דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הפסדי דורי בנייה: מה האחריות של רוה"ח ארנסט אנד יאנג?

הודעת דורי בנייה על צפי להפסד של 250-350 מיליון שקל עקב "סטייה מהותית" באומדני עלויות הפרויקטים - מעלה את השאלה איפה היו רוה"ח של החברה ■ גורם בשוק ההון: "'פאק' רציני" ■ ארנסט אנד יאנג: "נהגנו לפי הכללים המקצועיים"

רונן בראל / צילום: תמר מצפי
רונן בראל / צילום: תמר מצפי

הקטסטרופה העסקית בחברת הנדל"ן דורי בנייה, מקבוצת גזית גלוב של חיים כצמן ודורי סגל, שצופה הפסד עצום של 250-350 מיליון שקל - בעקבות "סטייה מהותית" שהתגלתה באומדני העלויות וההכנסות הצפויות של פרויקטים בביצועה לעומת האומדנים שהיו קיימים בידיה - מעלה לכותרות את השאלה המתבקשת היכן היו רואי החשבון של החברה? מה אחריותם להתרסקות מניית החברה אתמול (א'), לאחר שבדוחות החברה התגלתה טעות כה מהותית?

משרד רואי החשבון של דורי בנייה הוא ארנסט אנד יאנג קוסט-פורר-גבאי את קסירר, המועסק גם כרואה החשבון המבקר בחברת שירותי המחשוב טלדור, שבה התגלו לאחרונה טעויות חשבונאיות קשות (החברה דיווחה על אי-התאמות בהיקף של 49 מיליון שקל בדוחותיה, במה שהתברר כשערורייה חשבונאית, שהביאה למחיקת כ-30% מההון העצמי של החברה); וכן אצל המתחרה שלה, ענקית שירותי המחשוב מטריקס, שמתקנת את דוחותיה מ-2009 ועד 2013 עקב טעויות שנתגלו בדוחות (עם זאת, מדובר בטעות לא מהותית שלא השפיעה משמעותית על ערך המניות).

באשר לחברת דורי בנייה נמסר מארנסט אנד יאנג כי "הפירמה נהגה לפי כל הכללים המקצועיים ולפי כל תקני הביקורת הנדרשים, כמו בכל עבודה מקצועית שהיא מבצעת. מעבר לכך, אנחנו לא מגיבים בענייני לקוחות".

"גלובס" בחן מה הייתה אחריותו של ארנסט אנד יאנג לטעויות הללו, שעוגנו בדוחות החברות עליהם הוא חתם, האם הוא חשוף לתביעות בגין רשלנות, ומהן הציפיות מרואי החשבון המבקרים כיום.

בדיקת ההפתעה השלילית בדורי בנייה נמצאת כעת בעיצומה, ודירקטוריון החברה אף הודיע כי מינה חוקר לבחינת הכשל, אך בינתיים יש מי שסבור כי לא רק הנהלת החברה, אלא גם רואי החשבון, כנראה התרשלו, או לכל הפחות עצמו עיניים נוכח ריבוי "הנורות האדומות" שנדלקו בתקופה האחרונה סביב הפעילות של החברה.

"איך לא שמו לב?"

אחד מרואי החשבון המוכרים במשק מעלה את סימני השאלה. לדבריו, "במקרה של דורי יש משהו תמוה בכל ההתנהלות. ברבעון הראשון הייתה אזהרת רווח, כאשר שנה קודם דיברו על תחזית לרווחיות מאוד גבוהה. יש מצב שמקבלים תמורה על הפרויקט, וצריך לעמוד בעליות, ואז כשיש סטייה, צריך להתאים את ההערכות לסטייה הזאת, אבל כאן לפתע מתגלית טעויות גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות, ובמקום רווחיות מדהימה מפרויקט במנהטן של החברה, מגיעים להפסדים של בין 250 ל-350 מיליון. איך זה יכול להיות? זו לא טעות של 20 מיליון שקל. איך אף אחד לא שם לב לכך עד עכשיו?".

