מייסד "עולים לברלין" סוגר את העמוד - וחוזר לארץ

נאור נרקיס, שייסד את עמוד הפייסבוק שהצית את המהלך המחאתי האחרון שלא כל-כך הצליח להתרומם, "רוצה קצת שקט" ■ "מאד יכול להיות שאין ביכולתי להביא לשינוי, וכרגע אני בעיקר צריך ורוצה לנוח... נתראה בישראל"

שער ברנדנבורג / צילום: רויטרס
שער ברנדנבורג / צילום: רויטרס

האם זה המסמר האחרון בארון הקבורה של "מחאת ברלין" או "מחאת המילקי", המחאה הצרכנית המחודשת שהייתה או לא הייתה? נאור נרקיס, יוזם המחאה ומייסד עמוד "עולים לברלין", מקפל את שלטי המחאה אם תרצו, סוגר את העמוד - וחוזר לישראל.

נרקיס כתב הלילה בעמוד הפייסבוק שהצית את המהלך המחאתי האחרון שלא כל-כך הצליח להתרומם, כי "החלטתי שאני זקוק לתקופת שקט קצרה... במהלך החודש הקרוב אחזור לישראל... אינני מעוניין בפיזור הבטחות או להתיימר שיש ביכולתי להביא ל'שינוי', מאד יכול להיות שאין לי, וכרגע אני בעיקר צריך ורוצה לנוח, אבל יש לי תקווה שכולנו ביחד כחברה נוכל. אבל צריך לבחור להיות חברה ולא רק פרטים. צריך לבחור לדבר ולא לשתוק".

לדבריו, "לא פתחתי את העמוד בשביל פרסום, ולמעשה ויתרתי כאן על האלמוניות שלי ברגע שנחשפתי, כמעט בלית ברירה. אך לא מדובר רק בי, מדובר בסיפור של המדינה שלנו. איך שאני רואה את זה, לכל מי שישראל חשובה לו קיימות שתי אפשרויות: לעבור לחו"ל - או לשנות אותה".

נרקיס כותב כי "החוויה שעברתי כאן מאד השפיעה עליי... במהלך 30 הימים האחרונים העמוד הזה השמיע את הקול של הרבה מאד ישראלים. האנונימיות שאיפיינה את מרבית ימי קיומו איפשרה לי להיות הקול של רבים. היא איפשרה להציף את כל הבעיות שלא התקשורת ולא הפוליטיקאים רצו לדבר עליהן ב-3 השנים האחרונות.

"העמוד הזה הוכיח שאם רוצים מספיק לשנות משהו, מספיק זוג עיניים פקוחות לרווחה ולהגיד בקול רם את מה שאתה חושב. שאפשר לעשות הכול. לפנות לקנצלרית גרמניה להרעיד את ממשלת ישראל, להישלח לממשלת ספרד, לחצות יבשות, להשוות, לבדוק, לטעון, להתווכח, לכעוס, לכאוב. ושהאויב הגדול ביותר שלנו הוא אדישות יוצאת דופן כלפי המציאות שבחוץ, שהיא למעשה הקבלה המוחלטת של 'ככה זה וזהו', שאי-אפשר, שניצחו אותנו... והכי חשוב - נתראה בישראל".