6 חודשי עבודות שירות למנכ"ל מועצת הצמחים לשעבר

מיכאל אילון, שהורשע במסגרת הסדר טיעון במירמה והפרת אמונים בפרשת המינויים הפוליטיים במועצת הצמחים, ישלם גם קנס של 300 אלף שקל

מיכאל אילון / צילום: תמר מצפי
מיכאל אילון / צילום: תמר מצפי

משהו לא טוב צמח במועצת הצמחים שהוקמה על-ידי משרד החקלאות בראשית שנת 2004. המטרה הייתה טובה - לאחד 4 מועצות ייצור של פירות, ירקות, הדרים ופרחים למועצת ייצור אחת, שתהיה יעילה יותר ותפקח על המחירים של תוצרי החקלאות במשק. אלא ששורה של מינויים פוליטיים וכשלים מנהליים הרסו כל חלקה טובה ברפורמה.

גזר הדין, שניתן אתמול (ד') על-ידי השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון-לציון, מפרט את הפרשייה המסואבת של מינוי מקורבים במועצת הצמחים על-ידי מיכאל אילון, לשעבר מנכ"ל מועצת הצמחים, ועל-ידי העוזרת שלו, עו"ד מרים אזולאי.

הפרשה נחשפה בעיקר בזכות פעולתו של שמעון עמר , חוקר בכיר במשרד מבקר המדינה

בגזר הדין הושתו על אילון 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן וקנס של 300 אלף שקל, במסגרת הסדר טיעון שחתם עם המדינה.

אילון, שנחשב למקורב לחברי הליכוד ובעבר אף שימש כיועץ בכיר לשר ישראל כץ, הואשם בכך שמינה את מקורביו לתפקידים שונים במועצה, וזאת ללא הליך מסודר כחוק - ללא תיעוד ההליך, ללא בחינת מועמדים נוספים, ללא הליכי מכרז וללא קבלת אישור מההנהלה הזמנית של המועצה.

כך למשל מינה אילון את עו"ד דוד שמרון, ששימש בעבר כיועצו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ליועץ המשפטי של המועצה ללא בחינת מועמדים אחרים. באותה שיטת פעולה מינה את שעיה סגל, יועץ התקשורת המקורב לליכוד ולמשפחת נתניהו, לתפקיד מפיק העיתון של מועצת הצמחים; ואת חבר מרכז הליכוד ויועץ הביטוח העצמאי, גד קמרון, מינה לתפקיד יועץ ביטוחי למועצת הצמחים.

נוכח ביקורת שערך משרד מבקר המדינה במועצת הצמחים בחודש יוני 2004 לבחינת הליכי המינוי במועצה ודרישת מסמכים מסודרים המעידים על הליך מינוי תקין, נאלץ אילון להמציא את המסמכים למשרד המבקר. משלא עלה בידו להציג מסמכים "אותנטיים", הנפיק אילון יחד עם העוזרת שלו, עו"ד מרים אזולאי, מסמכים מזויפים המתארים לכאורה את הליכי המיון שלא היו ולא נבראו, שהוגשו למשרד מבקר המדינה ותויקו במשרדי מועצת הצמחים.

אזולאי נידונה בשנת 2013 למאסר על-תנאי ולקנס של 30 אלף שקל במסגרת הסדר טיעון. העוזרת הנאמנה הודתה בעבירות של סיוע למירמה והפרת אמונים, סיוע לזיוף מסמך, לשימוש בו ולסיוע לרישום כוזב במסמכי התאגיד.

על אף האישומים החמורים נגד אילון והרשעתו בעבירות רבות של מירמה והפרת אמונים במסגרת הסדר טיעון, נגזרו על אילון, כאמור, 6 חודשי עבודות שירות בלבד וקנס של 300 אלף שקל.

בגזר הדין ציין השופט ארניה כי "העבירות שביצע הנאשם הן עבירות הפוגעות בערכים המוגנים בשירות הציבורי, ויש בהן כדי לכרסם עמוקות באמון אותו רוכש האזרח לאלה שהופקדו על-ידו לשרת את הכלל".

