לרדוף אחר הכסף של המת

האם חברות ביטוח מחויבות לאתר את קרובי המבוטחים שנפטרו? • כמה עולה ביטוח חיים?

ליהיא כהן דמבינסקי / צלם: יחצ
ליהיא כהן דמבינסקי / צלם: יחצ

 

מרים עוטר המנוחה, סטודנטית מחיפה, נהרגה בפיגוע ההתאבדות הנורא באוטובוס אגד קו 37 בשנת 2003, וזמן רב לאחר מותה, אימה השבורה לא מצאה את כוחות הנפש לארוז את חפציה של הבת.

רק 5 שנים מאוחר יותר, כשאחיה נישא ועמד לעבור לביתה של מרים, רעייתו פינתה את תכולת חדרה, והמשפחה גילתה כי למרות גילה הצעיר, מרים דאגה לביטוח חיים באופן פרטי, ושילמה את הפרמיות במשך 3 שנים קודם למותה.

בקשתה של האם מחברת הביטוח לקבל את דמי הביטוח של הבת נדחתה, מאחר שעל-פי חוק חוזה ביטוח, ניתן לדרוש את הכספים המגיעים על-פי החוזה רק במשך 3 שנים מקרות אירוע הביטוח, ובמקרה זה חלפו 5.

האם לא ויתרה, תבעה את חברת הביטוח בבית המשפט, ובחודש שעבר אף זכתה במלוא סכום הביטוח ובהוצאות משפט.

גם בני משפחתה המנוחה של רודיקה אברהם המנוחה גילו את קיומה של פוליסת ביטוח חיים על שמה באופן מקרי רק 6 שנים לאחר מותה, וזאת מאחר שהמנוחה הייתה מבוטחת באופן עקיף דרך קרן ההשתלמות בה היתה חברה, והיא עצמה לא הייתה ערה לקיומו של הביטוח.

גם הם נדחו על-ידי חברת הביטוח בטענת התיישנות, אך זכו במלוא תביעתם בבית המשפט לאחר שהתעקשו למצות את ההליכים נגד חברת הביטוח.

פסקי דין אלה הם חלק ממגמה חיובית של הליכה לקראת קרובי משפחת המבוטח. עם זאת, חשוב להבין שההקלה במגבלת ההתיישנות של 3 שנים שמורה רק למקרים יוצאי דופן כמו אלה המתוארים לעיל, בהם לא ניתן לצפות מהקרובים, כאנשים ממוצעים, להתוודע לקיומם של ביטוחי החיים של יקיריהם במאמץ סביר. בתנאים רגילים, גם אם המנוח לא השאיר אחריו תיעוד מסודר של הביטוחים בהם היה חבר, מצופה מהקרובים לפעול כדי לאתר ביטוחים שאנשים מהשורה נוהגים לעשות.

בין הביטוחים שניתן לצפות מקרובי המשפחה לאתר בתוך 3 שנים ממותו של המבוטח כלולים למשל ביטוחים ממקום העבודה, ביטוחים במסגרת משכנתא וכן ביטוחים ממוסדות חינוך ומאגודות ספורט.

כלי סיוע לאיתור ביטוחי חיים וחסכונות כספיים שונים של קרובי משפחה שנפטרו ניתן למצוא באתר משרד האוצר, על-ידי הקלדת פרטי קרוב המשפחה המנוח ופרטי המחפש, ומאחר שמדובר בכלי זמין בחינם, נראה כי הוא נכלל בגדר מאמץ סביר לאתר כספים.

כמו כן, ניתן לצפות מקרובי המשפחה לעבור על מסמכים של המנוח במהלך 3 השנים שחלפו ממותו, ופסק הדין במקרה של מרים עוטר המנוחה הוא יוצא דופן מבחינה זאת, בשל נסיבות מותה וגילה הצעיר.

הנטל על קרובי המשפחה לפעול למצות את זכויותיהם בתוך זמן קצר יחסית למועד ההתיישנות הרגיל של תביעות, דווקא בשעה הקשה בחייהם, הוא מקומם. ואכן, בשנים האחרונות נעשו מהלכים להעביר חלק מהנטל אל חברות הביטוח, שמחויבות כיום לנסות לאתר מבוטחים ומוטבים הזכאים לכספים על-פי פוליסות הביטוח שלהם.

על-פי נוהל איתור מוטבים, כאשר הובא לידיעת חברת הביטוח על פטירתו של המבוטח, עליה לברר מי הם המוטבים וליידע אותם על זכויותיהם, וכן עליה לפנות למבוטח באופן יזום 3 פעמים בדואר רשום, כאשר היא נוכחת שהוא חדל לשלם את הפוליסה מסיבה לא ידועה, או כאשר המבוטח עבר את גיל 70.

מטבע הדברים, חברות הביטוח, הנדרשות לפעול כנגד האינטרסים שלהן, אינן יוצאות מגדרן כדי לאתר את המוטבים, ולפיכך במקרים שבהם חברת הביטוח לא פעלה בהתאם להוראות, יתכן כי לקרובים יש עילה לתביעה גם אם עבר מועד ההתיישנות.

הגברת לילי לוי, אשר 7 שנים לאחר מות אימה גילתה במקרה שהיה לה ביטוח בחברת פסגות שהיא לא ידעה על קיומו, לקחה את הנושא צעד רחוק אף יותר. במקום להסתפק בתביעה כנגד חברת פסגות על הנזק שנגרם לה בלבד, היא הגישה בשנת 2012 בקשה לתביעה ייצוגית על סך 3.8 מיליארד שקל כנגד פסגות, בטענה כי לא זאת בלבד שהיא לא עושה מאמץ סביר לאתר מוטבים ויורשים של עמיתים שנפטרו, כדי שיוכלו לקבל את כספו של המנוח - אלא שהיא אף מסכלת זאת במכוון.

שני שיפורים נדרשים במצב המשפטי הקיים על מנת להטיב עם קרובי המשפחה במקום עם חברות הביטוח. האחד - ליצור מוטיבציה אצל חברות הביטוח לפעול על-פי הכללים לאיתור המוטבים בדמות קנס כספי גדול אם לא פעלו כך, שכן אם בסופו של הליך יחויבו רק בתשלום הכספים שממילא היו צריכות לשלם, עדיין ישתלם עבורן לשבת בחיבוק ידיים; והשני - דרישה מגורמים מבטחים, כמו מעבידים או מוסדות חינוך, לידע את קרובי המשפחה על ביטוחים שנעשו דרכם עבור אנשים שהלכו לעולמם.

כמה עולה ביטוח חיים?

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לענייני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

צרו איתנו קשר *5988