פרופ' אריה בלדגרין מנכ"ל קייט פארמה

גיל: 64 מקום מגורים: לוס אנג'לס, ארה"ב מצב משפחתי: נשוי 4 השכלה: תואר ד"ר ברפואה מהאוניברסיטה העברית, לימודי המשך מתקדמים במכון ויצמן ואוניברסיטת הרווארד

"יצרנו כלי נשק רצחני עם GPS שמכוון אותו לעבר הגידול הסרטני"

הוא כבר מכר בעבר שתי חברות ביומד במאות מיליוני דולרים, אבל השנה הצליח פרופ' אריה בלדגרין לצוץ מתחת לאפן של כל ענקיות התרופות ולהנפיק בנאסד"ק את קייט פארמה שלו, המחזיקה בסדרת פטנטים קריטיים באחד התחומים המבטיחים בשדה המלחמה בסרטן | עכשיו, אחרי שהחברה הכפילה את שוויה פי 2.5 תוך מספר חודשים ושווה כבר יותר מ-1.5 מיליארד דולר, הוא מתפנה לסכם את השנה המופלאה שעברה עליו: "מסתבר שלא תמיד מי שגדול יותר עושה את הדבר הנכון, לפעמים דווקא החגב הקטן שרץ בין הרגליים של הפיל הגדול יכול לנצח"

11

עד כחצי שנה לפני ההנפקה בנאסד"ק שמרה חברת התרופות לסרטן קייט פארמה על שקט מוחלט, ואנשיה ידעו היטב מדוע. בשנים שלפני ההנפקה ארגנה החברה פרוטפוליו מורכב של פטנטים, המבוסס על ידע של חמישה גופים אקדמיים שונים, שנועד להגן על הטכנולוגיה שלה בתחום תאי ה-T הממוקדים להרג סרטן.

התחום הזה הוא תחום חם בעולם התרופות בשנים האחרונות, וכל חברות הענק פעילות בו, ונמצאות בשלבים כאלה ואחרים של בניית הפוזיציות שלהן בו. מה רבה, אם כן, הייתה הפתעתן כשקייט פארמה, הקטנה והעצמאית, יצאה לאור, ולא רק הקדימה את כולן, אלא גם התחמשה בפטנטים חיוניים לפעילות בתחום שנחשב לאחד המבטיחים בטיפול בסרטן בעשורים האחרונים.

הסיפור הזה, שנשמע כמעט טוב מכדי להיות אמיתי, הופך להיות מעט הגיוני יותר כשמגלים שמי שעומד מאחוריו הוא פרופ' אריה בלדגרין, ישראלי לשעבר שחי בקליפורניה, וכבר זכה להצלחות יוצאות דופן בהקמה ומכירה של חברות ביומד. הוא הקים את חברת אג'נסיס, שנמכרה לאסטלס היפנית ב-560 מיליון דולר ואת קוגאר פארמה, שנמכרה לגו'נסון את ג'ונסון בכמעט מיליארד דולר, והתרופה שלה לסרטן הערמונית כבר רושמת הכנסות של 3 מיליארד דולר בשנה. בתעשייה שבה רבים עומלים קריירה שלמה מבלי לראות מוצר בשוק, בלדגרין הוא חריג לא רק במונחים ישראלים אלא גם בינלאומיים.

בקייט פארמה הוא מכהן כמנכ"ל, והוא זה שהוביל את החברה לגייס ביוני השנה 127 מיליון דולר בנאסד"ק לפי שווי חברה של 625 מיליון דולר "אחרי הכסף". מאז כבר הכפילה החברה את שוויה פי 2.5 והיא נסחרת כעת לפי שווי של כ-1.5 מיליארד דולר. נתונים אלה הופכים אותה לאחת ההנפקות הטובות של חברת ביומד בשלב הקליני בעשורים האחרונים, הן מבחינת היקף הגיוס ושווי החברה בו, והן מבחינת התשואה שהניבה למשקיעים מאז הגיוס.

