בג"ץ דן בעתירה לביטול חובת פרישה בגיל 67; ההכרעה בקרוב

בג"ץ דן היום בעתירה שהגישו פרופ' משה גביש, פרופ' רות בן-ישראל, פרופ' אסא כשר ופרופ' מרדכי שגב נגד מוסד הטכניון, בבקשה להורות על ביטול סעיף 4 לחוק גיל הפרישה, הקובע כי "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הוא גיל 67 לגבר ולאישה".

לטענת העותרים, כפיית פרישה המבוססת על גיל בלבד מהווה אפליה לכל דבר, והיא פסולה בדיוק כמו אפליה המבוססת על דת, גזע ומין. העתירה קוראת לתקן את המצב כך שהפרישה בגיל 67 תינתן לבחירת העובד - בדומה למצב בארה"ב, בבריטניה ובאוסטרליה.

בדיון שנערך בבג"ץ בשאלה האם תבוטל חובת הפרישה בישראל, עדיין לא ניתנה הכרעה. בקרוב צפויים שופטי בג"ץ לפרסם הכרעתם בסוגייה החוקתית באם יבוטל סעיף 4 לחוק גיל הפרישה, ואיתו חובת הפרישה בישראל, העומדת כיום על גיל 67.

בנוסף, בג"ץ הורה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להגיב לעתירה ולמסור את עמדתו בסוגייה בתוך 20 יום.

עו"ד שושנה גביש, המייצגת את העותרים, טענה בדיון כי סעיף 4 לחוק גיל הפרישה משנת 2004, המאפשר לחייב עובד לפרוש בשל גילו בהגיעו לגיל 67, סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק.

לדבריה, "כל עוד לא תצא בשורה חדשה מבג"ץ בנושא, הסיכוי המשפטי של עובדים מבוגרים שלא להיות מופלים בחוק הוא אפסי. אנחנו - כהורים, כאנשים, כאזרחים - שואפים להגשים את עצמנו בכל מאודנו. העבודה היא חלק מכך.

"גם בית המשפט העליון וגם בית הדין לעבודה הכירו בכך שהדרת אדם בעל-כורחו מעבודתו, בהיותו כשיר, פוגעת פגיעה עצומה בזכויותיו החוקתיות. כוחה של הפגיעה באדם, כפי שהוכרה בידי בית המשפט בפס"ד וינברגר, יפה גם לאנשים הנאלצים לפרוש בעל-כורחם בגיל 67. אמירה שיפוטית על כך שאסור לשקול גיל בשום שלב של חיי העבודה כיוון שזהו מרכיב פסול ולא רלוונטי, הנה הכרחית על מנת להתניע שינוי היסטורי במשק ותיקון העוול".

מנגד, המדינה טענה כי השארת עובדים מעל גיל הפרישה תפגע בתעסוקתם של הצעירים, כיוון שהעתירה אינה משרתת בהכרח את השכבות החלשות. עוד טענה המדינה כי ביטול הסעיף בחוק עלול ליצור אנדרלומסיה תעסוקתית במשק.

עו"ד גביש שללה את טיעוני המדינה בהציגה מחקרים שנערכו במדינות בהן בוטלה חובת הפרישה כגון ארה"ב וקנדה. "כפי שהמדינה מציגה זאת כיום - נראה כאילו תגרום ההחלטה לסתימת המשרות לצעירים לעולמי עד. בפועל, מניסיון העולם המערבי, מדובר על תקופת ביניים זמנית בת 3 שנים, אשר לאחריה הבעיה נפתרת.

"בהקשר זה יש לציין דבר חשוב נוסף - אין מדובר פה בפגיעה חד-משמעית בצעירים, שהרי החוק יחול על כל אדם במשק בבוא עיתו. הצעירים יהנו מאותו מודל חדש".

כמו כן ציינה עו"ד גביש כי "מחקר של המשרד לאזרחים ותיקים הראה כי 65% מהעובדים המבוגרים במשק רוצים להמשיך לעבוד, ואילו רק 13% מהם עובדים".

כמו כן, גביש הוסיפה כי טענת המדינה, לפיה ביטול החוק תיצור אנדרלמוסיה תעסוקתית, היא שגויה לחלוטין: "כבר כיום קיימים מנגנונים סבירים לפליטת עובד במהלך חיי העבודה. אלה מנגנונים שקיימים עוד מההסכם המכונן של התאחדות התעשיינים עם ארגון העובדים ב-1967. בפועל, לא בטוח שיש לשנות דבר כלשהו במנגנונים.

"בשירות המדינה אפשר כבר כיום להעמיד עובדים לבדיקות תפקודיות. זהו הכלי הניהולי הכי רלוונטי מבחינת ניוד עובדים ומבחינת המשך העסקה. אין אנו ממליצים על בדיקות תפקודיות כחלופה, אך המודל שלהם כבר קיים, ואין לפסול אותו. הוא קיים ועובד.

"במקרה שיבוטל סעיף 4, ישנם שחקנים נוספים במשק - ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, אשר יוכלו לגבש יחד עם המדינה מודל חלופי, וככל שנוצר חלל, הם ימלאו אותו. יו"ר ההסתדרות הצהיר רק לאחרונה כי אחת ממטרותיו היא ביטול חובת הפרישה בשל גיל".

נציין כי הדיון בעתירה הועבר בשידור חי בווידיאו כחלק מפיילוט של מערכת המשפט, שבמסגרתו יתאפשר לכלי התקשורת להקליט ולהעביר בשידור ישיר דיונים משפטיים עקרוניים המתבררים בעליון‏.

עו"ד גילת ויזל-סבן, שותפה מייסדת במשרד רחל בן-ארי אדם פיש ושות', שייצגה היום בבג"ץ את הטכניון, מסרה בתגובה: "הטכניון מזהיר כי ביטול גיל פרישה חובה באקדמיה עלול להשפיע על מוסד הקביעות ובהכרח על החופש האקדמי. בטכניון יש מנגנון פרישה גמיש ומטיב לסגל המרצים 68 שנה, לאחר שנת פרישה במשק שהיא 67.

"ביטול גורף של חוק גיל פרישה יחליש את כוחם של ההסכמים הקיבוציים, העבודה המאורגנת ועסקת החבילה של המשולש מעסיקים-עובדים-הסתדרות. סוגיית גיל הפרישה היא סוגייה המשלבת אינטרסים שונים של מעסיקים, עובדים, המדינה וקרנות הפנסיה. מעורבים כאן אינטרסים וזכויות אדם של אנשים בגילאים שונים.

"קל לטעון - ואולי נשמע יותר פופוליסטי לטעון - כי תוחלת החיים מתארכת, ומכוח כבוד האדם יש לבטל גיל פרישה ולקבוע גיל פרישה תפקודית, כל אחד בהתאם ליכולתו, רצונו וכישוריו; אך באופן מעשי, כלל לא ברור אם הסוגייה מתאימה להכרעה משפטית".