המיליארדר שאהב בננות

היהודי הספרדי בן ה-75, שהגיע לברזיל כמהגר מלבנון בשנות ה-20 לחייו, הוא הבנקאי השני בעושרו בעולם, עם הון שנאמד ב-16 מיליארד דולר, אך שמו בקושי מוכר בארצו המאומצת. כך הוא מעדיף לחיות. כמממנים של שיירות גמלים באימפריה העות'מנית בעבר, ושומרי כספם של עשירי-על מז'נבה עד סאו פאולו כיום, בני משפחת ספרא עיצבו בדיסקרטיות את ההיסטוריה של הבנקאות הפרטית זה יותר ממאה שנים.

לכן, החלטתו של ג'וזף מהשבוע שעבר לממן הצעת השתלטות בהיקף 1.25 מיליארד דולר על חברת הבננות האמריקאית צ'יקיטה לכדה את עולם העסקים בהפתעה גמורה. כל עסקה של ספרא היא חדשות לכולם, מלבד חוג של יודעי דבר מקורבים, שיודעים להרחיק עיניים בולשות של תקשורת בסגנון המזרח תיכוני הקדום.

ממש לפני שצ'יקיטה וחברת פייבס (Fyffes) מאירלנד סיימו לסגור עסקת מיזוג ביניהן בסך מיליארד דולר ביום ב' שעבר, ספרא ומשפחת קטראל מברזיל, בעליה של חברת התפוזים הגדולה במדינה, הנחיתו את הפצצה בדמות הצעה לרכוש את צ'יקיטה ב-610 מיליון דולר ולקחת על עצמם את כל חובותיה. צ'יקיטה דחתה את ההצעה ביום ה', אבל ראש אימפריית ספרא אינו אדם שנרתע בקלות.

זוהי הצעת השתלטות שלוכדת את דמיונו של עולם העסקים, שלבננות היה בו תמיד קסם מיוחד. כמו משפחת ספרא עצמה, הפרי המגודל הכי הרבה בעולם הושפע ממלחמות, סכסוכי סחר ושערוריות.

מגע מידאס של משפחת ספרא

ג'וזף ספרא לא הצליח תמיד להרחיק את עצמו מתככי עולם הכוח והכסף. הוא לא חש בנוח כאשר השם ספרא נקשר להונאת הפירמידה של ברני מיידוף בסך 65 מיליארד דולר בכספי לקוחות ב-2009. עשר שנים לפני כן, משפחתו סבלה עוגמת נפש כאשר אחיו אדמונד נהרג בהצתה מסתורית של הפנטהאוז שלו במונטה קרלו.

אימפריית הבנקאות של ספרא החלה את דרכה בסוריה, עם אח סבו של ג'וזף, עזרא, שמימן מסחר בין המזרח והמערב. בשנות ה-20 במאה שעברה, אביו של ג'וזף, ג'ייקוב, פתח בנק בלבנון השכנה, והחדיר את פילוסופיית הזהירות שאפיינה את עסקי המשפחה מאז.

אפילו ההצעה לצ'יקיטה, צעד נועז בענף שנקלע לקשיים, נותחה ותוזמנה בפרטי פרטים. משפחת קטראל, ידידה קרובה של בני ספרא, חשקה זה זמן רב בחברת הבננות, אך פעלה רק אחרי שבית משפט אמריקאי ביטל סופית תביעה שנגעה לקשרים שקיימה צ'יקיטה כביכול עם המיליציה של הימין בקולומביה, לפי מקורות יודעי דבר.

הזהירות המסורתית של משפחת ספרא הכשילה אותה במלחמת העולם השנייה. עם הקמת מדינת ישראל והרדיפה של יהודי לבנון, ג'ייקוב חיפש מקלט בברזיל. "אבא שלי חשב שבתוך זמן קצר תפרוץ מלחמת עולם שלישית", הסביר פעם ג'וזף. אדמונד, שהיה צעיר ממנו בשבע שנים, מיהר לפתוח בנקים בז'נבה ובניו יורק. למשפחת ספרא היה כמדומה מגע מידאס. הם אוהבים לציין שהשם ספרא פירוש בערבית צהוב, או בהשאלה זהב.

