בשיאו של מבצע צוק איתן הצבענו במדור הזה על מוטציה ביורוקרטית כמו זו של מושב מבקיעים, הממוקם 7.2 קילומטרים מגבול עזה ולכן אינו משויך ליישובי ה-0-7, הזכאים להטבות ולמיגון. בשבוע שעבר כבר החליטה ועדת הכלכלה, ובצדק, להגדיל את השטח הזה לעד 40 קילומטרים מהגבול.
כל זה טוב ויפה בכל הנוגע להטבות מס ולפיצויים, אבל שאלה אחת נותרה פתוחה, אז כמו עכשיו: בעיית המיגון. בעל מפעל באזור עם קרוב ל-300 עובדים, למשל, נאלץ להסתפק במרחב מוגן אחד, שצריך להיות קרל לואיס כדי לזנק אליו מקצה המפעל בתוך 15 שניות. כשפנה לרשויות בבקשה לסיוע במימון מיגוניות, נענה בשלילה.
זה גם מה שאמרו לנו במשרד האוצר: "על-פי חוק, קיימת חובה על כל בעל מפעל להתקנת מקלט, כשם שבעלי עסקים נדרשים לעמוד בכללי רגולציה שונים, לרבות הוראות משטרת ישראל, מכבי אש וכו'. נציין כי בעלי עסק באזורים אלו זכאים לתנאים ולהטבות ייחודיות כמענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, קבלת סיוע במסלולי תעסוקה, סבסוד פיתוח קרקע - ועוד".
בתגובה הזו גם מתחבא האבסורד: בתחילת מבצע צוק איתן אושר מענק של 400 מיליון שקלים ליישובי עוטף עזה, חלקם כמענקים לאזורי תעשייה. ככה זה עובד, מצד אחד "מעודדים" עסקים בעוטף עזה, ומצד שני לא עושים את הדבר הבסיסי - לדאוג לביטחונם האישי של העובדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