לדבריו, "המצב הזה מעלה סימן-שאלה מאוד רציני. זה תמוה איך טועים כל-כך באומדן של עלויות פרויקט. ההכנסות מהפרויקט ידועות מראש. יש סיכומים וחוזים מול לקוחות, אז איך נוצר פער כזה בעלויות? איך יכול להיות שהעלות השתנתה במאות מיליונים? הרי עלויות מבוססות על הערכת כמויות, מחירי מוצרים וכדומה. יש פה סטייה לא מובנת. זה לא שהשקעת בווגאס, וערך הקרקע ירד".

לדברי אותו רואה חשבון, "הייתה פה חברה מצוינת, שפתאום לאחר רכישתה על-ידי כצמן, חלה הרעה טוטאלית ביכולת הביצוע של החברה. הם התחילו לפגר בפרויקטים וסחבו דירות למעלה משנתיים במנהטן, וכנראה הולכים לתבוע את החברה בענק. אז איך יכול להית שחברה סופר-איכותית שנרכשת על-ידי כצמן, שהיא עצמה חברה מעולה - איך היא פתאום לא עומדת בזמנים וסוטה בעלויות בצורה בלתי סבירה בהפסדים של מאות מיליונים? הייתה הידרדרות הדרגתית של החברה בעת האחרונה".

ופה בדיוק היו אמורות הנורות האדומות להידלק במשרדי רואה החשבון המבקר, ארנסט אנד יאנג. לדברי רואה החשבון הבכיר, "רואי החשבון הסתמכו על המומחים והמנהלים, וזה בסדר, אבל לא צריך לעצום עיניים. כנראה שמנהלי החברה לא רצו לצפות, או לא רצו לחשוף את גודל ה'ברוך', אבל המנכ"ל שחזר לחברה לאחרונה חזה את העלויות הנכונות שהמנהלים הקודמים לא רצו לחזות. רואי החשבון היו אמורים לשים לב לפניו לכך שיש איזושהי בעיה".

- מה היה צריך לעורר חשד אצל רואי החשבון?

"רואה חשבון סביר היה אמור לשים לב שהעלויות הצפויות לא תואמות מקרים אחרים, היה צריך לשים לב להימשכות הפרויקטים ולהידרדרות החברה. פרויקט שמאחרים בו באספקת הדירות היה צריך לעורר חשד.

"אני בטוח שהסטיות לא צמחו ביום אחד, והיו כבר סטיות או דיבורים על הסטיות, והשאלה היא מה נעשה כדי לאמת את זה. המנכ"ל החדש לא גילה פתאום בחודש אחד את הבעיה. אם היו נעשות בדיקות, היו אינדיקציות לעלויות הרבה יותר גבוהות בפרויקטים, לאיחורים בפרויקטים ולניהול כושל.

"רואי החשבון צריכים לקרוא את כל הפרוטוקולים ולשים לב לאומדנים. יכול להיות שהיה קשה לגלות את המספרים ואת ההפסדים ולהסיק מסקנות, אבל אין ספק שהיו נורות אדומות לא מהיום, והן לא עלו ולא נבדקו. אני לא יכול להבין איך תוך חודש מתגלות עלויות בסדר גודל כזה. ברור שהיה פה איזשהו כשל, וכנראה שגם רואי החשבון נפלו בו".

גורם בשוק ההון אף אמר היום (ב') ל"גלובס" כי "מדובר על 'פאק' רציני של רואה החשבון. אני פשוט לא מבין איך הם לא עברו על הפרויקטים המרכזיים של החברה אפילו ברמה של להשוות בין הרווחיות לבין הדיווח של כל פרויקט שכזה".

מנגד, גורמים שמכירים את ההתנהלות של דורי בנייה ואת דוחותיה הכספיים אמרו ל"גלובס" כי אין דרך בעולם לבחון את הערכות הנהלת החברה בנוגע לרווחיות הפרויקטים.

לטענתם, רואי החשבון לא אמור לבחון זאת, לא אמורים להיכנס לעלויות השוק ולמחירים ולא אמורים להיכנס בנעליהם של האנשים שמופקדים על קבלת ההחלטות בחברה ומכירים את הענף בו הם פועלים.

עוד לטענתם, הייתה פה בעיה של ההנהלה, וככל הנראה בדיקת הנושא לעומק תעלה שלרואי החשבון אין קשר לכך.