אבל סיפורו של אדמונד נקטע בפתאומיות ב-1999 כאשר הוא מת מחנק מעשן שריפה באמבטיה בדירתו במונטה קרלו. למרות שהאחות האמריקאית שלו הורשעה ב-2002 בהצתה, אפילו ידידי המשפחה נותרו ספקנים. כל אחד, מהמאפיה הרוסית עד חוגים אסלאמיים, נתפס כחשוד אפשרי.

הבנקאות היא התחביב

בסאו פאולו, בירת העסקים של ברזיל, ג'וזף ספרא נחשב לבעל תודעה ביטחונית גבוהה מאי פעם, אך המשפחה שוכרת ברזילאים ולא את יוצאי המוסד הישראלי כשומרי ראש, הוא אמר בראיון נדיר. ספרא הוא כיום האיש השני בעושרו במדינה שבה בחר להתגורר. הזהירות שלו הפכה אותו לבדיחה בקרב הבנקאים הנועזים יותר של ברזיל. אחד מהם אמר עליו שהוא מלווה כספים רק לכאלו שאינם זקוקים להם. קבוצת ההשקעות ספרא צברה יותר מ-200 מיליארד דולר בנכסים בניהול, מנדל"ן ובנקים לטלקום, וכעת אולי גם בננות.

זהו הון שהוא מצוי בתהליך של העברה לבניו (יש לו שלושה מאשתו ויקי ועוד בת). לפי התקשורת בברזיל, הוא תכנן לפרוש מהעסקים בעוד כמה שנים, אבל אז היכה המשבר הפיננסי העולמי, יחד עם הטענות שכספם של כמה לקוחות נעלם בפירמידה של מיידוף. חוסר אמון, כעס וסכסוכים משפטיים היו התוצאה.

אחרי 50 שנות חיים בברזיל, ג'וזה (כך הוא אוהב להיקרא) הוא אוהד כדורגל מסור, של מועדון קורינתייה המקומי. מאחר שהוא זהיר בחייו הפרטיים ממש כמו בעסקיו, הוא שוחה בקביעות רק באחוזתו בשכונת מורומבי בסאו פאולו - אזור של קהילות סגורות מוקפות חומה ושערים, שנוגע באחת מהפאבלות הגדולות של סאו פאולו. "אילו יכולתי לחזור בזמן לא הייתי בונה בית כה גדול", הוא אמר פעם, והוסיף שהוא חש אשמה על חיים בארמון כאשר כה הרבה משפחות חיות בעוני משווע.

הוא מעדיף שלא להוציא כסף על עצמו. לפי המגזין "אפוקה", אם הנישואים של אחד המנהלים הבכירים שלו עולים על שרטון, הוא קונה לעיתים לרעיית אותו מנהל תכשיטים כדי לפצותה על שעות העבודה הארוכות של בעלה. הוא הקים גם את בניין בית הכנסת המפואר בסאו פאולו ותרם פסלים של רודן לאחת הגלריות הציבוריות בעיר. המתנה הגדולה ביותר שלו הייתה אולי כתב היד המקורי של אלברט איינשטיין על תורת היחסות, למוזיאון ישראל בירושלים.

ג'וזף מעולם לא הפגין עניין רב ביאכטות כמו עמיתיו המיליארדרים. עבור האימפריה הבנקאית המשפחתית היא התחביב האמיתי, אבל לא לשם הנאה אלא זהירות. עצתו של אביו חקוקה כעת במוטו של הקבוצה: "אם אתה בוחר להפליג במימי הבנקאות, בנה את הבנק שלך כמו ספינה, עם כוח לצלוח בבטחה כל סערה".