אידאל היופי? "מראה צעיר יכול להאט את הזדקנות המוח"

נפש צעירה תלויה לא רק בגוף בריא, אלא גם בגוף שנראה בריא, זה המוטו של פרופ' פר הדן, מהמנתחים הפלסטיים המובילים באירופה ואחד המבוקשים בקרב מנותחי העשירון העליון בישראל. לדבריו, אחד הטרנדים הבולטים בתחום הפלסטיקה הוא ההבנה המתגבשת שיש קשר בין הפידבק התמידי שאדם מקבל על מראהו לבין תפקוד המוח שלו. עכשיו רק צריך להוכיח את זה גם באופן מדעי.

"הייתה לי מטופלת בת 67 שהגיעה אליי חצי שנה אחרי מתיחת פנים ואמרה לי, 'פרופ' הדן, אתה ניתחת את הפרצוף שלי או את המוח שלי? מאז הניתוח אני מרגישה לא רק שאני נראית צעירה יותר, אני מרגישה שאני באמת צעירה יותר. דפוסי השינה והערות שלי, אופן החשיבה שלי, האנרגיות שלי, הכול חזר אחורה לגיל 50'", מספר פרופ' הדן.

"אפשר לומר שזה פסיכולוגי או סוציולוגי - היא רואה את עצמה כצעירה יותר ומקבלת פידבקים כאלה מהסביבה, ולכן גם משכנעת את עצמה שגופה ומוחה צעירים יותר, אבל אני חושב שזה לא כל הסיפור. אני מאמין שהפידבק שהיא מקבלת בכל יום כשהיא מביטה במראה ובאינטראקציה החברתית שלה משפיע גם על האופן שבו המוח שלה פועל. הרי בכל דקה עוברים במוחנו עשרות מיליוני שדרים ואנחנו ערים רק לחלק קטן מהם. ייתכן שהמוח מקבל שדר תת-מודע שהוא בגוף צעיר יותר, ולכן הוא מתגמש לאופן חשיבה צעיר יותר. מדוע שזה לא יקרה? אני חושב שאם וכאשר יוכח שמראה צעיר, גם אם מקורו בניתוח או טיפול אסתטי, הוא רכיב קריטי בהזדקנות איכותית, רבים נוספים ירצו לעשות זאת".

- אותו דבר, רק בכיוון ההפוך, אומרים על בוטוקס - הוא משתק את הבעות הפנים, וכיוון שיש קשר בין הבעות לרגשות, הוא מקהה את הרגשות.

"זה תלוי מאוד מי מזריק את הבוטוקס. לא כל אחד עושה את זה טוב, ואז את רואה את האנשים הללו שהפנים שלהם קפאו. המטרה שלי היא לשמור על כל טווח הבעות הפנים, ולכן אני מבקש מהמטופלים להגיע לקליניקה כמה פעמים, כדי שנוכל להזריק כל פעם קצת ולקבל את התוצאה המושלמת. רופאים אחרים לפעמים מסתפקים בהזרקה חד-פעמית ולכן פחות מותאמת אישית. אני רואה את הקשר שציינת, אבל הפוך. למשל, משותקי הפנים שקשה להם מאוד להביע שמחה. הניתוחים שאנחנו עושים כדי לשחזר את הבעות הפנים שלהם אכן מחזירים להם את טווח הרגשות".

"שומן זה זהב"

פרופ' הדן, שהחל לעסוק ברפואה פלסטית ב-1978, פתח את רשת טיפולי האסתטיקה שלו אקדמיקליניק ב-1991. היום הוא עוסק בכל תחומי הפלסטיקה אבל עם התמחות מיוחדת בבניתוחי שדיים, בהזרקת בוטוקס (הוא משמש יועץ לחברת אלרגן, חלוצת הבוטוקס)ובניתוחים של חולים הסובלים משיתוק בפנים. "זו קבוצת חולים שאינה מטופלת היטב ברפואה הקיימת", הוא אומר, "אומרים להם לרוב, 'חכו בסבלנות, בסוף חלק מתפקוד הפנים יחזור', אבל בעיניי זה לא מספיק טוב. אנחנו משתילים להם עצבים חדשים, שרירים חדשים. זו עבודה קשה עם תוצאות מרגשות מאוד, שאני לא מוותר עליה כבר 25 שנה".

לפני כשבוע הגיע פרופ' הדן לישראל כדי להשיק את מוצר "החזייה הפנימית" של אורביקס. אחת לזמן מה הוא גם מגיע לכאן לסבב ניתוחים.