"דרישה מוגזמת"

גם מומחים מבהירים כי לא מדובר באחריות מובהקת של רואי החשבון. עו"ד פנחס רובין, ראש משרד עורכי הדין גורניצקי ומי שמייצג רואי חשבון שונים בתביעות פליליות ואזרחיות נגדם, מבהיר כי "רואי החשבון נסמכים פעמים רבות על תחזיות של ההנהלה. הם לא אנשי המקצוע שמצויים בענף, שיכולים להעריך האם יהיו מכירות ומה תהיה כמות המכירות, ולכן הפערים יכולים הרבה פעמים להיווצר כתוצאה משמאויות או תחזיות של ההנהלה, שעליה סומכת פירמה רואי חשבון, ובצדק, כיוון שאין להם כלים להתערב, והם גם לא אמורים להתערב. באופן הזה נוצר הפער".

רובין מבהיר כי "הרובד הזה של הטיפול החשבונאי אינו בעצם טיפול חשבונאי, ולכן רואה החשבון חף מאחריות". לדבריו, באשר לרובד השני יש לרואה החשבון אחריות - "כאשר יש רישומים כוזבים, רישומים לא תקינים, אי-התאמת רישומים ועוד".

רובין מדגיש כי "רואי חשבון יכולים לראות רק את אותם חשבונות שמוצגים בפניהם, אולי להריח שישנם פעולות בלתי כשרות בתוך התאגיד, אבל לא מעבר לכך. לכן, האירועים האלה כפי שקרו בחברות המבוקרות על-ידי ארנסט אנד יאנג, הם אירועים שיכולים לקרות, וככל הנראה גם יחזרו ויקרו".

עם זאת, לדברי רובין, ישנם מקרים שבהם רואה החשבון כן יהיה אחראי לטעויות בדוחות, וזאת כאשר יש "עצימת עיניים של רואה החשבון, שרואה לנגד עיניו שהדברים לא מתיישבים, והוא לא מבין איך יכולים, לפחות בתחושת האצבע וההיכרות שלו, להיווצר כאלה פערים; וכאשר יש פרמטר של רשלנות - וזה יכול לקרות.

"רואי חשבון יכולים להיכשל ולהתרשל. צריך גם לקחת בחשבון שחלק מהביקורת נעשית על-ידי רואי חשבון צעירים או אפילו מתמחים, שתחושת האצבע שלהם עדיין לא מנוסוה דיו, ויכולה להיווצר גם רשלנות. אבל ביסוד העניין צריך לזכור שרואי חשבון הם רק המבקרים של הנהלת החשבונות והנהלת החברה, וזה מוגזם מאוד לדרוש מהם להיכנס לרזי רזיו של העסק או אומדן כזה או אחר, שיתברר בדיעבד כשגוי".

- הם לא צריכים לזהות אם אין באומדנים ובחוות-הדעת משהו מופרך לחלוטין שעלול להפיל את החברה?

"הם אמורים להתבסס על אומדנים של מקצוענים וחוות-דעת של מומחים מוערכים. אני מנחש שבמקרים שהתפרסמו לאחרונה, ובמקרים אחרים, אין אומדנים שנעשו על-ידי גופים מפוקפקים. רואי חשבון מקפידים שהמומחים או השמאים יהיו בעלי מוניטין, והם לפעמים מבקשים חוות-דעת נוספת, כך שלחשוב שרואי חשבון כבלו את ידם באיזושהי קנוניה זו מחשבה מאוד רחוקה מהמציאות, בדרך-כלל.

"בנוסף, במקרים האלה כשבעל מקצוע מסתמך על בעל מקצוע אחר, קשה מאוד לגבש רשלנות, אלא אם כן יש מישהו חסר מוניטין באופן מובהק. בכל מקרה, רואה החשבון לא יכול להיות חוקר. הוא מבקר, מסתכל על מה שאחרים עושים, ומתרשם אם זה עושה שכל או לא; ואם זה נתפס כבלתי נסבל מבחינת השווי שהוא חש באצבעות, אז הוא יתערב - אבל אם זה ייראה לו נורמלי, אזי הוא לא בודק את הכלכלן או המומחה".

