מדגמים ראשונים: ארדואן ניצח בבחירות לנשיאות טורקיה

(עדכון) - מדגמים בטורקיה מעלים כי ארדואן הפך לנשיא הראשון שנבחר על ידי העם הטורקי לאחר שזכה לכ-51% מקולות הבוחרים ■ היהודים נכנסים לכוננות ספיגה ■ עיתון בטורקיה: כך נכשלנו במבחן הדמוקרטיה

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס
רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס

טורקיה שוב בחרה ארדואן: מספירה של כמעט 90% מהקולות בבחירות לנשיאות טורקיה עולה כי ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן נבחר לנשיאות כבר בסיבוב הראשון, לאחר שחצה את הרוב הדרוש - 50%. שר המשפטים של טורקיה כבר צייץ בטוויטר כי ארדואן, כפי שצפו כל הסקרים, הוא המנצח.

מספירת הקולות עולה כי ארדואן זכה למעט יותר מ-51%, ואחריו במקום השני מועמד האופוזיציה אקמלדין איהסנולו עם כ-40%. המועמד הכורדי דמירטש זכה לקצת פחות מ-10%.

"יושב ראש מפלגת הצדק והפיתוח וראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הפך לנשיא הראשון שנבחר אל ידי העם". זו הפעם הראשונה בה נשיא טורקיה נבחר על ידי הציבור באופן ישיר.

מאז נבחר ארדואן בשנת 2003 לראש ממשלת טורקיה הראשון מטעם "מפלגת הצדק והפיתוח" האיסלאמית, בת בריתם של חמאס והאחים המוסלמים, היחסים בין אנקרה לירושלים נמצאים בכיוון אחד - למטה.

בינואר 2009, במהלך הפורום הכלכלי בדאבוס, ארדואן נזף בנשיא פרס ועזב במחאה בשל הפעולות של צה"ל במהלך מבצע עופרת יצוקה. במאי 2010, אחרי אירועי המשט הטורקי לישראל שבמהלכו נהרגו 9 אזרחים טורקים, ארדואן הוביל למשבר החמור ביותר עם ישראל. הוא החזיר את השגריר וסילק את השגריר הישראלי מאנקרה.

במרץ 2013 היה נראה שהיחסים משתפרים: ארדואן שוחח בטלפון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בלחץ נשיא ארצות הברית ברק אובמה. נתניהו התנצל על תקרית המרמרה, ושני המנהיגים החליטו על נורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות.

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן ארדואן תקף את ישראל ואת חברת הכנסת איילת שקד בטענה שהיא "מזכירה את היטלר". אחר כך האשים את ישראל "רצח עם" ואמר שמעשיו של צה"ל גרועים ממעשי הנאצים.‏ ההתבטאויות האלה הובילו אלפי מפגינים להתנפל על נציגויות ישראל בבירה אנקרה ובאיסטנבול.

"טורקיה נכשלה במבחן הדמוקרטיה"

ביקורת בטורקיה על הבחירות לנשיאות שנערכות היום לראשונה באופן ישיר. העיתון "Sunday's Zaman" מפרסם מאמר תחת הכותרת: "טורקיה מראה לעולם איך לא לערוך בחירות הוגנות ודמוקרטיות", ומותח ביקורת נוקבת על שיטת הבחירות החדשה שקידם ארדואן.

"טורקיה נכשלה במבחן הדמוקרטיה", נכתב במאמר. "הממשלה ספגה ביקורת בגין התעלמות או חילול חוקי הבחירות לנשיאות".

העיתון מצביע על מספר חורים בבחירות לנשיאות, עליהם הצביע גם האיחוד האירופי בעבר, אותם מנצלת מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן לטובתה. למעשה, הביקורת התעוררה כבר לפני 7 שנים אך משאל עם תמך בשינוי שיטת הבחירות (ברוב של 68% תמיכה בקרב המצביעים), מה שגרר ביקורת גם מצד הצבא שטען כי ממשלת ארדואן גורמת לאיסלאמיזציה של טורקיה.

אחת הביקורות על שיטת הבחירות החדשה נוגעת להגבלות על בחירת המועמדים לנשיאות (מעל גיל 40, זוכה לתמיכתם של 20 חברי פרלמנט לפחות וכו'). מומחים טוענים כי ההגבלות הללו פוגעות בדמוקרטיה ויש צורך להתיר את הרסן, כמו למשל לקבוע תנאי סף של מינימום תמיכה מהציבור ולא מחברי הפרלמנט.