- אילו טרנדים נראה בתחום הניתוחים הפלסטיים בעתיד?

"הטרנד החשוב ביותר הוא הקבלה של טיפולי הרפואה האסתטית בציבור, וזה כנראה בעיקר בזכות הכניסה של פרוצדורות לא ניתוחיות לתחום. אם בעבר לא כל אחד רצה לשמוע על ניתוחים פלסטיים, כי לא לכל אחד מתאים ניתוח, עכשיו יש לנו משהו בשביל כולם. בעשור האחרון אנחנו רואים גידול של פי 10 בפרוצדורות הזעיר-פולשניות. מבחינת כסף, ההכנסה היא כמעט שווה".

פרופ' הדן מסמן טרנד נוסף, והוא עלייה במספר השתלות השומן, בעיקר שומן הנלקח מהמנותח עצמו. "היום יש דיעה מאוד שלילית לגבי רקמת שומן, ואני אומר, השומן הוא חבר שלנו, כי בשומן יש תאי גזע מרפאים. כשאנחנו לוקחים קצת שומן מהבטן ומעבירים אותו לחזה, למשל, או לישבן או לפנים, אנחנו נהנים מריפוי משופר לעומת שימוש בשתלים, בגלל תאי הגזע האלה, הנקראים ARDC. היום כמעט בכל הרמת פנים אני משתיל גם קצת שומן - זה כמו לעשות טורבו לפייס ליפט שלך, עם חומר שהוא ממש בריא לגוף. כשאני משחזר או מגדיל שד, אני לעתים קרובות בוחר בשומן מהמטופלת במקום בשתל חיצוני.

"חבל מאוד שהיום אנשים שואבים שומן וזורקים אותו. אני רואה את זה כזהב. הייתי מציע לכל אחד ששואב שומן לשמור אותו בהקפאה, או לפחות את תאי ה-ARDC, לשימושים רפואיים ולאו דווקא אסתטיים. למשל, נעשה ניסוי בהולנד שבו הוזרקו תאים כאלה ישירות ללב של חולה לב, והנזק ללב שלו פחת. בעתיד נוכל להשתמש בזה למוח ולכבד".

"להפוך יפני לבינלאומי"

פרופ' הדן הקדיש זמן רב לדבריו ללימוד של אידיאל היופי. היום הוא מחזיק בגישה מיינסטרימית מאוד ליופי, והוא יסרב לנתח מטופלים שיבקשו לחרוג מהמודל (למשל הוא סירב לבקשת חבר שיעשה לו "אוזני ד"ר ספוק"). לעומת זאת, הוא יהיה מוכן להרחיק אדם מנקודת המוצא שלו ולקרבו לאידיאל היופי המערבי.

"אף שיש וריאציה על תפיסת היופי, ואף שכמנתח פלסטי אני אמן ולא מדען מדויק של יופי, הרי שעדיין יש לא מעט אלמנטים אוניברסליים שנתפסים כאטרקטיביים אפילו בתרבויות נידחות, ואני כמובן פועל להגיע אליהם", הוא אומר. "לרוב, הם קשורים לפוריות אצל נשים ולעוצמה פיזית אצל גברים. פוריות ועוצמה פיזית קשורים לרוב גם לגיל צעיר. כך, למשל, עור חלק נתפס כאטרקטיבי יותר. אצל גברים, רוחב הכתפיים ושרירי הידיים נתפסים כאטרקטיביים. אצל נשים, היחס בין המותניים לירכיים נתפס כחשוב בכל התרבויות, אבל דווקא ה-BMI הנכון הוא עניין תרבותי יותר.

לאחרונה פורסמה תמונה של רנה זלווגר אחרי סדרת ניתוחים ששינו את תווי פניה לחלוטין. אחת הביקורות הייתה שבעבר היא היה לה ייחוד וכעת פניה יותר סטנדרטיות, ולכן פחות מעניינות, גם אם הן יותר קרובות ל"אידיאל".

"הכוונה שלי היא לשמר את רוב תווי הפנים של האדם שמולי ולתקן רק את מה שבולט באופן קיצוני. עם זאת, נכון שרוב האנשים שמגיעים אליי רוצים להיות יותר נורמליים, ולא פחות נורמליים. רובם שואפים לתקן את מה ששונה, ולא להבליט את הייחוד".

- אז אין הרבה מקום לגיוון?