כלבי ציד ולא כלבי שמירה

כבר שנים מתמודדים רואי החשבון המבקרים עם הדרישה כי יהפכו ל"כלב ציד" המצוי במרדף מתמיד אחר "המועל הפוטנציאלי" בחברה, או חוקרים ובלשים, ולא יהיו "כלב שמירה" בלבד.

במקרה של מעילות, ככלל, עמדו בתי המשפט לצד רואי החשבון וקבעו כי הציפייה שהם יהיו "חוקרים" אינה במקומה. ואולם, האם במקרה של טעויות באומדנים שגויות או מופרכים, שעליהם מבוססים הדוחות הכספיים, וטעויות אחרות שמתגלות בדוחות, לא הגיוני לצפות שרואי החשבון יהיו קצת יותר אקטיביים?

עו"ד רובין מבהיר כי התשובה לכך חיובית. "במקרה כזה הציפייה עוד יותר לגיטימית מאשר במעילות, והנטייה היא להרחיב את האחריות של רואי החשבון. בעולם מודרני כולם נדרשים ונזקקים לדוחות כספיים, אז הם צריכים להיות אמינים, ויש גם אחריות ציבורית לדוחות הכספיים הללו, ולכן יש הרחבה של אחריות רואי החשבון".

עם זאת, רובין מסייג ומבהיר כי "השאלה עד כמה ניתן להרחיב את האחריות, היא שאלה תלוית נסיבות. אם הנסיבות הן כאלה שמסתמכים על מומחים חיצוניים, אז אני מסופק אם אפשר להטיל על רואי החשבון אחריות, אך כיוון שזו גם שאלה של מדיניות שיפוטית, אז יכול להיות שימצאו את הדרך להטיל אחריות על רואי החשבון.

"המדיניות השיפוטית הנוכחית נוטה להרחבת האחריות רואי החשבון, אבל הנטייה להרחיב את האחריות של רואה החשבון מחייבת אותו להיות פנומן, כיוון שרואה חשבון בעצם חולש בדוח הביקורת שלו על כל רבדי העסק, הפיננסיים, התפעוליים, התרמיתיים, עם הרבה אספקטים משפטיים אינסופיים וכו'.

"רואה חשבון צריך להיות מומחה בכל-כך הרבה תחומים, שהאפשרות שלו, האמיתית והכנה, לתת דוח מלא, אינה ריאלית. אני תמיד אומר לרואי החשבון שמבחינת רמת האחריות הם אלה שחשופים בצריח, ולכן הם מתכסים בחוות-דעת כי אין להם ברירה. אם חוות-הדעת מופרכות, הם צריכים לשים לב".

רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון ושותפה מנהלת במשרד שטרק את שטרק, מציינת כי "האחריות הראשונית לאספקת הנתונים המלאים ולעריכת הדוחות הכספיים היא של ההנהלה והדירקטוריון. זוהי חובתם המרכזית, עליהם לשקף בצורה מלאה את כל המידע הנדרש לדוחות. חלק גדול מהדוחות מבוסס על אומדנים הניתנים על-ידי מומחים דוגמת מעריכי שווי, אקטוארים, מהנדסים, שמאים ועוד, ותפקיד ההנהלה והדירקטוריון לוודא שאומדנים אלה ריאליים".

עם זאת, שטרק מסבירה כי לאחריות ההנהלה "מתווספת אחריות רואי החשבון לביצוע ביקורת על הדוחות הכספיים, כמחויב בחוק החברות. מדובר בביקורת מדגמית בהיקפה שאינה מקיפה הכול, אך רואה החשבון הוא שומר הסף, וחוות-דעתו שמצורפת לדוחות הכספיים היא זו שמבססת את אמון הציבור, כך שכאשר יש טעות מהותית - נוצר משבר באמון הציבור כולו, ושל המשקיעים בפרט, בדוחות הכספיים.

