שירת המעצבים

בית הספר*שנקר, שהוקם ב-1970, היה ועודנו האופציה הראשית ללימודי אופנה גבוהים בארץ זה למעלה מארבעה עשורים, כשבמרחק בטוח אחריו עומדת המחלקה לעיצוב אופנה של ויצו בחיפה. בעשור האחרון נכנסו בתי ספר נוספים למשחק, כמו המחלקה לצורפות ולאופנה בבצלאל, המחלקה לעיצוב בסמינר הקיבוצים ובמכון אבני - כולם מנסים לתת מענה אלטרנטיבי ללימודים גבוהים בתחום, ובוגרי*המחלקות הללו כבר מטביעים את חותמם בענף.

אמנם קשה לנבא את מספרם של מעצבי האופנה הצעירים שישתלבו בהצלחה בשוק האופנה בישראל, אך אין ספק שצומחים פה כישרונות צעירים משובחים.

יונדר גוסטבו-פרנקו מטיאס | שנקר

בימי קדם היה הנווד ישות נטולת שורשים וזהות, דמות רב תרבותית שהעבירה סחורה, מידע וידע. כיום מתאפשרת "נוודות" מודרנית באמצעות רשת האינטרנט ומה שהיא מאפשרת. ברוח הזו, בהשראת אוסף אקלקטי של אלמנטים שונים ממדינות ומתרבויות עתיקות על דרך המשי, נוצרה קולקציית מסע. על-פי גוסטבו-פרנקו מטיאס, מחקר על-אודות מסעות ממושכים בעולם גילה חוט מקשר בין התקופות השונות בדמות צורת מלבן ודוגמאות פסים באריגים ממדינות שונות, שנבדלו במערכות הקישוט ובמלאכות היד. בקולקציה נעשה שימוש באלמנטים בסיסיים של הלבוש האתני, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות. יחד הם משקפים את מערכת הזהויות, התרבויות וההשפעות שמאפיינים את ימינו.

שכבה חדשה גולן טאוב | שנקר

המחשבה על זהויות הנוצרות דרך אופנה ושכבות המייצרות זהות חדשה, הובילו את טאוב לחקור את דמותו של ה"שוגון" ביפן הקיסרית של ימי הביניים, שביסס את זהות הלוחם שלו באמצעות תלבושת מאיימת. התוצאה: שילוב של אלמנטים מסורתיים עם אמנות יפנית מודרנית.

XXY אלישע אברז'יל | שנקר

סדרת עבודות של האמן מארק קווין, ,Buck&Allanah שבה כיכבו שני כוכבי פורנו שעברו ניתוחים שאפשרו להם לקיים בגופם את שני המינים, הובילה לחקר המושג אינטרסקס (Intersex), המתייחס לבני אדם בעלי סימני מין זכריים ונקביים, או תכונות ביניים ביניהם. דרך מושג זה פותחו דגמים שמצד אחד הולמים מגדר חדש ומצד שני מתאימים לכל מין. הפריטים בקולקציה של אלישע אברז'יל מבליטים אזורים שונים בגוף, מנטרלים אותו ומהווים בסיס שממנו ייוולדו בגדים חדשים - ללא עיסוק בשאלה אם נועדו לגברים או לנשים.

מעצים אפרת זליגמן | בצלאל

ארבעה תכשיטים לצוואר, שעיצבה אפרת זליגמן בהשראת צורפות אתנית מסורתית מתרבויות שונות, מלווים את קווי המתאר של הגוף ומשמשים לכיסוי ולהסתרה לסירוגין; ובכך מעלים שאלות לגבי תפקידו של התכשיט, מהו הקו המפריד בין תכשיט ללבוש, מה מעיד התכשיט על העונד, מהי כסות ומהי התקשטות. התכשיטים מאופיינים בתכונות מנוגדות של סימטריה וא-סימטריה, של כיסוי וגילוי ושל עומק והשטחה, ועשויים שכבות פורניר המעניקות לתכשיטים טקסטורות שבטיות וצבעוניות חמה, בשילוב עם עור המקנה להם גמישות.

שלושה דורות של צבר רעות מן | ויצו חיפה

"ציורי השמן של עסאם אבו שקרה ריתקו אותי, ובעיקר המעבר של הצבר הפלסטיני, שהגיע משושלת קדומה, אל מול הצבר הישראלי האולטימטיבי משנות ה-40, משה דיין", אומרת רעות מן. "הנרטיב הדואלי, המתבטא בסיפורן של שתי המשפחות המשחקות ביניהן, מופיע בקולקציה בשעטנז שיצרתי בגזרות ובחומרים. השימוש הנרחב בסריגה אפשר לי לעשות מחווה, ובאמצעות קליעת החוטים לצייר את הקולקציה דרך הגזרות".

