"אנחנו נמצאים בעידן שבו כללי המשחק משתנים, ענף אחרי ענף. אנחנו נכנסים לעידן הזה עם מוסדות, רעיונות ומנהיגים שמתאימים לעולם הישן. המבחן שעומד בפנינו בעוד שלושה חודשים הוא לבחור את כל אלה שיובילו אותנו לעידן החדש". את הדברים אמר היום (א') ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע, בוועידת ישראל לעסקים 2014.
"ב-100 שנה העולם המפותח צמח, אנחנו רואים מעבר לערים מהכפרים", המשיך ויגודמן. "בשנת 2050 יחיו 5.5 מיליארד אנשים בערים. השינויים הללו מניעים שורה של כוחות שמחוברים זה לזה ויוצרים את המהפכה. הדבר הראשון שאנשים עושים בערים זה לחפש עבודה. כך, ב-25 שנה בסך הכל, נוצר בשתי מדינות בעולם כוח עבודה גדול יותר מכל המדינות בעולם - הודו וסין. המעבר לערים ויצירה של כוח עבודה עצום ביחס למדינות האחרות, יחד עם פערי שכר עצומים במדינות המתפתחות מול המדינות המפותחות - זה הסדר העולמי התעשייתי החדש. הסדר הזה בא לידי ביטוי בשיפור היחסי של התחרותיות של מדינות כמו סין, פולין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות, מול נסיגה של מדינות מפותחות ובתוכן מדינת ישראל. זה מבוסס גם על פריון לעובד, טכנולוגיות והשילוב של אלה".
לדברי ויגודמן, "הייצור התעשייתי תורם ל-70% מהייצוא העולמי. זה קשור בטבור ליותר מ-80% למו"פ בעולם. מדינה שתפסיק את הייצור התעשייתי תפסיד את היכולת לייצא ולפתח. זו הסוגייה המרכזית במדינה שלנו. סין, הודו, דרום קוריאה ומדינות נוספות שהגדילו משמעותית את הייצור בעשורים האחרונים, צומחות מהר הרבה יותר מאשר מדינות אחרות בעולם".
מנכ"ל טבע המשיך: "עוד דבר במעבר לערים - אנשים הופכים להיות צרכנים. זה מפתח נוסף ביכולת של מדינה לייצר ערך. כל הצמיחה בעשור הבא תתרחש במדינות המתפתחות. מרכז הכובד הכלכלי עובר למדינות המתעוררות. המעבר הזה הוא שינוי מבני שעובר העולם. יש כאן לחץ על צווארי בקבוק של העולם: משאבי טבע, מים, מזון ומתכות, בעיקר ברזל, יחד עם המהפכה הדיגיטלית שמגבירה את קצת השינוי. זה מה שמביא קפיצה במחירים, מה שיוצר לחץ על מרכיבים חיוניים בעולם. נטל החוב העולמי מחובר בצורה חזקה לכוחות הללו. הירידה באינפלציה הורידה את הריבית וזה הביא לקפיצה משמעותית בנפח החוב.
"מבחינת עולם העסקים, מה שחשוב הוא התוצר הלאומי הגולמי לנפש. אנחנו חיים בעולם שמשתנה בקצב שהולך ומתגבר. זה לא ליניארי. כללי המשחק משתנים בכל מקום ובכל תחום, כל מהפכה מייצרת מפסידים ומנצחים. המפסידים הם מי שאין להם את המוסדות והמנהיגים שמתאימים לעולם החדש, אלה שמוצאים את עצמם מאחור".
כדוגמה למנצחות, הביא ויגודמן את אפל ומיקרוסופט, שיידעו לדבריו לנצל את המומנטום ולמנף נכסים אסטרטגים משמעותיים.
איך מנצחים בעידן המהפכות?
"היכולת למצות את הפוטנציאל הוא מה שמוביל ליכולת לעשות שינוי", אמר ויגודמן. "היכולת לחשוב אחרת, ולמנף צרכים של לקוחות וצרכנים. מה עוד נדרש כדי לנצח בעידן הזה? אומץ להמציא ולהגדיר את העתיד, את המקום הייחודי של החברה, ולשנות את המודל העסקי כולו. היכולת לבנות אוריינטציית שוק חזקה ולחשוב מעבר למוצר. ללמוד מהעולם, לא ללמד את העולם. היכולת של שחקנים מהכלכלות המתעוררות ללמוד מהעולם היא מה שמקפיץ אותם קדימה".
לדברי ויגודמן, "גם מדינות מתחרות. הן מתחרות על היכולת לייצר ערך לעולם ולמכור יותר מוצרים ושירותים בזירה הבינלאומית. אם נמשיך להילחם אחד בשני על איך לחלק את העוגה, נחלק עוגה שתלך ותצטצמם".
ויגודמן דיבר על הדברים שמדינות צריכות לעשות כדי לנצח ב"עידן המהפכות": "מיקומים אסטרטגיים הם דבר חשוב. פשטות ואסטרטגיות בתחומי מפתח, מגזר ציבורי יעיל, תשתיות ומערכת בריאות ותקשורת ברמה גבוהה, חדשנות טכנולוגית, פריון גבוה והשכלה גבוהה. בישראל, הייצוא חשוב ביותר. בו בזמן התחרותיות שלנו הולכת ומידרדרת והפער בתמ"ג הולך וגדל בינינו לבין העולם. לישראל יש כל הכלים ליישם אסטרטגיה תחרותית שתאפשר לה להגדיל את העוגה. אנחנו צריכים את המנהיגות המתאימה בשביל זה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
