הישראלי הבכיר ביאהו מספר איך זה לעבוד עם מריסה מאייר

אמוץ מימון, הארכיטקט הראשי של יאהו, מדבר בראיון בלעדי על הבוסית: "היא סומכת על מקבלי ההחלטות בתחום הטכנולוגי, כולל עליי" ■ העובדים של יאהו בישראל: "אנשים שאוהבים להביא שינויים", וגם על החזון של החברה

מריסה מאייר, ילדה בן וחוזרת לעבודה לאחר שבוע / צילום: רויטרס
מריסה מאייר, ילדה בן וחוזרת לעבודה לאחר שבוע / צילום: רויטרס

כשנתיים וחצי אחרי שמריסה מאייר חצתה את הכביש ממאונטיין וייו לטובת משרת המנכ"לית בסאניווייל, יאהו היא כבר לא אותה חברה. אחת מהחברות הוותיקות בענף האינטרנט חזרה להיות טרנדית, צעירה ובועטת. הטאץ' של מאייר הביא איתו הרבה תשוקה ותעוזה לתוך החברה, הרבה יחסי ציבור ולא מעט טאלנטים.

יאהו אמנם רחוקה מלאיים על גוגל או פייסבוק, אבל גם לא בטוח שזה מה שהיא רוצה להיות כשתהיה גדולה. בינתיים היא נישאת מעלה מעלה על ענני ההנפקה המוצלחת של עליבאבא, בה החזיקה מניות, כלי התקשורת מדברים על מיזוג אפשרי עם AOL ומאייר עצמה יכולה להיות מרוצה, כשמאז מינויה המנייה הרקיעה שחקים עם עלייה של 230%.

יתרה מזאת, בכל פעם שמסתכלים לרגע אחורה, מאייר ויאהו מכניסים את היד עמוק לכיס ורוכשים עוד סטארט-אפ. רק בחודש שעבר הוציאה החברה 640 מיליון דולר על BrightRoll, שהצטרף לרשימה של כ-45 חברות שיאהו רכשה בעידן מאייר - שתיים מהן, אגב, ישראליות (ראו מסגרת).

מי שאחראי על הטמעת כל הטכנולוגיה הזו, לצד קבלת החלטות של אילו מערכות וטכנולוגיות יאהו צריכה לבנות, לקדם או להחליף הוא אמוץ מימון, הארכיטקט הראשי של החברה. מימון הוא לא שם מוכר במיוחד בתעשייה המקומית אבל בגיל 56, ואחרי קריירה ארוכה בסטארט-אפים וחברות טכנולוגיה (האחרונה בהם EMC), הוא נחשב היום לישראלי הבכיר ביותר ביאהו.

מימון אחראי על כל החלטות הטכנולוגיה שנלקחות בחברה והוא עובד מול צוותי העיצוב והמוצרים, כמו גם אחראי על שדרוג הארכיטקטורה הנוכחית ביאהו, ומתפקד בין היתר כמעין סמנכ"ל טכנולוגיות (CTO) בהיעדר אחד כזה בחברה. חלק לא קטן מהמוצרים החדשים שהחברה משיקה עוברים תחת עיניו וכמעט כל השקה של מוצר פרסומי או אפליקציה, תעבור בדיקת איכות והתאמה על-ידי המחלקה שלו, לפני שהיא יוצאת לשוק.

מימון מדווח לג'יי רופיטר, סמנכ"ל פלטפורמות וטכנולוגיות בחברה, שבעצמו מדווח ישירות למאייר. על אף שאינה הבוסית הישירה שלו, לדבריו הוא ומאייר חולקים לא מעט ישיבות יחד. "זה מאוד כיף ומאתגר לעבוד לצידה של מריסה. היא ללא ספק דוחפת את יאהו חזק מבחינת הביצועיות. היא מאוד חדורת מוטיבציה וגם הצליחה לשנות כאן את התרבות והמורל - שלא ראיתי כמותם בהרבה חברות שהייתי בהן", הוא מספר. ברמה הטכנולוגית, הוא אומר, מאייר מאוד מעורבת. "היא סומכת על מקבלי ההחלטות בתחום הטכנולוגי, כולל עליי, וזו הבעת אמון מאוד חשובה ומתגמלת. היא מאוד מעורבת בהחלטות בתחום הזה".