קייט נישאת על הגל של מהפיכת האימונותרפיה - רתימת המערכת החיסונית של הגוף לפגוע בסרטן בעצמה. תרופות אימונתרפיות כבר קיימות בשוק, ורושמות תוצאות מצוינות בניסויים מתקדמים שנערכים בהן. בלדגרין מאמין שהתרופה של קייט, שהיא המתקדמת ביותר ממשפחה חדשה של תרופות אוטואימוניות, תהיה טובה מן התרופות הקיימות, ובשילוב איתן תביא לשינוי באופן שבו מתמודדת הרפואה עם הסרטן.

התאים הכי אגרסיביים בגוף

"הכל התחיל במכון ויצמן לפני 30 שנה. אני הייתי אז ראש יחידת החילוץ של חיל האוויר ורופא עתודאי", מספר בלדגרין, שנולד וגדל בישראל אך כיום כאמור חי בקליפורניה, בראיון בלעדי ל"גלובס". "התחלתי לעבוד במכון ופרופ' ירון כהן, המומחה למערכת החיסון, היה המנטור שלי. העבודה שלנו הייתה למנוע דחיה של איברים מושתלים, על ידי דיכוי פעילות מערכת החיסון נגד הגורם המושתל, אותו היא תפסה כזר. כך התחיל העניין שלי במערכת החיסון".

מאז הימים הראשונים הללו חלו התפתחויות אדירות בחקר מערכת החיסון, ובטיפול בגוף באמצעותה. השלב הראשון היה באמת בדיכוי שלה, לשם טיפול במחלות אוטואימוניות כמו דלקות מפרקים וטרשת נפוצה (הקופקסון, למשל, תרופת הדגל של טבע שגם היא פותחה במכון ויצמן, היא תרופה הפועלת על מערכת החיסון). "בסרטן, מה שעושים הוא הפוך בדיוק ב-180 מעלות", מסביר בלדגרין. "כאן אנחנו לא מדכאים את מערכת החיסון, אלא מעודדים אותה לזהות את הסרטן כגורם זר ולתקוף אותו. מה שהסרטן עושה היום הוא להקיף את עצמו בגדר של חלבונים, כדי שמערכת החיסון לא תוכל לראות אותו ולדחות אותו, ואנחנו צריכים להתגבר על המסך הזה".

ממכון ויצמן המשיך בלדגרין לאוניברסיטת הרווארד, שם פגש את פרופ' סטיב רוזנברג, שהזמין אותו לעבוד ב-NIH, מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב. "המחשבה שלנו כבר באותו הזמן, לפני 20 שנה, הייתה: 'מי צריך כימותרפיה שהורסת את כל הגוף ויש לה כל כך הרבה תופעות לוואי? אנחנו נרתום כלים יותר ממוקדים לתקוף את הסרטן'. אבל אלה היו מחשבות ולא היו כלים להוציא אותן לפועל".

ההתקדמות חלה כשבלדגרין ורוזנברג זיהו כפוטנציאל את תאי ה-T. "אלה התאים הכי אגרסיביים בגוף, שיכולים לתקוף כל חיידק או גורם חיצוני אחרי שהם לומדים לזהות אותם כפולשים", הוא אומר. "מה שאנחנו עושים היום הוא להוציא את תאי ה-T מתוך הגוף, ולחזק אותם מחוץ לגוף באופן שהופך אותם תוקפניים במיוחד כלפי הגידול הספציפי של אותו החולה באותו הרגע".

כך הטכנולוגיה הייחודית הזו נראית היום. בניסיונות הראשונים של בלדגרין ורוזנברג עדיין לא היה קיים הרכיב של התאמת תאי ה-T לתקיפה ספציפית של התא, אלא הדגש היה על החיזוק של תאי ה-T. "אנחנו היינו הראשונים בעולם שעשו 'תרפיה תאית'", אומר בלדגרין. "הוצאנו את תאי ה-T ואתגרנו אותם בכל מיני חומרים כדי לחזק אותם. בחולה הראשון טיפלנו כבר בשנות ה-80 המאוחרות, וכולם חשבו שזה מאוד מלהיב אבל שצריך עוד משהו. שהתאים צריכים להיות יותר חזקים".

