פורטפוליו / יהודה כהנא

משפחה: הוריי נולדו בצ'כיה. אבא וטרינר ואימא גננת. הם עלו לארץ בסוף שנות ה-20 והתיישבו בירושלים, בתלפיות. אבא היה מטפל גם בבעלי החיים של האוכלוסייה הערבית, חלקם היו מגיעים אליו עם העדרים למרפאה, מה שהשכנים האריסטוקרטים לא ממש אהבו.

ילדות: תלפיות הייתה נצורה במלחמת השחרור וכשהייתי בן ארבע היינו צריכים לעזוב את הבית למשך יותר משנה. כשחזרנו, הבית היה מחורר מהפגזות. שלושה בתים מאיתנו התיישבה באותה התקופה משפחת נתניהו. ביבי ויוני למדו בגן של אימא.

שירות צבאי ולימודים: אותרתי לעתודה ולמדתי סטטיסטיקה וכלכלה. עסקתי במערכות צה"ליות גדולות והייתי כפוף לראש אג"מ. שם נחשפתי לעתידנות.

עתידנות: כדי לבדוק שמהמערכות שבהן השקיע צה"ל תצמח תועלת, הזמינו מומחים מחו"ל שילמדו אותנו איך מחשבים אותה. היינו שלושה והייתי היחיד שהמשיך לעסוק בעתידנות בשנות ה-60. במהלך השירות עשיתי תואר שני וקיבלתי היתר לדוקטורט.

רבקה: אשתי והדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים. למדנו באותו בית ספר והכרנו רק כשלמדנו יחד באוניברסיטה. היא סוציולוגית בהכשרתה והייתה אחות ראשית במחלקה המטולוגית. אנחנו גרים בהרצליה, יש לנו שלושה ילדים ושישה נכדים ואני מקווה שהיד עוד נטויה.

קריירה: חזרתי לאוניברסיטה להשלים דוקטורט והתמסרתי לעבודה האקדמית. אחרי עבודת הדוקטורט התחלתי להרצות על ביטוח וניהול. התחלתי לעבוד ולייעץ לגופים ממשלתיים פרטיים בתחום.

איתוראן: רציתי לבנות מערכת לטיפול בתאונות דרכים וגניבות רכב, אליהן נחשפתי בגלל העבודה עם חברות הביטוח, ואז התברר לי שתדיראן נכנסו לפיתוח איתוראן ועזבתי את העניין. כשהם הגיעו לסיום הפיתוח, פנו אליי שאעשה עבורם את הקשר עם עולם הביטוח. הבנתי שבלי מערכת אכיפה אין להם קיום, אז הצעתי לבנות אותה עבורם תמורת מניות. לא הבנתי כלום באכיפה, אבל ידעתי שאם אשקיע מאמץ, אצליח. פניתי לאיזי שרצקי, והוא עמד בראש קבוצת משקיעים שקנתה את החברה.

איזי שרצקי: איש מקסים, פיקח, יצירתי, הרבה יותר מוחצן ממני, אז שומעים אותו יותר.

פנגו: אני המשקיע הראשי ובעל המניות הגדול בפנגו ישראל, שנמצאת עכשיו בתנופת התרחבות בעולם.

איזי פארק: המצאה נחמדה שהתאימה לזמנה. שולטים היום בסלופארק, שעוסקת בתשלום חנייה מהנייד.

המרכז לאתחול ושגשוג: מוסד שהקמתי יחד עם טל רונן, אסטרטג בכיר, ואיש מיוחד במינו. המרכז, שפועל ללא מטרות רווח, עוסק בהכנת עסקים וקהילות עירוניות לכלכלה חדשה הפועלת על-פי עקרונות השגשוג. הכלכלה החדשה, שתחליף את המודל הקפיטליסטי, תאזן בין חברה, כלכלה, תודעה אנושית וסביבה.

צוק איתן: אנחנו חייבים לעשות ריבוט, אתחול, של הישראלים והפלסטינים, כי הכאה דו צדדית לא מועילה. נגד טרור אי אפשר להילחם כמו שנלחמנו בעבר. צריך להגיע למצב שעזה תהיה מפורזת וכל הפרה של פירוז, תביא אחריה תגובה חזקה וחד משמעית מישראל; ובמקביל להשקיע בפיתוח עזה. זה מצריך אימוץ של דרך חשיבה אחרת.

איי.די.בי: הייתי נושה גדול של איי.די.בי אחזקות, שרוב האג"ח שלה הוחזק בידי גופים פרטיים. כשראינו את העסק מתדרדר הקמנו גוף בשם תמורות, שמטרתו הייתה לקנות את החברה ולהחזיק אותה באחזקה מבוזרת, כדי שלא יהיה מוקד שליטה אחד. הפסדנו לאלשטיין ולבן-משה.

אלשטיין ובן-משה: פגשתי אותם והם הרשימו אותי, בעיקר בן משה שבקיא מאוד בפרטים. את נוחי דנקנר אני מכיר באופן שטחי, ובגלל שהוא היה חלק מהבעיה ולא טיפל בה בזמן אמת, הוא לא יכול היה להיות חלק מהפתרון.

תפיסת עתיד: להמשיך ולהניע תהליכים אוניברסליים במערכות הכסף, הביטוח והפנסיה.