בלי שטיקים ובלי טריקים

יעלון מוביל את מינוי הרמטכ"ל הראשון שלו, בדמותו שלו ממש

משה בוגי יעלון / צילום: תמר מצפי
משה בוגי יעלון / צילום: תמר מצפי

אם לא יקרה הבלתי-נודע והבלתי-צפוי בתחום הכל-כך בלתי-נודע ובלתי-צפוי של מינוי רמטכ"לים, השבוע יוכרז על סגן הרמטכ"ל, האלוף גדי אייזנקוט כראש המטה-הכללי ה-21 של צבא-ההגנה-לישראל.

שר הביטחון משה-בוגי יעלון מוביל את הליך מינוי הרמטכ"ל הראשון שלו, בדמותו הוא ממש, במובנים רבים: תהליך עצי ויבש, משעמם, שקוף. בלי שטיקים ובלי טריקים. כן, קצת כמו יעלון עצמו. זה אולי רע לכמה כתבים צבאיים שהתרגלו בשנים האחרונות לפרנסה לא רעה מים הרכילות, הדם הרע, וההשמצות ההדדיות בצמרת מערכת הביטחון, אבל נראה שזה טוב לצה"ל ולמדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להיפגש בתחילת השבוע עם המועמדים לרמטכ"לות בעצמו. זה לא יותר ממחווה טקסית. נתניהו לא התערב כמעט לחלוטין בהחלטות שרי הביטחון הדומיננטיים הקודמים שלו, איציק מורדכי ואהוד ברק, במינויי הרמטכ"לים שאול מופז ובני גנץ. גם במינוי הרמטכ"ל השלישי שיכהן תחתיו במשולש הביטחוני שמנהל את המדינה, נתניהו מתנהל בינתיים כאילו מדובר בצבא זר ידידותי, ולא במפקד הצבא שלו.

למעשה, המרוץ לרמטכ"לות היה פיקטיבי, מדומיין, מומצא. אייזנקוט החל אותו כפייבוריט יחיד ומסיים אותו כפייבוריט יחיד. יעלון נערך עכשיו לקרב משפטי קצר, בדמות עותרים נגד המינוי, כמו התנועה לאיכות השלטון ועורך-הדין אלדד יניב. כוונותיהם טובות: לוודא שאייזנקוט לא חטא ב"פרשת הרפז" יתר על המידה, באופן שלא יאפשר לו לתבוע מכל בוגר בה"ד 1 לומר אמת בתחקיר המבצעי.

אם אייזנקוט היה רק יכול, הוא היה חוזר במכונת הזמן אל עדותו הראשונה במשטרה, שבה המעיט מדי בפרטים באשר לחשיפתו למסמך הרדיואקטיבי המזויף של הנוכל בועז הרפז. אלא שאייזנקוט נוקה כבר בימי שר הביטחון הקודם אהוד ברק מחשד לשחיתות בסוגיה, עד כדי שברק הציע לו להיות הרמטכ"ל ה-20 לפני ארבע שנים. אך אייזנקוט אמר כי "זה של בני (גנץ). תנו את זה לבני. הוא בשל ממני", והדהים את ברק, שתשובה כזו לא הייתה יכולה לצאת מפיו מעולם ממול ממניו לאותו התפקיד, הרמטכ"ל ה-14, לפני 20 שנה.

גדי אייזנקוט יהיה הרמטכ"ל השני של צה"ל, שנכנס לתפקידו כאשר אין שום סכנה של פלישת צבא אויב למדינת ישראל. זה לא יהפוך את הקדנציה שלו לפשוטה יותר, אלא למורכבת יותר: מדאע"ש במזרח ועד הטרור בגבולות הסורי והמצרי; מההרתעה הנשחקת מול חיזבאללה בלבנון, ועד הגרעין האיראני, שכרגע לא הולך עדיין לשום מקום (אייזנקוט אינו מהנלהבים לאופציית התקיפה באיראן, בדומה לבני גנץ ולגבי אשכנזי), דרך החשש מאינתיפאדה שלישית ומהסיבוב הבא בעזה. וכל אלה, תוך שהוא עוסק בקרבות תקציב בין יהודים, וקרבות דת והדתה עם מי שקובעים מי ומה הוא יהודי.

צנוע, שקול, מודע למגבלות הכוח, למוד ניסיון ואכזבה מהדרג הפוליטי בישראל, אייזנקוט מגיע ללשכה בקומה ה-14 של הקריה בתל-אביב מבושל לחלוטין.

באוזניים עדיין מהדהדות ההקלטות מסוף-השבוע שחשפו חבריי למערכת חדשות 10 מבנק ההקלטות הבלתי-נגמר של הצדקת המאוחרת שולה זקן. ההקלטות האלה מזכירות לנו שוב - מדוע חשוב כל-כך שהמנהיגים במדינת ישראל יהיו צנועים, ישרי דרך ולב, ונקיי-כפיים.

כי במדינת ישראל ראשי ממשלות לא אחראים רק על חינוך, רווחה ואיכות סביבה, אלא קודם-כול על שליחתם של אנשים צעירים בני 18 ו-20 לילה-לילה, למשימות קשות, משימות שמהן חוזרים לפעמים בארונות.

שמעתי את ההקלטות האלה וחשבתי על חללי מלחמת לבנון השנייה, על הטייסים שנשלחו להשמיד את הכור הסורי ב-2007; על כל החיילים המסורים שלנו - הם ראויים למנהיגים שאינם עוסקים בהצגת מעטפות כסף ככספים למשפחות נזקקות.

הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988