EX Libris תמר-רחל מרדר | שנקר

סיפור חייה של קארן בליקסן הדנית (מחברת "זיכרונות מאפריקה") שימש השראה לקולקציה המקיימת דיאלוג בין מסורות ותרבויות - המתח והיופי בחיבור הוויזואלי בין מסורות לבוש מובהקות. פריטי הלבוש של מרדר נוצרו בשילוב טכניקות הדפס, אריגה ורקמה על קולאז' של טקסטילים. כך נוצר שיח חי בין דימויים, צורות וגזרות מעולמות שונים, המתחברים לשפה עיצובית אחת.

דור האוטומציה דור דב טולצ'ינסקי | שנקר

בהשראת החזון העתידני של עולם שכולו אוטומציה, הפועל ללא מגע יד אדם, נוצרה קולקציה של פריטים שעשויים עור, צמר-לבד, בדי סטן ופלסטיק, תוך בחירה בצבעוניות קרה ומאופקת ובצלליות חדות ואולטרה מודרניות. להשגת הדימוי המודרניסטי נעשה שימוש בסריגת "פולי פאשן" (Fully Fashion), ויצירת טכניקת סריגה חדשה באמצעות חיתוך לייזר באריגים ובעורות. כך, ע ל-פי דור דב טולצ'ינסקי, "נוצר מראה ויזואלי הנותן אשליה שמדובר בתוצר של מכונה, המתחזקת מהמוטיבים של חירור בבד וחיבורים בין חומרים ללא תפר".

AT Ease דניאל צורי | שנקר

הטיול הגדול למזרח, שהפך לטקס מעבר מסורתי בחברה הישראלית, הוא הבסיס לקולקציה שעוסקת במעבר מלבוש צבאי לרוחני. מקור ההשראה הוא סיפורו של חייל קרבי שהופך ל"סאדהו" - נזיר הינדי נטול רכוש ובית, הנודד למקומות הקדושים כשרק פיסות בד כרוכות לגופו. הפריטים עוצבו ברוח הניגוד בין העולמות: כבדים, רבי שכבות, גדושים בפרטים ובאלמנטים פונקציונליים, בכיסים ובשריכות, לעומת לבוש מינימלי וקל. אלה נטמעים זה בתוך זה ועוברים תהליך של מטמורפוזה: הצבע הירוק הצבאי דוהה ונעלם, וההסוואה מיטשטשת ומותירה אחריה צל בלבד.

הצייד שניצוד דניאל סאסי | שנקר

הקולקציה נוצרה בהשראת סדרת צילומים של דמות צייד, הסוחב על גבו את טרפו. כך עוצבו דגמים התלויים על הגוף באמצעות חישוקי מתכת, בדומה לבעל החיים שנושא עליו הצייד. בפריטים שולבו אלמנטים מבגדי ציד מסורתיים, בהם כיסים, רצועות ואבזמים, שעשויים מבד דריל פרום עם הדפסים חייתיים. "אכזרי, מחושב וקר רוח, אורב הצייד בסבלנות אין-קץ לטרפו, עד שהוא משיג את מטרתו", אומרת דניאלה סאסי. "אך כשרוחות הניצודים מתחילות לרדוף אחריו, הוא הופך לניצוד בעצמו ומאבד את זהותו".

אין קץ לילדות נופר עמר | בצלאל

הקולקציה נוצרה בהשראת תקופת ילדותה של נופר עמר: "בשנות ה-90, כשסחבנו בארנק טלכרד, לבשנו בגדים צבעוניים ורחבים ומוזיקת הגראנג' הכניסה את הג'ינס המשופשף ואת חולצת הפלאנל לחיינו". פרטי הלבוש הססגוניים מבוססים על גזרות אופנת הרחוב, על חלקם הודפסו הדפסים דיגיטליים של תמונות משפחתיות ובובות, ובחלקם שולבו אובייקטים מתקופת ילדותה של עמר.