מרכז פיתוח בתל אביב

מימון מגדיר את עצמו כסיפור קלאסי של הגירה. לפני 21 שנה הוא עזב את ישראל ומאז חזר רק לביקורי משפחה. במקביל הוא מגיע לכאן גם למען ביזנס, כדי לעקוב מקרוב אחר הפעילות של יאהו בישראל - במרכז המחקר בחיפה ובמרכז הפיתוח בתל אביב. הוא עבד בחמישה סטארט-אפים במהלך הקריירה, התעסק עם מערכות AI (אינטליגנציה מלאכותית) כבר בסוף שנות השמונים, התנסה בניהול מערכות ומידע ולבסוף נחת לפני שלוש שנים ביאהו אחרי תקופה ב-EMC. "לא הגעתי לכאן מחברת אינטרנט או חברת מובייל גדולה. הניסיון הרחב עזר וזו חווייה מאוד מעניינת לעבוד לראשונה בחברת אינטרנט".

לדבריו, מה שמשך אותו לחברה הם הנכסים הדיגיטליים שהיו ועדיין יש לחברה. "אנחנו אחת משלוש חברות האינטרנט המובילות במספר משתמשים חודשי באינטרנט ובמובייל. יש לנו תשתיות מאוד גדולות ומערכות פרסום מורכבות. מהפרספקטיבה הזו, זה היה מאוד מעניין להיכנס לתחום הזה ולגודל שיש ליאהו".

- יאהו מאוד השתנתה בתקופה שאתה נמצא בה - הנהגה חדשה תחת מריסה מאייר, הרבה רכישות ופתאום התקשורת קצת יותר מחבקת.

"זה מאוד מרגש לעבוד כאן בתקופה כזו. אחד הדברים שהביאו אותי ליאהו, והפכו ליותר רציניים כשמריסה הצטרפה, הוא השילוב של קהל גדול עם מחויבות לחדשנות. מצד אחד, יש את מריסה ואת המחויבות להמציא את עצמנו מחדש ואת העתיד. במקביל, אנחנו עושים את זה עם כמות ענקית של משתמשי קצה. זה קצת כמו שילוב של סטארט-אפ צעיר והחדשנות שהוא מביא לצד מאגר משתמשים גדול. הייתי בהרבה סטארט-אפים ונכון שזה מרגש אבל בהתחלה זה רק כמה עשרות אלפי משתמשים ופה אנחנו נוגעים ישירות בעשרות מיליוני משתמשים".

- איך מצליחים להתמודד בחברה, ובמיוחד בתפקיד טכנולוגי כמו שלך, עם כל כך הרבה רכישות וטכנולוגיות שמסופחות לחברה?

"מבחינת ההטמעה הטכנולוגית, זה לא שונה בהרבה ממוצר חדש שנבנה בתוך החברה. אנחנו בודקים את הטכנולוגיה ביחד ומקבלים החלטות ביחד בדיוק באותו האופן. לפעמים אנחנו מחליטים לשמר את הטכנולוגיה של החברה הנרכשת ולא רק לרכוש אותה בשביל הכישרונות ואז אנחנו מבצעים אינטגרציה לתוך המערכות הקיימות.

"זה תהליך למידה עבורי ועבור החברה - איך לשלב חדשנות ולזוז מהר עם טכנולוגיות ולקבל את ההחלטות הנכונות ביותר, וחלק מזה לא קל כל כך כשמדובר בארגון גדול כמו יאהו, אבל אני חושב שאנחנו משיגים תוצאות מאוד טובות".

- מה המקום של יאהו באקו סיסטם הנוכחי של תעשיית האינטרנט?

"אני חושב שכל התעשייה משתנה. לכולם ברור שאנחנו נמצאים בעידן של מעבר למובייל, מסכים ומכשירים מרובים. מדובר בעידן של צריכה מוגברת של מידע, עלייה במספר המשתמשים ועלייה במספר המכשירים לכל משתמש. כל אלה מייצרים הרבה שינוי בתעשייה.

"עבורנו, ביאהו, זה מייצר הזדמנות גדולה מאוד. אחד התחומים שאנחנו רואים כיעד במסגרת כל השינויים הוא תוכן מותאם אישית והוא מתקשר למה שמריסה קוראת: התחביב היומי של צריכת מידע באינטרנט. איך אתה צורך, איך אתה מתקשר עם אחרים ואיך אתה מביע את עצמך. במקום הזה, אנחנו רואים את עצמנו כאחד השחקנים המרכזיים".