העוד משהו שבלדגרין ורוזנברג היו צריכים, בדיוק פותח אז דווקא במכון ויצמן. פרופ' זליג אשחר התחיל לעבוד בטכנולוגיה של שילוב תאי T עם נוגדן. תאי ה-T הם כאמור יחידת החיסול של מערכת החיסון, הנוגדן הוא זה שאומר למערכת הזאת מיהו פולש ואת מי צריך לחסל, על סמך ניסיון העבר שצבר.

כיום יודעים המדענים להנדס את הנוגדנים - על ידי שינוי מכאני ברצף הגנטי בהם- כך שהם יידעו להכיר פולש גם אם מעולם לא פגשו אותו, ויש כבר תרופות שמתבססות על נוגדנים מהונדסים. הייחוד בפעילות של פרופ' אשחר הייתה שהוא הצליח לשלב בין הנוגדן לבין אותם תאי T. "כך נוצר לך תא T שחלק ממנו הוא נוגדן - כלי נשק רצחני עם GPS שמנחה אותו לכיוון הגידול", אומר בלדגרין. "כשזליג תיאר זאת לראשונה ב-93', זו הייתה פריצת דרך, וכדי לראות אם זה עובד בחולים, הוא הגיע לעבוד עם סטיב רוזנברג".

כעת היו שני החלקים במערכת ההשמדה הישראלית-אמריקאית הזאת מוכנים: מהצד הישראלי של פרופ' אשחר ומכון ויצמן הגיעה כאמור המערכת שיודעת לחבר לתא ה-T את הנוגדן. מהצד האמריקני (שגם הוא בעצם חצי ישראלי) של בלדגרין ורוזנברג ב-NIH, הגיעה המערכת שיודעת להפיק את תאי ה-T מהגוף, וללמוד את הגידול האישי של המטופל באופן שיאפשר לתפור נגדו נוגדן. התוצאה הכמעט דמיונית- והיא עדיין טעונת הוכחה- הוא תא שמסתובב בגוף, מגיע באופן ממוקד לתאי הסרטן- לכל תא ותא עד האחרון שבהם כולל התחלות של גרורות- ומחסל אותם.

"הגידול פשוט נעלם"

"נדרשו 20 שנה מאז שזליג הגדיר את הפתרון ועד שהבנו בדיוק איך לבחור את הנוגדן, איך להנדס את הנוגדן, איזה חלק מהנוגדן המקורי להשאיר", מסביר בלדגרין את הזמן הרב שארך התהליך. במהלך ה-20 שנה הללו ידע בלדגרין להעסיק את עצמו. הוא נפרד מרוזנברג, הקים את אג'נסיס, חברה שפיתחה נוגדנים לטיפול בסרטן, אותה מכר כאמור ב-560 מיליון דולר, ובהמשך, עשה אקזיט גדול יותר עם מכירת קוגאר פארמה, לענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון.

אבל ההתמודדות עם מחלת הסרטן והטכנולוגיה שפיתח עם פרופ' רוזנברג לא עזבו אותו. "ב-2009 בדיוק מכרתי את קוגאר, וגיבשתי צוות שאני עובד איתו שעובר איתי מחברה לחברה ושאלנו את עצמנו 'מה עושים עכשיו? מה הדבר הבא שיכול לשנות את הטיפול בסרטן?'. ובהדרגה הבנו שהטכנולוגיה הזו רוזנברג היא הדבר הבא. אם היא תעבוד כמו שאנחנו מקווים, היא תוכל ליתר את הכימותרפיה. אולי אפילו לחסוך הקרנות וניתוחים".

באותה שנה הם ניסו את הטכנולוגיה לראשונה בחולה, שרופאיו הגדירו את תחולת חייו כשנתיים. "הגידול שלו פשוט נעלם", מספר בלדגרין, "הוא חי עד היום". ואז החל המרוץ השקט של החברה להשיג את הזכויות לפטנטים הדרושים למוצר מה-NIH, ממכון ויצמן וגם מאוניברסיטת קליפורניה ומחברת סל ג'נסיס. רק ב-2013 חשה החברה שתיק הקניין הרוחני שלה שלם.

