"לחקור את בעל השליטה הקודם באינוונטק - חשש לפרט מטעה בדיווח"

בעל מניות בחברת אינוונטק סנטראל מלונות טוען כי מנהלי חברת לפידות, שהייתה בעלת השליטה של אינוונטק, הסתירו כי מניות חברה-בת של אינוונטק נמכרו לבעל עניין, שהוא בעל קשר אישי למנכ"ל לפידות יעקב לוקסנבורג

יעקב לוקסנבורג / צילום: תמר מצפי
יעקב לוקסנבורג / צילום: תמר מצפי

אילן יצחקי, בעל מניות בחברת אינוונטק סנטראל מלונות שבפירוק, פנה לאחרונה לרשות ניירות ערך, בבקשה לקיים חקירה נגד החברה שהייתה בעלת השליטה באינוונטק ונגד מנהליה. זאת, בטענה כי קיים חשש לפרט מטעה בדיווחים של אינוונטק וכן להלבנת הון מצדה.

באמצעות עו"ד יניב דקל ממשרד עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ ושות', טוען יצחקי במכתבו לרשות ניירות ערך כי הוא נחשף למידע בדבר התנהלות פסולה לכאורה של בעלת השליטה לשעבר באינוונטק, חברת לפידות, ושל מנהליה, בהם המנכ"ל יעקב לוקסנבורג.

לדברי יצחקי, בדצמבר 2008 זימנה אינוונטק אסיפה כללית, שעל סדר יומה הועלתה הצעה למכור מחצית ממניות החברה-הבת שלה, אינרז, הרשומה בקפריסין, לחברת לפידות, בעלת השליטה באינוונטק באותה עת.

לפי הנטען, בינואר 2009 הודיעה אינוונטק כי חתמה על הסכם למכירת מחצית ממניות אינרז לאזרח ישראלי. לימים, טוען יצחקי, התברר כי אותו אזרח הוא אריה אלתר, מקורבו של מנכ"ל לפידות יעקב לוקסנבורג.

לדברי יצחקי, העסקה דווחה כעסקה עם צד ג' - שלכאורה אינו קשור לאינוונטק או למי מטעמה - ולא כעסקת בעל עניין, על אף שהייתה כזו.

עוד כותב יצחקי כי מיד לאחר מכן, בהפרש של 39 דקות ובאופן פתאומי, החליטה אינוונטק למכור את יתרת מניות אינרז לחברת לפידות, שדווחה כעסקה עם "בעל שליטה".

"מהעובדה שאינוונטק טרחה להוציא שני דיווחים בהפרש של פחות משעה, עולה כי אינוונטק התאמצה ליצור מצג כוזב, כאילו העסקה עם לפידות הנה נגזרת של העסקה עם הצד השלישי, והתאמצה להסתיר את העובדה שמכירת מניות אינרז הינה עסקה אחת", נטען.

עסקה בתנאי השוק

לפי טענת בעל המניות, העובדות מתארות סיפור שונה בתכלית: עיון בשני ההסכמים - עם אלתר ועם חברת לפידות - מלמד כי שני אלה נחתמו באותו יום, בתנאים זהים לחלוטין, בשינויים מתחייבים בלבד. זאת, כאשר עסקת מכירת מחצית מניות אינרז לחברת לפידות אמורה להתבצע באותם תנאים בהם הוצעה מכירת מניות אינרז לאלתר, תוך הדגשה (מכוונת ופיקטיבית) כי מדובר בתנאים שגובשו בעקבות משא-ומתן.

לדברי יצחקי, ב-15 בפברואר 2012 חשפה אינוונטק לראשונה כי אותו "צד ג'" אינו אלא אלתר, וכי הוא קיבל ממנה הלוואות בסך של 1.2 מיליון שקל.

"אם כן, לא יכול להיות ספק שאינוונטק ניסתה בכל מאודה להסתיר את זהותו של אלתר, נוכח הקשר ההדוק בינו לבין לוקסנבורג - קשר אשר שומט את הקרקע תחת מצגי אינוונטק, כאילו העסקה עם אלתר הינה עסקה בתנאי שוק, וכי חברת לפידות השוותה את התנאים", נטען במכתב.

מכירת מניות לגוף עלום

לימים עברה השליטה באינוונטק מלפידות לחברת סנטראל. לפי מכתבו של יצחקי, בהליך שמתנהל בבית המשפט טענה סנטראל כי עסקת אינרז מהווה עסקה חריגה שלא אושרה בהתאם להוראות הדין, וכי לא יכול להיות ספק שלחברת לפידות, כמו גם לאלתר, היה קיים קשר אישי עמוק ושורשי בעסקת מכירת מניות אינרז לאלתר.

אם לא די בכך, יצחקי מעלה במכתבו גם טענות להלבנת הון באמצעות מסירת מידע מטעה לרשות ניירות ערך ולמשקיעים. לדבריו, נודע לו כי "נכון לשנת 2009 אינרז נמכרה ללפידות ולאלתר וכן לחברת פירפקס פיננשייל גרופ, כאשר שמה של האחרונה כלל לא נזכר בדיווחיה ובדוחותיה של אינוונטק נכון לאותה שנה".

לדברי יצחקי, סביר להניח שרשות ניירות ערך לא הייתה מאשרת את העסקה אם מלכתחילה הייתה יודעת שהמניות נמכרות לגוף עלום ולא ידוע.

"במצב דברים זה מתעורר חשש לפיו אינוונטק לפידות ואלתר הטעו את רשות ניירות ערך, את בעלי המניות ואת המשקיעים בחברה. כל זאת, כאשר כיום החברה מצויה בהליכי פירוק, נוכח העובדה שאין בקופתה כספים או נכסים לפירעון חובותיה לבעלי האג"ח", סיכם יצחקי את טענותיו.