בניגוד לעו"ד רובין, שטרק מבהירה כי "אחריות רואי החשבון היא לבצע ביקורות לא רק על בסיס הנתונים המתקבלים מההנהלה והדירקטוריון. ישנם כללים והנחיות, למשל, לבדיקת עבודת המומחים והאומדנים הנקבעים על-פיהם. על רואי החשבון לעמוד בתוקף מול המומחים שקובעים, למשל, שווי נכסים או התחייבויות. יש צורך לבדוק באופן מעמיק את הנחות היסוד המהוות בסיס לחוות-הדעת השונות".

לדבריה, "מצב של טעויות מהותיות שמשנות את תמונת המצב, כמו את הרווחיות של החברה, טעויות הדורשות תיקון של שנים אחורה בהערכת נכסים והתחייבויות - כל אלה מטרידים מאוד ויוצרים מצג של חולשה באיכות הדיווח וחשש לתביעות נגד נושאי משרה בכלל, ותביעות ייצוגיות בפרט, נגד כלל העוסקים בהכנת הדוחות".

לכן, אומרת שטרק, "רואי החשבון חייבים להיות שמרניים, זהירים וספקנים, להגביר את הפיקוח על המידע שההנהלה מספקת, לחפש ביסוס יסודי יותר לנתונים המתקבלים מההנהלה והדירקטוריון ולוודא את אמינותם, להצליב מידע ממקורות שונים ולדרוש ולהתבסס על מספר חוות-דעת של מומחים, לפיהן נערכים האומדנים השונים.

"עליהם גם להתייחס ל'אורות אדומים', שצריכים לעורר סימני שאלה. למשל, תקופות של מעברים ושינויים בהנהלה, חילופי מנכ"לים תכופים. יש לבדוק את הסיבות לשינויים, וכל שינוי וכל חולשה מחייבים את הגברת הבקרות והבדיקות. לא בכדי בחלק ניכר מהחברות בהן טעויות אלה מתגלות, זה על רקע חילופי מנהלים בכירים שביצעו בדיקות יסודיות ושינו נהלים ואת כל ההתנהלות בחברה, לרבות איתור כשלים בדיווח".

חרב-הפיפיות של שכר-הטרחה

- לא מדובר בציפיות גבוהות מדי מרואי החשבון?

שטרק: "ה-SOX (תקנות סרביאנס-אוקסלי להגברת הפיקוח והבקרה על חברות ציבוריות) הישראלי נועד למעשה ליצור מערכת בקרות מאד חזקה ולזהות אם יש חולשות בתהליכי הכנת הדוחות הכספיים. בהתאם לכך, רמת הציפיות לאיכות הדוחות עולה, והיא מחייבת ביותר.

"במסגרת ה-SOX הורחב מעגל האחריות על הדוחות הכספיים לכל מי שלוקח חלק בהכנתם באמצעות חתימה אישית. הציפיות מההנהלה והדירקטוריון וכן מרואי החשבון, בעקבות ה-SOX, הן נכונות. הציפייה היא לקבל דוחות שהסיכוי לטעויות מהותיות בהם הוא קטן ביותר, וזוהי ציפייה סבירה בהחלט. אסור לוותר, אסור לנהוג בסלחנות. רואה החשבון חייב לפעול בקפדנות מול ההנהלה והדירקטוריון".

מקרים כמו המקרה של א. דורי וטלדור, כך שטרק, אמורים להדליק את הנורות האדומות אצל רואי החשבון. לדבריה, "דוחות מבוססי אומדנים הם פתח לפרצות. תפקיד רואי החשבון כיום הוא הרבה יותר קשה ומורכב, דורש מיומנות וידע מקצועי כולל במערכות מידע, הערכת אומדנים ותשומות של זמן".

שטרק מדגישה כי "בישראל השוק לא מעריך כראוי את עבודת הביקורת ולא מתמחר אותה בהתאם. צריך להבין ששכר-הטרחה עבור ביקורת בשוק הישראלי הוא נמוך ויכול להגיע עד לשליש מהשכר באירופה ועד לרבע מהשכר בארה"ב. הלחץ התקציבי הוא לעתים חרב-פיפיות, כיוון שהחוק מחייב את רואה החשבון להקדיש תשומות של זמן, ידע, ניסיון ואחריות, בלי קשר לגובה התגמול שאינו עומד בסטנדרטים הבינלאומיים".