יאהו בישראל: מנוע חיפוש, וידאו ואבטחה

ישראל עלתה מזמן על המפה של יאהו, שרכשה כאן עד כה שלוש חברות. הראשונה היא חברת Dapper, שפיתחה כלים המסייעים לבצע אופטימיזציה עבור פרסומות דיספליי באינטרנט, שנמכרה ב-2010 תמורת כ-55 מיליון דולר. הרכישה הובילה את יאהו להפוך את החברה הישראלית לבסיס מרכז הפיתוח שלה באזור המרכז, בנוסף למרכז מחקר קיים בחיפה, שהוקם כבר ב-2008. בנוסף, השנה רכשה יאהו - בהפרש של חודש - שתי חברות ישראליות נוספות: את RayV, שעוסקת באופטימיזציה של סטרימינג וידאו, בסכום שלא פורסם ואת ClarityRay, שמטפלת בהונאות פרסום דיגיטליות, ב-15-20 מיליון דולר.

כך, הפעילות בישראל מתרכזת במחקר ופיתוח בתחומים המרכזיים של יאהו כחברת טכנולוגיות אינטרנט. בתל אביב מפותח מנוע הפרסום החדש של יאהו, Gemini, בשיתוף עם צוות המחקר בחיפה, וכן פלטפורמות וידאו ואבטחת פרסום, שמבוססת על הרכישות האחרונות. בחיפה קיים צוות מחקר גדול המתעסק במגוון תחומים, בהם מחקר טהור, פרסום, מוניטיזציית אימייל ומחקר מעשי סביב אופטימיזציה של מערכות מידע גדולות.

את סיפורי ההצלחה של הסטארט-אפ ניישן, ובפרט את הרכישות האחרונות בישראל, אמוץ מיימון מכיר קצת יותר מרחוק. את ישראל הוא עזב, כאמור, ב-1993 בימים שתעשיית ההיי-טק המקומית הייתה עדיין בחיתוליה. "לראשונה הצטרפתי לסטארט-אפ אי שם ב-1987. היו אז, לדעתי, קרן הון סיכון אחת, אולי שתיים, ואת המדען הראשי. מאז, הרנסנס של הסטארט-אפ ניישן זה משהו שנהדר לראות אותו ולשמוע עליו. ישראל היא שנייה רק לסיליקון ואלי פה ובהחלט אפשר לראות את הכמות הגדולה של החדשנות, אבל הבעיה היא שבפני ישראל עדיין ניצב האתגר של לטפח ולגדל חברות. אנחנו מאוד חזקים בשלב הרעיון והחדשנות אבל פחות - למרות שזה השתנה בשנים האחרונות - בלהפוך את החברות לבוגרות ולגדולות יותר".

- איך ההנהלה הראשית ביאהו רואה את הפעילות בישראל?

"ביאהו מאוד מתרשמים מהטכנולוגיות המעניינות שיוצאות משם אבל לא רק. הם מוצאים במרכזי הפעילות שלנו בישראל אנשים שאוהבים להביא שינויים, לעשות דברים חדשים ולעבוד קשה. אנחנו לא צריכים לעודד אותם או לנהל אותם כי הם עושים זאת בעצמם.

"אני מאמין שעם הזמן הפעילות שלנו בישראל תמשיך להתפתח. כמו שגדלנו השנה, עם גידול אורגני וכמה רכישות, אני רואה את הכיוון הזה ממשיך גם בעתיד. הכול תלוי בכישרון ובטכנולוגיה, אבל אני מאמין שנראה עוד רכישות בישראל. מעבר לכך, אנחנו מנסים לקדם את הפעילות של יאהו בישראל ומקדמים שיתוף פעולה צמוד עם תעשיית הסטארט-אפים וההון סיכון המקומית. אנחנו גם בודקים אפשרויות לעבודה עם סטארט-אפים צעירים שרוצים להיעזר במאגרי המידע שלנו, שיש לנו בכמויות ושמהווים אוצר לחברות צעירות. אנחנו מקווים שזה ייתן ערך גם לאקו סיסטם הישראלי וגם ליאהו".

- אחרי עשרים שנה, האם אתה שוקל לחזור מתישהו לישראל?

"כן. אני אוהב את העבודה שלי אבל ישראל היא הבית שלי וזה אף פעם לא נעלם. אני לא יודע אם זה יקרה ומתי, הכול תלוי בטיימינג ובהזדמנות. זה משהו שתמיד יהיה ברקע. בנוסף, עברית היא עדיין השפה שלי".

הרכישות של יאהו בישראל
 הרכישות של יאהו בישראל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988