ינשופי לילה לירז פרץ | בצלאל

בבסיסה של הקולקציה שעיצבה לירז פרץ נמצאת החוויה של אישה המשוטטת בלילה ברחוב אורבני, המבקשת להעביר את תחושות הפחד, הפגיעות והבדידות אל מול הכוח והעוצמה שבעלטה. פריטי הלבוש כוללים חיתוכים החושפים את גוף האישה ומשנים את צלליתה וכנגדם חיתוכים המגנים עליה; הטקסטילים, בעלי תכונות שונות ומנוגדות הבאות לידי ביטוי בצבע, בחומר ובטקסטורה.

Hard Copy נעה רביב | שנקר

נעה רביב היא הזוכה בפרס הכספי לשנת 2014 על-שמה של מעצבת האופנה פיני לייטרסדורף, על יצירתיות ומקוריות באופנה. תחת הכותרתHard Copy*, יצרה רביב קולקציה*שעוסקת בערך של אובייקט מקורי בעידן של שכפול ושל העתקה. מחשבות על הפיסול הקלאסי ועל גלגוליו, שרוקנו אותו מתוכן, הובילו אותה ליצירת קולקציה שבה מתורגם ה"אין" לחומר. הפריטים נוצרו מפליסה בטכניקת צביעה מיוחדת, חיתוך לייזר באמצעות תוכנת תלת-ממד והדפסה תלת-ממדית (בשיתוף חברת סטרטסיס). הצלליות של השמלות מתחקות אחרי האנטומיה של גוף האישה, מתקרבות ומתרחקות ממנו במשחקי דו ותלת-ממד.

אום כולתום לינא עבאס | שנקר

מקור ההשראה לקולקציה של לינא עבאס הוא הזמרת המצרית אום-כולתום. הקולקציה מאופיינת בגזרות של גלביות עם נגיעות מחויטות, הפריטים משלבים בין אלמנטים מגלביות מגונדרות ומעוטרות עם חליפות שאנל, כמו גם מהלבוש הגברי שלבשה אום-כולתום בילדותה - בשל האיסור על נשים לשיר בציבור. בתוך כך, שולבו היבטים מתורת הקישוט והעיטור האסלאמית, המתייחסים למוטיבים חוזרים בשירתה. אחדות הניגודים באה לידי ביטוי בשימוש בבדים קלילים מול הברוקד הכבד, כאשר הקישוטיות הבהירה והשקופה נעשתה בטכניקות של דפוס משי, צריבה, פסטה מתנפחת ורקמה, שלמרות עוצמתן אינן משתלטות על קולה העשיר של הזמרת המנוחה.

סטרוקטורליזם לין פרידמן | שנקר

הרעיון לעסוק בסטרוקטורה של הבגד, לקוח מהעולם הביוני, והוא זה שעומד בבסיס עיצוביה של לין פרידמן. לצורך העניין, הוחדרו לגוף הבגד כחלק בלתי נפרד ממנו, חומרים לא-טקסטיליים, כמו חומרים פלסטיים ואקריליים יחד עם חוטי סיליקון וסוגים שונים של שרוכים, שבהם פרידמן עיצבה את צורתו של הבגד או החליפה כחלק ממנו.

Abbira מיטל פירסט | מכון אבני

הקולקציה עוצבה בהשראת זיכרונות ילדות מספינת הגוררת של סבה ומנופי הנמל. "החיבור שבין החבל לבד יוצר*משחק של כיווצים ושל התקמטויות החושפים*דינמיקות מרתקות בין המרכיבים השונים", אומרת מיטל פירסט. "הצבעים בהדפסות מהדהדים את סיפורי הזיכרונות מסבי. השימוש בטכניקות השונות הוביל אל שילובם של זיכרונות אלה באסתטיקה העיצובית*שיצרתי".

Fake it till you make it טליה לבנה | שנקר

אינסטגרם ופינטרסט, שתי הרשתות החברתיות, הן רק חלק מייצג של שפלטפורמות שהן מוצגים החיים שלנו לאחר שעברו שיפוץ ועיבוד. בפרשנות של טליה לבנה מדובר באופן שבו אנחנו בורחים להתבוננות במציאות דרך מסננים. ההשראה לקולקציה שלה מבוססת על אוסף גדול של תמונות המשדרות אווירה פופית-אמריקאית, שלטים של מוטלים, חזיתות של מלונות ועיצוב פנים של דיינרים ושאר רפרנסים מעולמם של מתבגרים אמריקאים בשנות ה-50, בשילוב עם אופנת הרחוב של ימינו.

