מאמצים למנוע שביתה כללית במשק עד יום חמישי

האוצר, ההסתדרות והארגונים העסקיים יקימו צוותי עבודה משותפים שינהלו פגישות מרתוניות בניסיון להגיע עד ליום חמישי הקרוב להסכמות שימנעו את השביתה הכללית במשק, כך סוכם בפגישתם של שר האוצר יאיר לפיד, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים צביקה אורן.

בפגישה סוכם כי צוותי העבודה ידונו בשלושת הנושאים שבגינם פתחה ההסתדרות במאבק: העלאת שכר המינימום, שיפור מצבם של עובדי הקבלן וקידום החוק לשילוב בעלי מוגבלויות, שטורפד על-יד המדינה. שלושת האישים סיכמו להיפגש שוב ביום חמישי על-מנת לדון בתוצאות עבודתם של צוותי העבודה המשותפים.

באוצר קיוו לפני הפגישה כי תושג הבנה עם ניסנקורן שלפיה העלאת שכר המינימום תחול רק על עובדים המשתכרים שכר נמוך - זאת לנוכח העובדה ששכרם הממוצע של מקבלי ההשלמה לשכר מינימום מקרב עובדי המדינה עומד על 11 אלף שקל לחודש. ואולם בסיום הפגישה הבהירו בהסתדרות כי לא הושגו כל הסכמות. לדברי ניסקורן "הפערים הם גדולים. לא ניסוג עד אשר יתקבלו דרישותינו שהן הדרך היחידה לצמצום פערים ודאגה לאוכלוסיות החלשות במדינת ישראל".

בהסתדרות ממשיכים לפי שעה להתכונן להשבתת המשק. בין הארגונים והגופים שכבר הודיעו על הצטרפותם לשביתה, גם הסתדרות המורים שמאיימת להשבית את הלימודים בבתי הספר היסודיים.

כזכור, ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה כללי במשק ביום שלישי בשבוע שעבר, מה שמאפשר לה מבחינת החוק לפתוח בשביתה כללית כבר בעוד שבוע וחצי.

"יהיה מאבק הכי קשה"

קודם לכן, בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, ניסנקורן אמר כי "אם נצליח בלי שביתה - זה יהיה הכי טוב למשק, אם לא תהיה ברירה ונצטרך להיאבק על זה - אני אעשה את המאבק הכי קשה שאני יודע רק בשביל שיהיה כאן שינוי אמיתי"

הדיון היום בכנסת הוקדש להעלאת שכר המינימום. ניסנקורן דורש מהמדינה להעלות את שכר המינימום בכ-25% מ-4,300 שקל בחודש ל-5,300 שקל בחודש - מה שיעלה למדינה כ-6 מיליארד שקל.

לדברי ניסנקורן, "ב-10 השנים האחרונות התוצר עלה בעשרות אחוזים והחלק של השכירים ירד מ-68% ל-62%. לאן הלך ההפרש? לבעלי ההון. יש פחות רווחה, פחות בריאות ופחות חינוך. אנשים מדברים פה על איזונים אבל האיזונים הופרו מזמן וצריך להחזיר אותם. אם יש צורך במאבק, אז זה יהיה במאבק. השביתה היא בסך הכול כלי, היא לא מטרה. המטרה היא לשפר את התנאים אבל אני לא אסכים למשוך את הסיפור הזה. ההסתדרות תיאבק למען השינוי החברתי. כל הוועדים יתייצבו למאבק", אמר.

יו"ר ההסתדרות גם קובל על תופעת עובדי הקבלן: "כולם אומרים שזו תופעה חמורה אבל משרד האוצר חושב אחרת והוא שולט בעניין הזה שנים", לדבריו. "אני לא מבין איך המדינה מעזה לא להיות הראשונה שמעסיקה באופן ישיר את העובדים? לא מבין איך מורים, אחיות, רופאים הם עובדי קבלן? אנחנו מדברים על הליבה. אנחנו בנקודת מבחן וזו המלחמה הכי חשובה.

"הממשלה, השרים, שר האוצר, כולם - צריכים להחליט מה אנחנו רוצים שיהיה פה - מדינה של עניים? מדינה של עובדי קבלן? מדינה שמזלזלת בחלשים? הם צריכים להחליט מה הדרך שלהם ולא להתחבא מאחוריה. אני בחרתי שההסתדרות תהיה תנועה חברתית, זאת לא סיסמה. אני בכוונה לא הלכתי על סכסוך כוללני אלא על שלושה דברים ספציפיים כדי להוכיח שאפשר לעשות שינוי ספציפי - שכר המינימום, צמצום תופעת עובדי הקבלן והעסקת עובדים עם מוגבלות".

בנושא של העסקת עובדים עם מוגבלות, ניסנקורן הוסיף: "העובדה שהמדינה לא לקחה על עצמה את המינימום של 3% (כמו בהסכם שנחתם במגזר הפרטי) זו תעודת עניות שאי אפשר להבין אותה. זה חלק מהסכסוך הכללי ואני לא ארד מהסכסוך עד שגם הנושא הזה ייפתר. מדינה צריכה לשמש כאן כדוגמה. אני ביקשתי משר האוצר שיקצו לשירות התעסוקה 12 עובדים עם מוגבלות שיפעלו למען שילוב עובדים עם מוגבלות. שר האוצר הבטיח שהוא יקצה שמונה. בסוף הקצו שניים - זו בושה ואני לא אנוח עד שלא יקצו לפחות את כל השמונה".