כיום, אומרת שטרק, "רואי החשבון חשופים יותר מתמיד לתביעות משפטיות בשל רשלנות ומהווים לעיתים 'הכיס העמוק' במצבים שבהם לא נותרו בחברות תזרימי מזומנים. אחריות רואי החשבון הינה בלתי מוגבלת, ומן הראוי היה להיצמד למה שקורה במדינות המפותחות ולהגביל את גובה האחריות".

"כל מקרה צריך להיבחן לגופו"

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח דודי גולדברג, מסכים עם רו"ח שטרק. לדבריו, "כל פעם שיש איזושהי בעיה שקשורה לחברה, מיד עולה השם של רואי החשבון, ושואלים היכן היו שומרי הסף. זה משפט שהוא כמעט אוטומטי. צריך להבין שהאחריות הראשונית חלה קודם כל על מנהלי החברה ועל בעלי התפקידים בה".

גולדברג מציין כי "במקרה של חברת דורי, מי שמגיש לרואה חשבון את הנתונים זו החברה, היא עושה את האומדנים ומגישה את התחשיבים. לכן, האחריות הראשונית לגבי הנתונים היא על המנהלים.

"אם מדובר במצב שברור שנתונים מסוימים באומדנים לא מחזיקים מים, אז רואה החשבון צריך לברר את אותם אומדנים, אבל במצב שבו ברור שהאומדנים טובים - שזה מצב קיצון שני - אין לו מה לברר.

"עבודתו של רואה החשבון המבקר הופכת להיות קשה יותר כאשר נתוני האומדן נמצאים באיזה שהוא מקום באמצע. כאן נשאלת בדיעבד השאלה האם אומדנים היו עוברים את הביקורת של רואה חשבון סביר, וזה אחד הדברים שצריך להיזהר ממנו - ניתוח בדיעבד. זה פשוט לא נכון ולא הוגן.

"כל מקרה צריך להיבחן לגופו. יכול להיות מצב שבמסגרת הביקורת האומדנים לא נבחנו טוב, אבל לא נכון לומר באוטומט הייתה טעות, איפה היו רואי החשבון. רואה חשבון לא מסוגל להגיע לרזולוציות של הנדסה, כמות בטון, עלויות וכדומה. הוא צריך רק לבחון שהנתונים על-פניהם סבירים, אבל אם יתברר בדיעבד שהייתה טעות באומדן של כמויות הבטון שהיה צריך - מה הקשר של רואה החשבון לזה?".

רקע: מתמחה בביצוע פרויקטים גדולים עבור חברות נדל"ן בולטות

חברת א.דורי בנייה, המהווה את הזרוע הקבלנית של קבוצת א.דורי (59.7%), היא אחת מחברות הבנייה הוותיקות והגדולות בישראל, לצד חברות בנייה כמו דניה סיבוס, אשטרום, אלקטרה, אורתם סהר וכדומה. ב-2013 היא דורגה במקום השישי בדירוג חברות הבנייה של פירמת BDI עם הכנסות של 1.7 מיליארד שקל.

פעילות החברה החלה תחת קבוצת א.דורי, שהוקמה ב-1961 על-ידי היזם אורי דורי, ובמהלך השנים בנתה פרויקטים רבים עבור יזמים שונים, חלקם מוכרים ביותר, כמו מגדלי אקירוב, מגדלי האופרה, מגדלי YOO בפארק צמרת, מגדל מנהטן.

בשלהי 2007 רכשה גזית גלוב 50% מהחברה הפרטית אכד (שמחזיקה במניות השליטה בקבוצת דורי) מידי אלכס דמביצר תמורת 183 מיליון שקל. בסוף 2011 היא רכשה את 50% הנותרים באכד מידי מייסד הקבוצה, הקבלן אורי דורי, בפחות ממחצית הסכום - 82 מיליון שקל. דורי הפעיל מנגנון במב"י להיפרדות בין השותפים, וגזית גלוב העדיפה לרכוש את מניותיו ולא למכור את חלקה בהפסד גדול.

החל משנת 2008 בוצע רה-ארגון בקבוצה, אשר במסגרתו הפכה חטיבת הביצוע לחברת א.דורי בנייה בע"מ, ומשנת 2010 נסחרת חברת א.דורי בנייה בבורסה בתל-אביב.

