גרמן: "מערכת הבריאות היא חלק בלתי נפרד ממערכת הביטחון"

לדברי שרת הבריאות, מבצע "צוק איתן" יכל היה להסתיים בהרוגים רבים יותר ללא הטיפול המסור בבתי החולים ■ מומחה בינלאומי: "הישראלים צריכים לשאול את עצמם איפה נמצאים הרופאים שלהם אחר הצהריים"

יעל גרמן / צילום: אוריה תדמור
יעל גרמן / צילום: אוריה תדמור

שרת הבריאות יעל גרמן הבינה מזמן שהמחסור במיטות אשפוז או זמני ההמתנה הארוכים בחדרי המיון לעולם לא יגברו על דרישות מערכת הביטחון, ודאי לא בימים שאחרי מבצע צבאי. לכן היא פתחה היום (ג') את נאומה בוועידה הלאומית של עיתון "כלכליסט" בסיפור על א', לוחם גולני שנפצע קשה בפניו מקליע ברצועת עזה, אשר נותח על ידי מספר מנהלי מחלקות בביה"ח סורוקה תוך שימוש בטכנולוגיה ישראלית פורצת דרך.

"בניתוח של עשר שעות עם צוות רב תחומי השתילו לו בדיוק של אלפית המילימטר את החלקים החסרים, והחזירו לו את מראה פניו", סיפרה גרמן. לדבריה, "במהלך מבצע 'צוק איתן' טופלו 2,354 נפגעים, כ-150 מהם במצב קשה, וללא הטיפול יוצא הדופן הזה בפצועים מספר החללים שלנו היה גבוה בהרבה. מערכת הבריאות שלנו הוכיחה שהיא חלק בלתי נפרד ממערכת הביטחון".

גרמן, שנאבקת בימים אלה על כך שמיליארד השקלים שהובטחו למערכת הבריאות כחלק ממסקנות הוועדה הציבורית שבראשה היא עמדה ("ועדת גרמן") יישרדו את הקיצוצים בתקציב, הזכירה כי כל אותם פצועים פונו באופן טבעי לבתי החולים הציבוריים ולא אל המערכת הפרטית - שם לא מטפלים לדבריה בנפגעים כאלה.

היא הוסיפה כי גם בימים שבשגרה המערכת הציבורית מטפלת בעשרות אלפי לידות, צנתורים וניתוחים שונים, לרבות 40 מיליון ביקורים בשנה אצל רופא משפחה ו-30 מיליון ביקורים אצל רופאים אחרים. "מערכת בריאות טובה נשענת על מערכת ציבורית טובה", אמרה גרמן. "זוהי מערכת שנשענת על כח אדם מסור, מצוין, מעולה בעל שם עולמי, כמו גם על מחקר פורץ דרך בתחומי הרפואה והביולוגיה. זו המערכת היקרה והחשובה ביותר של מדינת ישראל. היא מצילת חיים, נותנת לנו חיים ושומרת עלינו כל יום, כל השנה וכל החיים", הוסיפה.

גרמן הזכירה מנגד כי למערכת הבריאות הישראלית בעיות רבות, המחייבות תקצוב הולם: "מספר מיטות האשפוז שלנו הוא אחד הנמוכים בעולם המערבי, שיעור התפוסה הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי, מספר האחיות נמוך, הפערים בבריאות בין פריפריה למרכז כמו גם במגזרים השונים בלתי נסבלים, התורים לניתוחים מתארכים ורמת הזיהומים מעוררת דאגה". לדברי גרמן, אחת המגמות המדאיגות ביותר בעיניה היא "היחס ההולך ונפער בין ההשקעה הציבורית במערכת לבין ההוצאה הפרטית". לדבריה, בשנת 1997 ההוצאה הפרטית מסך ההוצאה הלאומית לבריאות עמדה על 30%, ואילו כיום היא עולה על 40%.

"ככל שההשקעה הציבורית הולכת ויורדת אנחנו נכנסים לסחרור, למעגל קסם שהולך ומחמיר. אנו לא יכולים לתת מענה לציבור שלנו ואז הוא רוכש את ביטוחי הבריאות הנוספים והפרטיים, ואיתם עושים שימוש רק במערכת הפרטית ששואבת את כוח האדם שלה מהמערכת הציבורית. את המגמה הזו צריך לעצור וצריך להתחיל לסובב הגלגל חזרה". לדבריה, ההוצאה על ביטוחי בריאות עלתה ב-500% מאז שנת 1997, אולם "רק השקעה ציבורית מוסיפה לנו באמת בריאות ולא ההוצאה על ביטוחי בריאות".

גם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, דיבר בוועידה במונחים ביטחוניים שעשויים לקרוץ יותר למקבלי ההחלטות הכלכליות, בראשם שר האוצר יאיר לפיד וראש מפלגתה של גרמן (יש עתיד). "המערכת הציבורית היא כיפת הברזל של מערכת הבריאות", אמר פרופ' אפק. לדבריו, קיצוץ בחלק ממערכת הבריאות פוגע בסופו של דבר במערכת כולה, וזאת בשעה שצריך לחזק את המערכת ולא להחלישה. על השאלה האם משרדו יצליח להביא בתוך שנתיים להגברת אמון הציבור במערכת הציבורית תוך ירידה במספר הישראלים שבבעלותם פוליסות ביטוח נוספות, השיב אפק כי לדעתו זה יקח זמן רב יותר. לדבריו, אחת הדרכים לכך היא הגברת השקיפות: "התחלנו לפרסם את זמני ההמתנה לניתוחים בבתי החולים, ובשנה הבאה נתחיל לפרסם מידע על איכות המערכת כולל רמת הזיהומים בבתי החולים". לדברי אפק, המטרה של ועדת גרמן הייתה לעודד לא רק שקיפות, אלא גם תחרות בין בתי החולים.

יותר דגש על איכות

גם ד"ר מארק בריטנל, שותף ויו"ר תחום הבריאות העולמי בחברת הייעוץ KPMG, הסכים כי העמקת השקיפות היא אחד האתגרים החשובים של מערכת הבריאות הישראלית. לדבריו, מערכת בריאות איכותית חייבת להעניק יותר כוח למטופלים, כדי שאלה יוכלו להשתמש בכל המידע האפשרי ולתת להם יותר זכות בחירה.

ברינטל ציין כי על הישראלים לשאול את עצמם היכן נמצאים הרופאים בשעות אחר הצהריים ומי משלם את שכרם. לדבריו, זה לא היה מוזר לשאול זאת אם היה מדובר בכל מקצוע אחר, ועל כן זה לא צריך להיות מוזר גם בתחום הבריאות. עוד ציין ברינטל כי מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת היעילות והאפקטיביות, בין היתר בשל היחס בין תוחלת חיים גבוהה להוצאה לאומית נמוכה על בריאות ביחס לתמ"ג (7.5%). עם זאת, הוא הדגיש כי כדי להפוך אותה למצטיינת לא רק ביעילות אלא גם באיכות, בדגש על חווית השירות, קשה יהיה לעשות זאת עם הוצאה כל כך מרוסנת.

צרו איתנו קשר *5988