"ודאי שיש, אבל המטרה בסופו של דבר היא לשפר. לרוב דבר יפה יהיה סביב הממוצע, ולא בקצוות. אם מגיעה אליי אישה עם חזה רגיל שרוצה חזה ענק, או מישהי שרוצה להשטיח כמעט את החזה שלה, אני אזהיר אותה שהיא עלולה להתחרט. אני גם מרגיש לא נוח להפוך משהו יפה לפחות יפה, או להשמיד רקמת גוף. להפוך אנשים לפחות יפים זה נגד שבועת היפוקרטס שלי".

- מה קורה אם מגיע אליך אדם שאינו שבדי אך חי במדינה ומבקש לעשות אותו "יותר שבדי"?

"כשאני מנתח אדם ממוצא מסוים אני מנסה לשמר את האתניות שלו, אבל אני נענה לבקשות לעשות שינויים במאפיינים אתניים בולטים המרחיקים את המטופל באופן קיצוני מהאידיאל של התרבות המערבית שאנחנו חיים בה. למשל, אם יבוא אליי יפני שיבקש שינוי בעפעף שלו כך שייראה יותר מערבי, אני יכול לנתח אותו ולהפוך את העפעף שלו לקצת יותר דומה למערבי, אבל לא אהפוך אותו לשבדי. אפשר לומר שאני הופך יפני ליותר בינלאומי".

- אתה מציב מגבלת גיל?

"הייתה לי מנותחת בת 90. איזו הליכה עוצמתית הייתה לה! ראיתי שהאישה הזו בריאה מספיק לעבור את הטיפול ושהיא תוכל לחיות עוד כמה שנים כדי ליהנות מהתוצאה, אז למה לא? כמובן, זה לא לכל בת 90, ולא יכולתי לעשות כל דבר. מהצד האחר, אנחנו מנתחים גם ילדים, למשל אם מציקים להם בבית הספר כי אוזניהם בולטות. אבל לפעמים הורים באים עם תינוק ורוצים למנוע מראש את ההצקות, ולזה אני לא מוכן, כי השאלה הראשונה שאני שואל כל ילד היא, 'האם אתה מבין מדוע אתה פה. האם אתה מסכים?' אם הילד צעיר מכדי להבין ולהסכים, אנתח רק במקרה של דפורמציה באמת בלתי סבירה".

"חשוב לסנן מטופלים"

- קורה שאתה מסרב למטופל שרוצה ניתוחים ב"כיוון הנכון", לשיטתך, אבל יותר מדי מהם?

"בהחלט. אני מרצה וכותב על האופן שבו אפשר לוודא שמטופלים יהיו שבעי רצון מהטיפול, ואחד הדברים החשובים הוא לסנן מטופלים, אם כי תמיד יהיה מישהו שייקח אותם. למשל, חבל שהרופא של מייקל ג'קסון לא אמר לו מתי לעצור. אני חושב שוודאי היו לו בהתחלה מנתחים טובים, שבאמת עזרו לו לתקן כמה פיצ'רים בולטים ולא אטרקטיביים כמו האף האפריקני הפחוס שלו.

"אבל בשלב הבא, כשהם אמרו לו, 'די, עשית מספיק, עכשיו אתה לא מוסיף אלא גורע', הוא לא הקשיב והלך למנתחים אחרים. יש גם מקרים שבהם אדם מגיע אליי עם פגם קטן שהוא בר תיקון, אבל הסבל שהוא מתאר כתוצאה ממנו הוא לא פרופורציונלי. במקרה הזה אני מסרב לנתח, כי אני לא חושב שהוא ישיג מהניתוח את התוצאה הפסיכולוגית שהוא מייחל לה. אני חושב שהוא סובל מתפיסת גוף בעייתית.

"דבר נוסף שחשוב שמטופלים יבינו הוא שיש הבדל גדול בין התוצאה הנראית ברגע היציאה מהקליניקה לעומת המראה כעבור חצי שנה, למשל. ההבדל משמעותי במיוחד בטיפולים בשדיים ובטיפולים של הרמה ומילוי של פנים, בגלל כוח המשיכה, שזה גורם שעדיין לא מצאנו דרך להתמודד איתו. רקמת שד שהורמה תצנח. גם פנים שהורמו בסופו של דבר ייפלו, אז חשוב שהציפיות יהיו ריאליות".

- האם אתה מרגיש שיש חוסר הוגנות בכך שהניתוחים הללו זמינים רק לציבור המבוסס?