כיום מתמחה החברה בביצוע פרויקטים גדולים עבור חברות הנדל"ן הבולטות בענף, בעיקר באיזורי ביקוש ובכל תחומי הבנייה, בהם מגורים, משרדים, תעשייה ומלונאות. החברה פעילה בלמעלה מ-20 אתרים, בהם נבנות כ-3,000 יחידות דיור בהיקף פעילות של כ-4 מיליארד שקל.

באמצעות חברות-הבת שלה עוסקת א.דורי בנייה בכלל עבודות הביצוע, בענף המגורים והמשרדים, כאשר לחברה מספר חברות-בת העוסקות בתחומים שונים בענף הבנייה.

הנפילה: הפסקת מסחר וצפי להון עצמי שלילי

אתמול הודיעה חברת הנדל"ן דורי בנייה, הפועלת כקבלן מבצע של פרויקטים לבנייה בתחום המגורים, המשרדים, התעשייה והמסחר, כי במסגרת תהליך בדיקה כוללת שמתבצע בחברה התברר כי "קיימת סטייה מהותית באומדני העלויות וההכנסות הצפויות של פרויקטים בביצועה של החברה לעומת האומדנים שהיו קיימים בידיה עד כה, בטווח הנאמד בין 250 מיליון שקל לבין 350 מיליון שקל". וכך, במחי הודעה, נעלמו מאות מיליוני שקלים מקופת החברה.

ההודעה הובילה לפאניקה בשוק ההון ולהתרסקות מניית דורי בנייה ב-45% לשווי שוק של פחות מ-50 מיליון שקל. הבוקר הופסק המסחר במניות דורי בנייה וקבוצת דורי, שבשליטת גזית גלוב, עד לפרסום "דיווח מהותי" בקשר לאירועים שהובילו לצניחת המניה.

הסיבה להפסקת המסחר, על-פי ההערכות, היא דרישה של רשות ניירות ערך מדורי בנייה לפרסם מידע על מצבה הפיננסי הצפוי לאחר ביצוע מחיקת ההון. לפני הפסקת המסחר היום צנחה מניית דורי בנייה ב-5% נוספים.

ההפסד העצום של 250-350 מיליון שקל צפוי להעביר את דורי בנייה להון עצמי שלילי (ההון של החברה עמד בסוף מארס על 191 מיליון שקל) ולהוביל להפרה של אמות המידה הפיננסיות שלה מול הגורמים המממנים שלה.

בעקבות הדיווח החמור, ענקית הנדל"ן המניב גזית גלוב, המחזיקה ב-74% ממניות הקבוצה, הודיעה כי תעמיד הלוואה של עד 200 מיליון שקל שתשמש לחיזוק מבנה ההון של הקבוצה.

ההודעה אתמול הצטרפה לשורת הודעות שליליות מטעם החברה, לאחר שזו הודיעה כי ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה הפסד של 28 מיליון שקל בעקבות הוצאות בלתי צפויות וטעויות באומדן עלויות של פרויקטים.

על רקע הידרדרות מצבה של דורי בנייה בחודשים האחרונים, התפטר לפני כחודש מנכ"ל החברה, אריק וילנסקי, שנה ו-3 חודשים לאחר שהחליף בתפקיד את יהודה בראון, שכיהן בתפקיד כשנה וחצי. בשבועות האחרונים חזר לתפקיד המנכ"ל אסף מור, שעזב את החברה לפני כ-3 שנים.

הבדיקה הנוכחית שנערכת בחברה, ועדיין לא הסתיימה, בוחנת את כל האומדנים הקיימים בפרויקטים שלה. מדובר בפעילות בהיקף כולל של 5 מיליארד שקל בפרויקטים שבוצעו וכן בכאלה שנמצאים בתהליכי ביצוע.

ככל הנראה, הטעויות שבוצעו באומדנים היו רוחביות ונוגעות לפרויקטים רבים, ולכן נראה כי את רוב הנזק שנגרם ניתן לייחס להחלטות הנהלה.

האומדן המוטעה
 האומדן המוטעה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות