הנקראות ביותר

עו"ד שרגא בירן תובע 5 דירות ממיזם בית מפא"י

קיבל זכויות לדירות כשייצג בעל הקרקע שפשט רגל, וזו נמכרה לאפריקה ישראל ■ ביהמ"ש לא קיבל טענתו כי הוא נושה מובטח, וכעת פנה לעליון

שרגא בירן / צילום: איל יצהר
שרגא בירן / צילום: איל יצהר

עו"ד שרגא בירן הגיש באחרונה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, בטענה כי מגיעות לו 5 דירות במיזם שאפריקה ישראל עומדת להקים בירושלים. לטענת בירן, שגה שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים דוד מינץ, כאשר דחה את בקשתו שלפיה הוא אינו נושה מובטח על השטח שבו היה בית מפא"י לשעבר, ואשר נמכר במארס השנה תמורת 174 מיליון שקל לאפריקה ישראל. הנכס נמכר לאחר שהקבלן ששון לוי, בעל המגרש, פשט רגל ועוה"ד שאול ברגרזון ויאיר גרין מונו לכונסי נכסים על המגרש.

משרדו של בירן, שייצג בעבר את לוי בהליכי שינוי התב"ע והשבחת הקרקע, קיבל בתמורה לייצוג זכויות ל-5 דירות בנות 3 חדרים כל אחת בבניין שעתיד לקום במקום, ואף נרשמה לטובתו הערת אזהרה בטאבו.

אפריקה ישראל, שזכתה במכרז, מתכננת להקים על המגרש היוקרתי שבמרכז העיר מגדל בן 80 דירות ובניין משרדים ומסחר. ביהמ"ש אישר את מכירת הקרקע לאפריקה ישראל, ואולם עו"ד בירן, עם בנק מרכנתיל דיסקונט, התנגדו למכירה בטענה שהם זכאים לתמורה כספית בגין זכויותיהם. עוה"ד ברגרזון וגרין התנגדו לבקשה וטענו כי על המגרש קיימת משכנתא לטובת חברת שיכון ובינוי, שנרשמה עוד בשנת 1995 וכי היא הנושה המובטח - ולא בירן או אחרים. לדברי הכונסים, יש להעביר את המגרש לאפריקה ישראל כשהוא נקי משעבודים והערות למיניהן, וכי התמורה הכספית שתיוותר לאחר פירעון החוב המובטח לטובת שיכון ובינוי תחולק בין הנושים האחרים, בהם בירן ומרכנתיל דיסקונט.

שלושה נושים - שרה לוי, בנק אוצר החייל וחברת בית הרכב - לא התנגדו לבקשת המכירה, ואילו בירן ומרכנתיל דיסקונט טענו כי זכויותיהם בקרקע גוברות על הזכויות של בעלת המשכנתא. בירן טען כי פעל במשך שנים רבות להשבחת הקרקע, השקיע אלפי שעות עבודה, ובתמורה קיבל זכויות ל-5 דירות. לטענתו, לא ניתן למחוק זכויות אלה ויש לו עדיפות לגבות את זכויותיו על פני בעלת המשכנתא, שיכון ובינוי. בנק מרכנתיל טען כי יש לו זכויות של 425 מ"ר ו-6 חנויות בשטח מכוח הסכם שנחתם בין בעלי הקרקע, ואף נרשמה גם לטובתו הערת אזהרה.

השופט מינץ קיבל את טענת כונסי הנכסים, וקבע כי הערת האזהרה הרשומה לטובת בירן ולטובת הבנק אינה זהה למשכנתא, שכן המשכנתא מהווה זכות קניינית לכל דבר ועניין ולא ניתן להשתמש בהערת האזהרה כ"חרב שבאמצעותה ניתן לממש את השעבוד בהליכי הוצאה לפועל". עוד נקבע, שהואיל והמשכנתא נרשמה לפני הערות האזהרה של בירן והבנק, אין בהערות האזהרה כדי לפגוע בזכותו של בעל המשכנתא לממש אותה.

השופט חייב את עו"ד בירן ואת הבנק בהוצאות של 10,000 שקל כל אחד לטובת קופת הכינוס, וקבע כי לשיכון ובינוי תהיה זכות ראשונה מהתמורה שהתקבלה מאפריקה ישראל, וככל שיוותרו כספים לאחר פירעון מלא של המשכנתא, כל נושה יזכה בנתח מסוים מתוך יתרת התמורה. כאמור, בירן הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון.

דוברת אפריקה ישראל מגורים: "החברה רכשה את מתחם בית מפא"י בירושלים במסגרת הליך התמחרות שקיבל את אישורו של ביהמ"ש. בימים אלה שוקדת החברה במלוא המרץ בתכנון הפרויקט ונערכת לתחילת השיווק בהקדם. לאור זאת, אין בכוונתה להתייחס לטענות נושים ביחס למתחם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות