הורדת מסך: הבמאי והמפיק מנחם גולן הלך לעולמו בגיל 85

גולן, חתן פרס ישראל לקולנוע וחתן פרס אופיר למפעל חיים, ייזכר כאחד היוצרים הפוריים שהרחיבו את גבולות הקולנוע הישראלי

מנחם גולן / צילום:תמר מצפי
מנחם גולן / צילום:תמר מצפי

הקולנוע הישראלי חייב את קיומו למעט אנשים, שחלמו והעזו לעבוד כנגד כל הסיכויים, ואחד מראשיהם היה מנחם גולן, שהלך לעולמו ביום שישי האחרון. המפיק והבמאי, חתן פרס ישראל לקולנוע ופרס אופיר למפעל חיים, ייזכר כאחד היוצרים הפוריים ומאנשי העסקים הבולטים, שהרחיבו את גבולות הקולנוע הישראלי ופרצו לתעשייה העולמית. גולן ביים 44 סרטים והפיק 200 סרטים בישראל ובארה"ב. עם זאת, רוב רובם של סרטיו היו בז'אנרים בעלי ערך אמנותי נמוך.

הוא נולד בטבריה ב-1929 בשם מנחם גלובוס, להורים שעלו מפולין. את השם "גולן" בחר כאשר התגייס לחיל האוויר. גולן לחם במלחמת השחרור ולאחר מכן נסע ללמוד תיאטרון בלונדון, חזר ארצה והחל את דרכו המקצועית כבימאי בתיאטרון המטאטא.

בתחילת שנות ה-60, נסע ללמוד קולנוע באוניברסיטת ניו-יורק. למרות זיהויו העמוק עם הקולנוע הישראלי ועם סרטי הבורקס, נטה טעמו לקולנוע המערבונים והקלאסיקה האמריקאית. אולי זו הסיבה שהצליח כל-כך בשוק האמריקאי, עם חוש עסקי מפותח ולא מעט חוצפה ישראלית.

עליות ומורדות

ב-1963, שב לארץ מלימודיו וביים את סרטו הראשון "אלדורדו", על-פי מחזה מאת יגאל מוסינזון, בהשתתפות חיים טופול וגילה אלמגור. הסרט זכה בפרס כינור דויד ובשנה שעברה, במלאת לו יובל שנים, עיבד אותו גולן למחזמר, בהשתתפות מירי אלוני ומני פאר.

ב-1964, הקים יחד עם בן-דודו, יורם גלובוס, את חברת ההפקות סרטי נח, (על שם אביו). השניים הקימו בתי קולנוע ברחבי הארץ ועסקו גם בייבוא ובהפצת סרטים, וכך הפכו למובילי התעשייה.

השותפות בין השניים ידעה עליות ומורדות, פרידות ויזמות מחודשת, והניבה כמה מנכסי צאן ברזל של יצירת הקולנוע הישראלית: החל מ"סלאח שבתי" משנת 1964, שכתב וביים אפרים קישון, דרך "הבית ברחוב שלוש", של הבמאי משה מזרחי ב-1973 ועד סדרת סרטי "אסקימו לימון" של בועז דוידזון, שיצאה לדרך ב-1978 וסימנה את מפנה הרוח והחומר בתרבות ובחברה הישראלית, שהחלה לעסוק בשעשועים ולא רק בלחם. במקביל למהפך הפוליטי של אותן שנים, ב"אסקימו לימון" החלה הנוסטלגיה הישראלית להתרפק לא רק על האתוס הציוני, הצה"לי וההתיישבותי, אלא גם על חיי הבורגנות התל-אביבית. שם גם החלו לדלוף לתרבות הפופולרית סממנים ראשונים של אמריקניזציה.

בין הסרטים שביים גולן באותן שנים בלטו "עליזה מזרחי", "מלכת הכביש" ו"קזבלן" הבלתי נשכח עם יהורם גאון הצעיר, שהתגלה כשחקן טבעי וכריזמטי, מעבר להיותו זמר מצליח. הסרט "מבצע יונתן" מ-1977, ששחזר את מבצע אנטבה, בכיכובם של גאון ושל אסי דיין הוא אחד מסרטי הפעולה הישראליים המצליחים בכל הזמנים. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר הבינלאומי ולגלובוס הזהב ושימש לגולן קרש קפיצה לשוק הבינלאומי.

ב-1978, עברו גולן וגלובוס לקליפורניה והשתלטו על חברת ההפקות ההוליוודית קנון. לאחר מספר הפקות כושלות, החלה החברה לשגשג, ובימיה הטובים הפיקה עשרות סרטי פעולה, עם כוכבים כסילבסטר סטאלון, צ'אק נוריס וז'אן קלוד ואן דאם. בין סרטיו הבולטים "מחץ הדלתא" שצולם בארץ, "אמריקן נינג'ה" ו"משאלת מוות".

לצד אלה הקפיד גולן מדי פעם על הפקת סרטים של במאי סרטי איכות, כמו ז'אן לוק גודאר הצרפתי, רומן פולנסקי האמריקאי ואנטוניו זפירלי האיטלקי, שאת סרטיהם הפיץ בעולם בעסקאות חבילה עם סרטי הפעולה, שנמכרו היטב. בהוליווד נחשב גולן לאחד ממקדמיו של הז'אנר ואחד היזמים הנועזים בתחומו.

בארץ הקימו השניים בשנות ה-80 את אולפני ההפקה ואת רשת בתי הקולנוע ג.ג. הם גם הצליחו להביא מספר הפקות לצילומים בישראל, וסיפקו לא מעט פרנסה והכשרה לענף המקומי.

נדנדת הרווח וההפסד של עסקי הקולנוע הסבה לגולן שנים קשות, שבהן שקע בחובות גדולים ולעומתן שנות הצלחה ועושר. כל אלה לא פגעו בדחף היצירתי שלו. בשנות ה-90 החל לביים ולהפיק מחזות זמר לצד הפקות קולנוע, חלקם משחזרים את סרטיו המוקדמים.

בשנה החולפת התקיימה רטרוספקטיבה של סרטי קנון בלינקולן סנטר בניו-יורק. במקביל, יצאו שני סרטים תיעודיים על הקריירה המרשימה של הצמד גולן וגלובוס.

גולן נטמן היום (א') בבית הקברות מנוחה נכונה בכפר-סבא.