בעיה נוספת היא פרק הזמן הקצר להתכונן לבחירות. הממשלה פרסמה את רשימת שמות המועמדים ב-11 ביולי, יום לאחר מכן החל קמפיין הבחירות באופן רשמי ולמעשה היו רק 26 ימים להתכונן לבחירות. מבקריו של ארדואן טוענים כי הממשלה עשתה זאת בכוונה על מנת לפגוע בסיכוייהם של יריבי ארדואן, שכן קמפיין בחירות קצר מספק יתרון ברור לארדואן ומפלגתו.

ביקורת נשמעה גם על מימון המועמדים לנשיאות. במאמר צוין כי "לא היה ברור איזו תמיכה כספית תעניק המדינה למועמדים. ארדואן השתמש בכספי ציבור כדי לממן את הקמפיין שלו וזכה לביקורת נוקבת, אך בד בבד הדבר הקנה לו יתרון ברור על שאר המועמדים.

נוסף על כך, המאמר מצביע על בעיות בספירת הקולות של מצביעים מחוץ לטורקיה, וכמו כן חשש מזיוף הבחירות: "אלפי תלונות על זיופים הוגשו בבחירות המקומיות ב-30 במארס והמצביעים חוששים שזה יחזור על עצמו שוב". במאמר מצוטט אחד מיריביו של ארדואן שטוען: "גם אלה שתומכים במפלגת הצדק והפיתוח מודים שארדואן ימצא כל דרך להיבחר. חשש מזיופים זה תוצאה ישירה של מעשי הממשלה הזו".

חשש גדול בקרב יהודי טורקיה

משנים את השמות, לא חושפים את זהותם ושומרים את הדעות לעצמם. היהודים שמתגוררים בטורקיה יכולים רק לחלום על מצב בו רג'פ טאיפ ארדואן לא ייבחר לתפקיד הנשיא. בעוד האזרחים הולכים לקלפיות, היהודים שם מבינים שייאלצו לחיות תחת פחד.

נטלי (שם בדוי), היא יהודיה שמתגוררת באיסטנבול וביקשה להישאר בעילום שם. "מיום ליום זה רק מידרדר - בעיתונות, ברחוב ובכלל, אני לא אומרת שאני יהודייה, ואם יישאלו אכחיש - זה פחד אלוהים", היא משתפת בתחושותיה. "אנשים חושבים כבר ברצינות לעלות לארץ, ויש הרבה שכבר עשו את זה".

על פי הערכות חיים היום בטורקיה יותר מ-20 אלף יהודים. כשהתקשרנו לאחד מבתי הכנסת במדינה - ענו לנו בטורקית תחילה והזהירו: "אסור לנו לדבר, זה מסוכן, מאוד מסוכן. תודה רבה". גם אדם נוסף בקהילה היהודית עמו שוחחנו בעבר חשש לדבר הפעם. "המצב רגיש עכשיו ואני לא רוצה להסתכן", הסביר.

מאז היבחרו לראשות הממשלה במרס 2003, ארדואן נוקט במדיניות קשה נגד ישראל. עם זאת, הוא כבר הצהיר בעבר כי "יהודי טורקיה הם אחינו, אך לא ישראל". אבל למילים הללו אין ממש אחיזה במציאות. רק בחודש מאי האחרון עיתון טורקי נפוץ טען כי היהודים אחראים לאסון במכרה הפחם במערב המדינה שגבה את חייהם של 301 כורים.

לדברי א', יהודי טורקי בן 57 ובעל מפעל באחת הערים הגדולות, המצב רק הקצין מאז מבצע "צוק איתן". "ההרגשה היא בכלל לא נעימה בלשון המעטה", הוא אומר. "אנשים פשוט לא אומרים את הדעות שלהם ואני ממליץ לישראלים פשוט לא להגיע לטורקיה. יכולים לקלל אותם ברחוב אם יידעו מאיפה הם".

במפעל הגדול של א' עובדים לא מעט טורקים שהם מוסלמים דתיים. אבל לדבריו, הוא לא מרגיש ביום-יום את השנאה מכיוונם. "למרות זאת, אני לא יודע מה מסתתר בתוך לבם ומה עוד יכול לקרות בעתיד לי וליהודים כאן בכלל", הוא אומר.

"כל יום המצב שם הפוך למסוכן יותר ויותר", הסביר רפאל סאדי, דובר התאחדות יוצאי טורקיה בישראל, שנמצא בקשר יום-יומי עם אנשי הקהילה היהודית. "זה עוד מעט יגיע גם לרציחות, ואנחנו בתור טורקים שחיים בישראל מזהירים אותם מהבאות".

לדבריו, בקהילה היהודית במדינה חוששים מאוד. "יש שם דיבורים על בקשת פרוטקשן (דמי חסות) מבתי כנסת יהודים ואיומים, גם לי בטורקיה יש שם אחר -מפחיד להסתובב שם ברחובות, הם לא רוצים שיידעו שהם יהודים".