הרצענייה ימית אוחנה | ויצו חיפה

"בית מלאכה לרצענות, אוחנה דויד, אזור התעשייה יקנעם". זהו השלט המתנוסס מעל בית העסק של אביה של ימית אוחנה, המגלם עבורה את סיפורה של ארץ ישראל ושלה. תחילתו במרוקו והמשכו במושבת הפועלים יקנעם, שעיקר פרנסתה ממפעל סולתם, יצרן הנשק. הרצענייה, שהתמחתה במרוקו ברתמות סוסים, הוסבה בארץ ליצרנית תרמילי פצצות, וכשנגמר לאלה הביקוש - הוסבה ליצרנית ארנקי נשים, "כך גם רצענות העורות - שילוב של הליך תעשייתי עם עבודת יד, מכיל אותי", אומרת אוחנה.

פחדרון בארון ארז עובדיה | מכון אבני

"זה ספר שמזכיר לי את ילדותי והוקרא רבות בבית הוריי, ותמיד הוקסמתי מהאיורים, מהדרמה הילדותית ובעיקר מהמסר ומהמפלצת מלאת החן", אומר ארז עובדיה. "על-פי המקור היווני העתיק, המילה Monster מתייחסת לכל תופעה מוזרה הדורשת הסבר או מערערת את הסדר הקיים, או במילים אחרות - האחר". על-פיו, בקולקציה יש ייצוג לכל מה ששונה: עיוותי גוף, דיספרופורציה, אובייקטים מטרידים, שילובי צבעים קודרים ומתריסים ושימוש בחומרים לא קונבנציונליים. הקולקציה מעלה שאלות על זהות, אינדיבידואליות, אסתטיקה, גבוה ונמוך, קלאסי אל מול חתרני, יחס החברה לשונה ועל קבלת האחר.

מידה כנגד מידה אדוה ציפאני | סמינר הקיבוצים

מערכות הלבוש שעיצבה אדוה ציפאני מציעות התבוננות חדשה בגוף הנשי מתוך החשיבה על הגוף באמצעות הבגד, באמצעות רישום מחדש של קווי הגוף הנשי על הבד באופן שעונה לדימויי הגוף שנקבעו על-ידי מוסכמות חברתיות. כל מערכת לבוש מתייחסת לאזור מסוים בגוף האישה, הזוכה בעיצוב להגדלה, להרחבה ולמתיחה על הבגד.

שם עצם עדי רפלד-פודהורצר | בצלאל

"הקולקציה עוסקת במערכת היחסים שלי עם אוסף פרטי הלבוש והתכשיטים שברשותי, ובהמשך לכך, באופי הקשרים והחיבורים שאדם מקיים עם סביבתו החומרית במהלך חייו", אומרת עדי רפלד-פודהורצר. השאלה שסקרנה אותה יותר מכול התייחסה ל"יום שאחרי": האם החפצים שלנו ימשיכו לספר את סיפורינו לאחר מותנו? הקולקציה עוצבה בהשראת טקסי קבורה במסורות ובתרבויות שונות. הגזרות רחבות ומטשטשות את קווי המתאר המקוריים, כאשר "הנפחים בונים תיחום חדש שמתחקה אחר החפצים שאנו נושאים על גופנו".

זיהום סביבתי רונה שפר | סמינר הקיבוצים

סט מערכות לבוש הבנוי מגזרות ומטקסטיל, שפותחו מתוך ניסיון ליצור מראה המתאר את התוצאות ההרסניות של הזיהום הסביבתי. "הזיהום נטמע בתוכנו - הוא נראה ובלתי נראה בין אם מורגש כעת או יביע אותותיו בעתיד הרחוק", אומרת רונה שפר. "הדגש בקולקציה הוא על פיתוח התוצאות ההרסניות של הזיהום הסביבתי".

הגבול האחרון

דניאל דורון | שנקר

קולקציית בגדי ים וספורט של דניאל דורון עוצבה בהשראת הרפתקנים היוצאים לחפש אתגרים נועזים ברחבי העולם. ה"לקוחה" שעבורה עוצבו הדגמים היא חלק מקהילת הגלישה באלסקה, הידועה בתנאי הים הקשים והקרים בעולם. להשראה הזאת חברה סדרת הדוקו Deadliest catch, שעוקבת אחר חייהם של דייגי הסרטנים באלסקה - עבודה הנחשבת לאחת המסוכנות בעולם. תחושות ההרפתקנות, הסיכון והריגוש תורגמו לפריטים אופנתיים המיועדים לנסיעות, לבגדי ים ולחליפות גלישה - כולם בדגש על הגוף הנשי ועל העוצמה שבו.