"חלוקת ההון אינה צודקת בהמון מובנים, וגם בזה. ידוע שאנשים אטרקטיביים יותר מבחינה פיזית מקבלים כל מיני פינוקים מהחברה, ושבני אדם שופטים לפי היופי אף שהם יודעים שזה קצת עצוב וגם קצת טיפשי, כי יופי לא באמת מעיד הרבה על טיבו של אדם. אבל ככה אנחנו בנויים. לכן הנגישות הלא שוויונית לשיפור היופי היא אכן קיפוח, ואולי יש לשקול הטבות מהמדינה לאפיקים הללו, בעיקר אם יוכח שזה גם משפיע על הבריאות הפיזית והמוחית, כפי שאני מאמין".

ניתוחים פלסטיים: ממה כדאי להיזהר

בכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים, וכך גם בניתוחים פלסטיים, גם אם אחוז הסיבוכים הוא נמוך, אומר ד"ר אריק זרצקי, חבר באיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ומנהל השירות למיקרו-כירורגיה במרכז הרפואי תל אביב, ומפרט מה אפשר לעשות כדי לצמצם אותם:

בחירת המנתח: "חשוב לבחור במנתח שהוא מומחה בתחום, מאחר שמדובר במערכת יחסית לכל החיים. בעקבות הגידול בשוק, יש היום רבים שאינם מומחים, ולכן כדאי לבחור בחבר באיגוד, שלא יסכן את המעמד שלו. חשוב שיהיה למטופל טלפון נייד של המנתח, כי אפשר למנוע סיבוכים בתקשורת טובה".

הערכת המועמד לפני ניתוח: "חשוב לדעת מהן מחלות הרקע של המטופל ולהתאים את הניתוח באופן אישי. כך, למשל, לא נמליץ לספורטאים על הגדלת חזה או על שתל מתחת לשריר".

הערכת סיכונים: "על כל מנתח ליידע את המטופל על הסיבוכים הצפויים (ואם הוא אינו מיידע - זו נורה אדומה), אך יש להבחין בין סיבוך לתוצאה לא רצויה. סיבוך זה דימום, זיהום. תוצאות לא צפויות הן פחות חריגות, וצריך להיות מוכנים לקחת את הסיכון".

הצרת היקפים: "כדאי להיזהר מהצרה ללא ניתוח, עיצוב הגוף וטיפולים בצלוליט. ראינו סיבוכים כמו כוויות, אי-סדירות בעור ושקעים, והתלונה הכי נפוצה היא שלא חל שיפור כלל".

השתלת שומן: יש עכשיו טרנד להעביר שומן ממקום למקום. זה לא מזיק, אבל התוצאות לא צפויות כי לא כל השומן נספג".

התשובה לכוח המשיכה: "חזייה פנימית"

פרופ' פר הדן, חבר בוועדה המייעצת של אורביקס, הגיע לישראל לרגל השקת מוצר החברה - "חזייה פנימית" - שאושר לשיווק באירופה. מדובר ביריעה דמוית חזייה מסיליקון ידידותי לגוף, המושתלת בין רקמת השד לעור ומחוברת לצלעות בברגים קטנים. מטרתה היא למנוע את צניחת השדיים לאחר ניתוחי חזה, כי כפי שאמר פרופ' הדן, כוח המשיכה הוא עדיין אתגר. החזייה היא גם פתרון ייחודי בניתוחי שחזור שד ומוודאת שלא ייווצרו עם השנים הבדלים בין השד המשוחזר לשד הטבעי. המוצר הוא פרי פיתוחו של ד"ר אייל גור, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בביה"ח איכילוב ויו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית.

פרופ' פר הדן עצמו כבר החל בשימוש מסחרי במוצר. לדבריו, מדובר בחידוש משמעותי המאפשר לו לא רק להשיג תוצאות רצויות יותר בניתוחי הרמה, אלא גם בפעולות יצירתיות כמו מילוי של האזור מתחת לחזייה המושתלת ברקמת שומן נוספת, שחזור שד, השוואת גודל השדיים וכדומה.

הסיכונים, אומרים באורביקס, מזעריים ביחס ליתרונות: בורג עלול להשתחרר ואז צריך לתקן, אבל זה קרה רק פעם אחת בכ-400 ברגים. במידה מסוימת החזייה עשויה להפריע לממוגרפיה, אבל הרבה פחות משתל סיליקון רגיל.