גזר הדין של אילון ניתן במסגרת הסדר טיעון שהושג בינו לבין המדינה, ולפיו הודה אילון בעבירות של מירמה והפרת אמונים, זיוף, שימוש במסמך מזויף, עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות.

השופט ארניה קבע בפסק הדין כי "אין ספק בעיניי כי הנאשם תכנן את ביצוע מעשי הזיוף הנידונים. הנאשם זייף 3 סיכומי ישיבה העוסקים בבעלי תפקיד מרכזיים באירגון".

כפי שנקבע בגזר הדין, "הנאשם - כמי שעומד בראש תאגיד ציבורי בעל תקציב של מאות מיליוני שקלים ומהווה את הגוף הכלכלי המשמעותי ביותר במגזר החקלאי - הוא זה שיזם והגה את העבירות. לא זו בלבד שחטא הוא עצמו, אלא אף החטיא במעשה את מירי עוזרתו, הנאשמת השנייה, שהייתה כפיפתו בעת שדרש ממנה להוציא מן הכוח אל הפועל את מעשי הזיוף".

על אף קביעתו של ארניה כי אילון ביצע את העבירות "מתוך מטרה להונות את מבקר המדינה", וכי הוא "פעל מתוך מטרה וידיעה כי משרד מבקר המדינה עורך ביקורת במועצת הצמחים", וכי "המסמכים נועדו לסייע לו להציל את עורו מפני ממצאי הביקורת" - העונש שהוטל על אילון נמוך ביחס לאישומים הרבים בהם הוא הואשם ובהשוואה למקרים דומים.

בטיעונים לעונש אמר עורך דינו של אילון, ליאור אפשטיין, בדיון: "הנאשם בנה את מפעל חייו במו-ידיו. הוא מביע חרטה, בושה, ואכזבה מעצמו". לדבריו, "כל אלה חרבו עליו ברגע אחד של חוסר תשומת-לב, חוסר שיקול-דעת ושיקול-דעת מוטעה של מספר החלטות".

השופט ארניה ציין בגזר הדין את החומרה בהצגת נתונים כוזבים למשרד מבקר המדינה. "כל פעולה אשר נעשית מתוך מטרה להסוות או להסתיר אי-תקינות ממשרד המבקר מהסוג העומד בבסיסו של כתב אישום זה (מינוי יועצים ללא מכרז), או למנוע ביקורת ראויה המבוססת על ממצאי עובדה נכונים, הינה פעולה פסולה ואסורה בתכלית האיסור, ויש להצמיד לה תג מחיר גבוה".

כתב האישום: דיווחים כוזבים על מינויים

כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", בשלהי שנת 2004 ערך משרד מבקר המדינה חקירה מקיפה בדבר חשדות למינויים פוליטיים ולמינהל בלתי תקין במועצת הצמחים שבמשרד החקלאות. החשדות אומתו, וב-2010 הוגשו מספר כתבי אישום מקיפים כנגד אילון, מרים אזולאי ומרדכי הלפרין, שכיהן בתקופה הרלוונטית כמנהל מועצת הלול.

החקירה המאומצת החלה בסמוך למינויו של ישראל כץ לתפקיד שר החקלאות ופיתוח הכפר בממשלה. בסוף אפריל 2004 מינה כץ את אילון, שהיה חבר בתנועת הליכוד, ליועץ בכיר לשר החקלאות, וזאת בשל מערכת היחסים הקרובה בין השניים.

על-פי כתב האישום, בתקופה הרלבנטית פעל אילון לשם קידום האינטרסים הפוליטיים של כץ ושלו. בתוך כך החליט כץ על ביצוע רפורמה מקיפה במועצות הייצור, ובמסגרתה איחד את כל מועצות הייצור למועצת ייצור אחת, כאמור. לאחר הקמת מועצת הצמחים, אילון החל לכהן כמנכ"ל בפועל של המועצה, ואזולאי מונתה לעוזרת מנכ"ל.

לאחר מינויו כמנכ"ל מועצת הצמחים, פעל אילון במסגרת תפקידו למינוי יועץ משפטי למועצה, מפיק עיתון למועצה ומינוי יועץ ביטוח. לצורך המינויים, אילון חיפש את המטבע מתחת לפנס הרחוב.

לפי כתב האישום, אילון מינה את עו"ד דוד שמרון, שותף בכיר במשרד עורכי דין מולכו שמרון פרסקי, לתפקיד היועץ המשפטי במועצת הצמחים, וזאת על סמך היכרות מוקדמת עם השר לשעבר כץ על רקע פעילות פוליטית משותפת בתנועת הליכוד. הליך מינויו של שמרון לתפקיד היועץ המשפטי למועצת הצמחים התבצע לפי כתב האישום "ללא עריכת הליך מסודר כקבוע בדין, קרי, ללא מכרז וללא בחינת מועמדים נוספים לתפקיד".

עוד עולה מכתב האישום כי ביולי 2004 פנה שמעון עמר ממשרד מבקר המדינה לאילון באשר לתקינות הליך מינויו של עו"ד שמרון. אילון, שקיבל את ההחלטה יחד עם השר כץ למנות את שמרון, הבין שאין לו תיעוד "אותנטי" בדבר הליך מינוי מסודר, ולכן העביר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2004 תיעודים כוזבים של הליכי הבחירה בעו"ד שמרון.

בסיכום הישיבה המזויף שנשלח נרשם כי "חברי המנהלה הזמנית החליטו כי הנאשם יבחן מועמדים לתפקיד יועץ משפטי למועצת הצמחים, בעוד שבפועל לא הייתה החלטה כזו".

כך גם צוין כי הייתה "בחינה מקיפה של מועמדים" שלא נבחרו, וכי "על-פי חוות-דעת משפטית ההתקשרות פטורה מחובת מכרז", מה שלא היה נכון כלל.

עוד הורשע אילון בהקשר זה כי "ניפח" את שכר-טרחתו של עו"ד שמרון, שבתחילה עמד על סך של 10 אלף דולר לחודש, לסך של 18 אלף דולר מידי חודש, וזאת תוך הסתרת נתונים אלה מעיני מבקר המדינה.

בהמשך לכתב האישום, במסגרת תפקידו אילון פעל במרץ לבחירת מועמד לתפקיד מפיק עיתון של מועצת צמחים, התקשרות אשר גם היא מחייבת על-פי הדין מכרז סגור. גם במקרה זה לשר כץ הייתה היכרות מוקדמת עם המועמד, שעיה סגל, בעל חברת פרסום "קו האופק". שעיה, יועץ התקשורת המקורב לליכוד ולמשפחת נתניהו, הופנה לאילון - ואכן נבחר לקבל את תפקיד מפיק העיתון וזאת ללא ניהול הליך תקין.

אילון הורשע בכך ש"לא הביא את נושא הליך ההתקשרות להפקת העיתון בפני היועץ המשפטי של המועצה (שגם נבחר באותו אופן), לא הקים ועדת מכרזים, לא בחן מועמדים נוספים, לא ביקש הצעות מחיר ואף לא תיעוד כלשהוא בכתב לגבי הליך הבחירה שעה שהיה מחויב לעשות כן".

בהמשך לדפוס הפעולה של אילון, גם במקרה זה הוא העביר בשוויון-נפש למשרד מבקר המדינה דיווחים כוזבים באשר להליך המינוי של שעיה.

עוד עולה מכתב האישום כי באותה הדרך שבה התמנו שמרון וסגל, התמנה גד קמרון, סוכן ויועץ ביטוחי עצמאי, לתפקיד יועץ ביטוחי למועצת הצמחים. בניחוש מפתיע, גם קומרן היה חבר מרכז ליכוד. לאחר מפגשים שקוימו בין קומרן לאילון בתחילת שנת 2004 הודיע אילון חגיגית לקומרן כי הוא שקיבל את התפקיד הנחשק, וזאת לפי כתב האישום, "ללא הצגת נושא הליך הבחירה בפני היועץ המשפטי של המועצה, ללא אישור של ועדת מכרזים לפטור ממכרז, ללא בחינת מועמדים נוספים ועוד".

כאמור, המינויים הלא תקינים הם שעמדו במרכז כתב האישום נגד אילון. האישומים כוללים עבירות של מירמה והפרת אמונים, זיוף באמצעות אחר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שימוש במסמך מזויף, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח.