"אנחנו שומרים נתיב תחבורה לטכנולוגיה שטרם הומצאה"

שדה התעופה הישן טגל בברלין עומד להפוך לשדה ניסויים: מעבדה לחיזוי הערים החכמות של העתיד, בהשקעה של 4-5 מיליארד אירו ל-20 שנה

פיליפ בוטייר / צילום: תמר מצפי
פיליפ בוטייר / צילום: תמר מצפי

אף שמדובר בחזון גדול אותו הוא שואף להגשים, ד"ר פיליפ בוטייר מודה שהוא אינו אוהב את השימוש במונח "עיר חכמה". "אפשר בטעות לחשוב שהערים שאנחנו מכירים היום הן ערים טיפשות", הוא אומר. ובכל זאת, נראה שבוטייר דווקא מאוד גאה להיעזר בביטוי הזה כשהוא מבקש להסביר את הפרויקט העצום המתוכנן בברלין ובראשו הוא עומד, פרויקט, שאם הכול יפעל על פי המתוכנן, אמור לצאת לדרך באופן רשמי בראשית שנת 2017, ולקרום עור וגידים במהלך 20 השנים שלאחר מכן.

מדובר בפרויקט ברלין TXL - פארק תעשייתי מדעי-מחקרי ענק לפיתוח טכנולוגיות אורבניות מתקדמות, אשר אמור לקום במקומו של שדה התעופה טגל, הנמצא מרחק 8 קילומטר בלבד ממרכזה של ברלין. המתחם, 203 דונם של שטח בנוי, יאכלס לאחר פתיחתו לפחות 800 חברות, מוסדות מחקר ושירותים, ויספק, כ-15 אלף מקומות עבודה.

"אני רואה בו מעבדה לניסוי חזון הערים החכמות של העתיד", אומר בוטייר, שסיפר על הפרויקט בוועידת תל אביב לחדשנות של מנהלת עיר עולם ותיירות, עיריית תל אביב יפו. ועידה שהתקיימה לאחרונה במסגרת פסטיבל החדשנות DLD.

בטבורו של השטח שעליו פעל שדה התעופה תיפתח אוניברסיטה שתחקור ותקדם את כל התחומים הקשורים בעירוניות חכמה, יפעלו בו סטארט-אפים (שיבחרו גם הם על סמך תחומי העיסוק שלהם), מפעלי תעשייה מתקדמת, ואף בנייני מגורים, חלקם, הוא לא חושש לחלום, יוקמו אולי באמצעות הדפסת תלת ממד, מי יודע. "מדובר במתחם ששטחו 7% מתל אביב", מנסה בוטייר להמחיש. התקציב לפיתוח מסתכם לדבריו נכון להיום ב-4-5 מיליארד אירו למשך 20 שנות ההקמה.

מחליפים את שדות התעופה

ברלין עסוקה מאוד בשנים האחרונות בהעתקת שניים משדות התעופה שלה. הראשון להיסגר היה שדה התעופה טמפלהוף, אשר נודע בעיקר כנמל התעופה שפותח על ידי המפלגה הנאצית. בשנת 2008 הופסקה פעילותו ובמקומו קם פארק.

בשלב הבא היו אמורים שדות התעופה הישנים להיסגר ולהתאחד בשדה תעופה חדיש וגדול יותר, ברנדנבורג. זה היה אמור להתרחש כבר בשנת 2011, אלא שעיכובים, דחיות ואי מתן אישורים מתאימים הפכו את הקמת השדה המיועד לסקנדל לא קטן, המשפיע לא רק על ציבור התיירים והתושבים, אלא גם על התוכניות השאפתניות שרק ממתינות לרגע בו יושק השדה החדש, מה שיאפשר לפנות את טגל, ולהקים במקומו את פארק המחקר האורבני החדשני והיומרני, כך לפחות נראה, בעולם כולו.

"בדרך כלל כשסוגרים שדות תעופה מקימים במקומם רק בנייני מגורים", אומר בוטייר. "בטגל האוניברסיטה תהיה במרכז", אומר בוטייר. "יהיה בה מרכז לחקר אורבני, ולאנרגיות חדשניות. מסביב לאוניברסיטה יהיו מוסדות אחרים באותו התחום וסטארט-אפים. לא כל חברה תוכל להיכנס לשם, התנאי הוא שתהיה לה תרומה ומעורבות בחקר העיר החכמה".

- אתם בעצם רוצים להקים עיר חכמה וירוקה?

"זו לא המטרה. הטכנולוגיות יהיו כמובן ירוקות ויעילות אנרגטית, והרי הרבה ידע על אנרגיה יעילה כבר יש לנו. את הרוב אנחנו יודעים כבר היום. המתחם הזה יהיה מעבדת מחקר, יהיו בו שטחי ניסוי, לצד מרכזים מסחריים מגוונים, מרכז תעשייתי".

נכון להיום, יש לציין, התחבורה לשדה התעופה טגל אינה מהמצטיינות, וזה כמובן, לדברי בוטייר, עשוי להשתפר. יחלפו עוד שלוש שנים עד תחילת הביצוע (במקרה הטוב), והצוות של בוטייר שוקד על התכנון, וזוכה לשם כך לתקציב שנתי של 7.4 מיליון אירו.

"בשלב הזה אנחנו מתחילים לתכנן את ניצול הקרקעות ואת התחבורה. לא יהיו לנו רכבות, אבל יהיו עוד אוטובוסים. הם כמובן יהיו ידידותיים לסביבה. הם, כמו כל כלי הרכב שיגיעו לאזור, יהיו מבוססים על חשמל". בנוסף, הם בונים על ערוץ תחבורה ייחודי אחר. "אנחנו מתכננים כבר היום נתיב מיוחד שיהיה שמור לטכנולוגיה חדשנית שבוודאי תתפתח עם השנים, גם אם היום אנחנו לא יודעים מה היא תהיה".

- אבל למה באמת אין רכבת לאזור? למה רק מכוניות חשמליות ואוטובוסים?

"כששדה התעופה טגל נבנה בשנות השבעים, זו הייתה תקופת הפריחה הגדולה של המכוניות. היום כבר התקדמנו, יש לנו מכונית חשמלית, ובשנה הבאה נוכל להפעיל את האוטובוסים החשמליים. בהמשך יהיו כמובן מכוניות אוטומטיות, שהן לא רק ידידותיות יותר לסביבה, הן גם הרבה יותר בטוחות. בתוך הפארק ניתן יהיה לרכוב על אופניים, ולרשות הציבור יעמוד שירות של מכוניות חשמליות ל'קאר שרינג'".

שקיפות מלאה ושיתוף הציבור

ההחלטות התכנוניות הנוגעות לפארק המחקרי-מדעי התקבלו, מציין בוטייר, תוך שיתוף מלא של התושבים. התהליך, מראשיתו ובמהלך הקמתו, מתרחש ויתרחש בשקיפות מלאה.

"התחלנו בשנת 2008, אז אלפי תושבים, מתוך כלל תושבי ברלין שהוזמנו לעשות זאת, לקחו חלק בסדנאות שיזמנו בהן התקבלו ההחלטות. מלבד תושבי העיר, נכחו בסדנאות אלה גם אנשי מקצוע, אדריכלים, נציגי ארגונים ירוקים, חוקרים ומדענים, תעשיינים וכיו"ב. המטרה הייתה לשלב עד כמה שניתן בין כל המטרות, וכך פיתחנו כמה חזונות. כמובן שהגבלנו את מספר המשתתפים, אבל בסך הכול מדובר היה בדיון פתוח".

- אפשר לקבל ככה החלטות גדולות שכאלה?

"זה כמובן גרם לתהליך להיות ארוך יותר. זה היה כמו משחק פינג פונג, אך בסופו של דבר הגענו לחזון הנוכחי".

- ההשקעה הכלכלית עצומה. מתי תוכלו לדעת שהחזון הוכיח את עצמו?

"תהליך ההקמה כולו כאמור יערוך 20 שנה, ונתקדם בתחנות זמן של חמש שנים. אנחנו מצפים לראות החזר אחרי 25 שנה. יהיה רווח עצום, אבל אנחנו לא רואים את זה כרווח שלנו, אלא כרווח של תושבי העיר".

צרו איתנו קשר *5988