אלון אולמן היה על סף מוות, ניצל - ויצא למסע מתיחת גבולות

את מה שהגשים נגד כל הסיכויים מינף אלון אולמן לפס ייצור משומן של מימוש עצמי להמונים ■ הרוק סטאר של התעשייה ילמד אתכם לאמן את התודעה כדי להפוך מאסטרים בפרויקט הכי גדול של החיים שלכם: החיים שלכם ■ ראיון מיוחד ל"ליידי גלובס"

1,200 איש גדשו את האולם בבוקר ההרצאה על 'פריצת גבולות', אירוע שהוביל 400 מתוכם להירשם לסדנת 'קוד המנצח', שנמשכת שלושה ימים, במחיר של 2,500 שקל לאדם. משם המשיכו המורעלים באמת ל'נבחרת', שם כבר התבקשו להפקיד 23 אלף שקל לשנה.

ככה נראית תעשיית המימוש העצמי של אלון אולמן. קו ייצור לאנשים משודרגים. בתעשיית ההתפתחות האישית שהולכת ותופסת תאוצה, אולמן מביא סוג של רוקנרול. הוא מאובזר בסיפור אישי יוצא דופן ובמתודולוגיה סדורה, שגורמים לך לחשוב שאם הוא עשה את הטרנספורמציה, אז אולי זה בכל זאת אפשרי. בכלל, אולמן ינסה להחדיר לכם לראש שהכול אפשרי, שהוא פיצח את הקוד להגשמת יעדים. הוא משפריץ כריזמה, מגיש באנרגיה גבוהה ובמהירות כמויות אדירות של ידע. יש סדנאות אחרות שעובדות בעוצמה על הצד הרגשי, אולמן מדבר אל השכל. לא, לא באופן דידקטי. הכי לא. הוא ינסה לשכנע בשפה סחבקית, יקרע אתכם מצחוק, יזוז כמו ג'אגר על הבמה ויפציץ בים של תובנות מהספרות המחקרית והמקצועית העניפה בתחום ההתפתחות האישית.

"זה מדהים אותי שהיום אנשים משלמים לי כסף עבור מה שאני אוהב לעשות בקלות נטולת מאמץ. זו התגשמות של חלום", הוא מודה.

אחרי שעות ארוכות של שיחות עם האיש שהביא לכאן את האמריקנה הזו, תחת החזות המלוטשת והאלגנטית, אתה יכול לגלות שמץ מהאותנטיות של הילד בן השבע, שהבין בגיל מאוד רך שהוא לא יכול להישען על אף אחד. רק על עצמו.

אולמן, 47, מתגורר בחיפה עם אורטל אשתו ושלושת ילדיו. אחרי שהיה מפקד ספינת טילים והפך מפקד בית הספר לחובלים, בגיל 30, הוא חזר מחופשה מתורכיה ובאמצע הטיסה קרה לו מה שייזכר לימים כאירוע המכונן. הריאה שלו קרסה, והוא הפסיק לנשום. "אתה מבין שזהו, אתה עומד למות בתוך שניות", הוא משחזר. "ברגע האחרון הגיעה אליי דיילת ומשכתי ממנה את מסיכת החמצן". בועית אוויר, מסתבר, התפוצצה על מעטפת הריאה של אולמן.

אחרי שעבר שני ניתוחים אלימים וכואבים מאוד, שבמהלכם גם נכרת לו שליש ריאה, הוא חזר לצבא, אבל לא יכול היה עוד לשרת בים. הוא התמנה לתפקיד מפקד בכיר בפו"מ, והתעטף דאגה מפני האופק הבריאותי שלו. דווקא האיום הגדול של מצבו הרפואי השברירי הביא אותו לנסות למתוח את הגבולות הפיזולוגים, ולאתגר את עצמו. בגיל 42 הוא נרשם לתחרות איירון-מן באריזונה, מתחרויות הספורט הקשות בעולם. אחרי כשמונה חודשים של אימונים הוא הצליח לשחות 3.8 קילומטר, לרכוב על אופניים 180 קילומטר (כמו המרחק מתל אביב לקריית שמונה) ואז לרוץ מרתון (42 קילומטר), וכל זה ברצף של 12 שעות. זו הייתה נקודת המפנה בחייו. "כשחציתי את קו הסיום הבנתי שאת האושר הזה משיגים כשמגשימים מטרות שיא. כשאתה עושה משהו שמרגש ומפחיד אותך, אתה מרגיש שצמחת".

- יש לא מעט אנשים שחותרים להיות במקום הזה, מתחילים ונשברים בדרך.

"אני לא יודע לעזוב. מנצחים לא עוזבים באמצע. לא יודע לפרק מסגרות. כל האנשים רוצים להיות על פסגות בתחומים שונים בחיים, אבל רובם לא מוכנים לטפס. רוב האנשים עוצרים כשנהיה קצת קשה. אני אוהב להיות מפקד. אבל 23 שנים בצבא, רבאק? לא יכולתי להבין אחרי שבע שנים? יכולתי לצאת משם בגיל 30 ועדיין להיות עם כל התארים.

"בפו"מ הבנתי שאני טוב בלהפוך לאנשים את הלב, אבל לא ידעתי מה לעשות עם זה, כי אין מקצוע כזה". ב-2007 הוא התחיל להרצות על 'פריצת גבולות', ושנתיים אחר כך, אחרי שהתוודע לסדנאות של גורואים בעולם, פיתח את סדנת 'קוד המנצח', שנמשכת שלושה ימים ומיועדת לאנשים שרוצים לפרוץ גבולות ולהגשים יעדי שיא.

גם בלהקת רוק יש חיכוכים

- התחלת עם שותף, ערן שטרן. אחרי כמה שנים קנית אותו החוצה.

"אני מודה לו שהיה לו אומץ לעזוב ולשחרר משהו טוב בחברה. אני גדלתי כילד במריבות בין הורים, ויש לי טראומות מזה. אני לא אוהב קונפליקטים. בגלל זה הנישואים שלי מצוינים, אני מאוד שומר על המסגרות שלי.

"הצבתי מטרה מגלומנית להגיע לסדנאות דינמיות של 200 איש. הכול הצליח וקרה, ואז השותף שלי הודיע שהוא רוצה לעזוב. גם בלהקת רוק מצליחה יש חיכוכים, יש סולן ויש גיטריסט. כשאתה גם המנכ"ל וגם הבעלים וגם הפרפורמר, אתה מסתכל אחרת על העסק".

- הלכתם מכות מאחורי הקלעים.

"בדיעבד הייתי צריך לשלם לו על זה. הוא רצה שנפרק את החברה. אמרתי לאשתי, 'מה אני צריך את זה? יש הרבה קשיים בשיווק, ועל משכורות אני מוציא מאות אלפי שקלים. אני מחזיק מערכת שהיא נושאת מטוסים. משלמים לי היום 10,000 שקל להרצאה. אני יכול לעשות 15 הרצאות בחודש ולחיות כמו מלך'. אבל אשתי אמרה: 'אתה יודע מה אתה צריך'. זה יותר גדול ממני. אני רואה מה זה עושה לאנשים. טלנט איז אובר רייטד. כולם רוצים את ההרגשה של רץ מרתון, אבל הם לא מוכנים לשלם את המחיר ולקום בארבע בבוקר. יש דברים שאי אפשר לקנות בכסף".

- אתה מטיף למנוחה כדלק, איך זה מתיישב עם קימה בארבע בבוקר לריצה?

"אני לא מטיף".

- ברור שאתה מטיף. אתה הגרסה המודרנית למטיף בכנסייה.

"אני לא גורו ולא מתיימר לומר לאחרים מה טוב להם. אני פותח להם את הספקטרום, מציג להם ידע וגורם להם להרגיש. יש הרבה אנשים שמטיפים, אבל השאלה אם אתה הדבר שאתה מטיף לו, Walk The Talk".

- אתה מציע לאנשים לעשות את הדברים בקלות נטולת מאמץ, ומצד שני דוחק בהם להתאמץ ולצאת מאזור הנוחות.

"מי שמוכן לעשות רק את מה שנוח, יקבל חיים מאוד לא נוחים. אני חי היום במקומות שלא חלמתי להיות בהם לפני עשר שנים, ומשפיע על המון אנשים. כשאתה יודע את החוקים ומסגל את ההרגלים המתאימים, הדברים קורים בקלות נטולת מאמץ. הפספוס הגדול של רוב האנשים הוא שהם לא מכירים את תוכנת ההפעלה.

"אני חי את זה היום, רואה את המחשבות שלי. העולם נהיה כמו ספר פתוח. הייתי אדם מצליח ובוטח, עם שני תארי כלכלה בהצטיינות, אבל היה לי בור פה (מצביע על הלב). הייתי עצבני, עם כאבי גב כל היום. בכלל לא ידעתי שהחיים שלי יכולים להיות משהו אחר. סבלתי כי הייתי לא ממומש. קלות נטולת מאמץ מושגת מטיפוס, לא מירידה, עמידה במקום או בהייה בטלוויזיה. זה נובע מרצון עז לגדול. מי שרוצה לצמוח באותה תשוקה שהוא רוצה לנשום, אין סיכוי שהחיים שלו לא יגדלו, ואיתם כל הסביבה שלו".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי