועוד כסף, אבל המחזורים הולכים וקטנים

תמונה שווה אלף מילים. וכאשר זו תמונה מאיימת על עתידנו הפיננסי, היא שווה קצת יותר. הצגתי אותה כאן בעבר, כאשר הייתה עוד בשלבי התהוותה. החידוש הוא שהיום היא הפכה למציאות עצמה. הנה היא:

משה שלום דאו 15-07
 משה שלום דאו 15-07

זה גרף מדד הדאו ג'ונס התעשייתי האמריקאי. המדד המאגד את מניות שלושים החברות החשובות-גדולות במשק של ארה"ב. בגרף החודשי הזה (בו כל נר מייצג חודש של פעילות) ניתן לזהות את נקודות המפנה הפיננסיות מאז תחילת המאה הנוכחית:

• את נקודת השיא של בועת הטכנולוגיה במרץ 2000,

• את התגובה של נגיד הפדרל רזרב דאז, אלן גרינספאן,

• את השיא של בועת הנדל"ן ב-2008,

• ולבסוף את התגובה של אותו בנק מרכזי ב-2009, בראשות בן ברננקי.

מעניין הדמיון בשני מקרי התגובה: הורדת עלות המימון של המערכת הבנקאית, לדרגות נמוכות היסטוריות, כאשר במקרה של בן ברננקי, חודש חידוש בדמות רכישה מאסיבית של אגרות זבל, ואגרות חוב מדינה, תחת השם היפה במיוחד של Quantitive Easing (הרחבה כמותית).

המדד עומד כרגע בצומת חשובה בחייו: נקודת המפגש עם קו המגמה המחבר את שני השיאים הקודמים. לפני שאמשיך על מצב המדד, כמה מילים על התבנית הטכנית הנקראת "מגאפון" שבה אתם מסתכלים כרגע:

על פי ספרי הניתוח הטכני, היא תבנית אופיינית לאי יציבות, ולחוסר החלטיות. היא מציגה חוסר עקביות של המשקיעים, כי היא מכילה גם שיאים עולים, וגם שפלים יורדים. משהו המנוגד בהחלט למגמה הקלאסית, המכילה את שני האלמנטים האלו באותו כיוון.

כאשר מדובר בטווחים ארוכים, כמו זה המוצג לפניכם, אותה "אי יציבות" עוברת מן הפרט אל משהו הרבה יותר סיסטמי. למהות הכלכלית של אותה תקופה, או לחוסר איזון הנגרם על ידי מעשים ארוכי טווח של קובעי מדיניות.

וכך, אנו חוזרים למדד עצמו. כמו שניתן לראות בגרף, העלייה מן התחתית של 2009 (סביבות 6500) נעשתה בשלושה שלבים ברורים:

• ההרחבה הראשונה, שנמשכה עד אמצע 2010

• השנייה עד אמצע 2011

• והאחרונה אשר ממשיכה למעשה עד היום

עוצמתו של החלק השלישי בהחלט שונה ואסרטיבית הרבה יותר, עקב גודל אותה הרחבה בשיאה (85 מיליארד, כל חודש, בנוסף להשפעות של ההרחבות מצד הבנקים המרכזיים האחרים בעולם).

עכשיו המדד נמצא שם. באזור שבו ראינו סיום של דברים דומים בעבר.

הדבר הראשון לציון הוא הקיצוניות של התנועה האחרונה, והסנטימנט החיובי הקיים כלפי השוק. זה, האחרון, נמצא בשיאים שעלו מזמן על אלו של 2007 ו-2000. שנית, מתנד הכוח היחסי, ב 1 סגול, מראה סטייה שלילית ביחס לעלייה הגדולה, כאשר מתייחסים לערכים שהושגו ב-2007. שלישית, רוחב השוק מתחיל להצטמצם, כפי שמראה הגרף הבא, המציין את קו ה-Advance-Decline Line של המניות הנסחרות בבורסה של ניו-יורק:

משה שלום קו רוחב
 משה שלום קו רוחב

ניתן לראות בבירור שמתחילת החודש מסתמן שינוי לרעה, הן בקו עצמו, והן במתנד הכוח היחסי שלו, אחרי שזה השיג את הערכים הגבוהים מאז תחילת השנה.

ועכשיו, משהו קצת יותר אסטרטגי, ומעניין בפני עצמו. עם כל הכסף הנשפך מצד הבנקים המרכזיים, ודאי יש צפייה למחזורים גדלים והולכים. למעשה, קורה ההיפך.

כפי שניתן לראות בגרף היומי הבא, מאז שנת 2011, זאת אומרת מאז סיום ההרחבה השנייה, ותחילתה של השלישית, אנו רואים בעין בלתי מזוינת שהמחזורים דווקא קטנים, וזאת באופן עקבי ביותר:

משה שלום מחזורים 15-07
 משה שלום מחזורים 15-07

זו תופעה חדשה, ומוזרה, אשר מנוגדת לעקרון פשוט ויסודי, כאשר מדובר בשווקים הפיננסיים: המחזורים חייבים לאשר את המגמה הקיימת. הם צריכים להיות הוכחה של הצטרפות עוד ועוד משקיעים לאותו מהלך. אחרת, למגמה אין ביסוס פסיכולוגי אמיתי. כאשר אני אומר "לאשר", הכוונה היא לגדול כאשר התנועה נעשית בכיוון המגמה (במקרה הזה, בחלקים העולים), ולקטון כאשר מתבצע תיקון אנטי מגמתי (ובמקרה זה בירידות).

כל מה הצגתי כאן אינו אומר שמחר בבוקר מתחילות ירידות דרמטיות, אבל שיש בהחלט צורך בתשומת לב מיוחדת למה שיקרה בשבועות הקרובים. במידה והשוק אכן יתחיל לרדת ברצינות, הכנתי סרגל פיבונצ"י של רמות התיקון הלגיטימיות (בין שליש ושני שליש).

רמות המחיר של האזורים הקובעים רשומות בקופסאות המקווקוות. המספרים האלו, היום, כאשר ההתערבויות כה שכיחות, ונלקחות כל כך כמובנות מאיליהן, יכולים להעביר צמרמורת קרה בגבם של רבים.

  • משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
  • ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
  • מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.