היא קראה לטכנולוגיה CAR-T - Chimeric (משולב), Antigen (נוגדן), Receptor (גורם על גבי התא שמקבל שדרים מחוץ לתא), T Cells- ועלתה אל מעל לפני השטח. "רק בסוף 2013, כשהחלטנו ללכת לבורסה, נחשפנו לגמרי וכולם הבינו בפעם הראשונה מה יש לנו. כל חברה בתחום תצטרך לדבר איתנו. מסתבר שלא תמיד מי שגדול יותר עושה את הדבר הנכון. לפעמים דווקא החגב הקטן שרץ בין הרגליים של הפיל הגדול יכול לנצח", הוא אומר.

אז גם נחשפו התוצאות הקליניות של החברה עד היום. "אנחנו עובדים היום על סרטני דם, לימפומה ולוקמיה, אבל לא מגבילים את עצמנו וברור לנו שהטכנולוגיה תהיה בעתיד בעוד גידולים. בינתיים, בסרטני הדם, יש לנו 93% של היעלמות חלקית או מוחלטת של הגידול, בחולים שהיו להם כמה חודשים לחיות. בשבוע הראשון של הטיפול יש מלחמה בגוף של הבנאדם, ואחר כך רואים את התופעות המדהימות, ראינו קילוגרם של גידול נמס בתוך כמה שעות ואחרי שבועיים החולה חוזר להיות נורמלי - אין נשירת שיער, אין בעיות עצביות".

זה כמעט נשמע יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי.

"נכון, זה נשמע יותר מדי טוב אבל עשינו את העבודה שלב אחרי שלב ועוד לא גילינו טעות. גם כשהכימותרפיה התחילה לפני 50 שנה, 50% מהמטופלים עוד מתו מהטיפול עצמו. היום רוב חולי הסרטן לא מתים מהכימותרפיה, ולמרות כל המגבלות שלה - היא מהפכה. אנחנו מביאים את המהפכה הבאה".

מתי ניתן יהיה לראות תרופה כזו בשוק?

"בשנה הבאה אנחנו מתחילים ניסוי רב מרכזי להצגת יעילות המוצר, שייערך בחמישה מרכזים מובילים בארה"ב וכנראה גם בישראל בבית החולים איכילוב - חשוב לי לשתף גורם ישראלי בניסוי. מבחינת ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקנית, ג' ו') אנחנו מקרה קצת מסובך כי הם מעולם עוד לא נתנו אישור לתרפיה תאית גנטית (כלומר, כזאת שבה מבצעים שינוי גנטי של תאי החולה ומחזירים אותם לגופו, ג' ו') וברגע שיעשו זאת, הם יפתחו את הדלת לשטף של טכנולוגיות בתחום. כך שזה אישור תקדימי וצריך לחשוב היטב מה דורשים בו. ולמרות כל זאת אני מאמין שנוכל להגיע לאישור תוך שנתיים-שלוש. הרשות מבינה כמה המוצר הזה נחוץ, ויש לנו איתם דיאלוג מאוד פורה".

ומה עוד ניתן יהיה לעשות עם המוצר אחרי שהוא יקבל אישורים?

"חוץ מזה שנתאים אותו לטיפול בעוד סוגי סרטן, למשל סרטן המוח, אני מאמין שבעתיד אם אנחנו נשלוט במערכת החיסונית כמו שצריך נוכל לטפל טוב יותר גם במחלות אוטואימוניות וזיהומיות, וגם לחזור למטרה המקורית שלי מהעבודה עם פרופ' ירון כהן במכון ויצמן שבגללה הכרתי את המערכת החיסונית - למנוע דחייה של איברים מושתלים בלי לגרום למחלות נוספות".

"להיות מנכ"ל של חברה ציבורית זה נורא"

בקייט פארמה החלטת להיות המנכ"ל, מה שלא עשית בחברות אחרות שבהן השקעת והיית מעורב.

"אני מנכ"ל למרות שבתחילת הדרך עם קייט לא חשבתי שזה מה שאני רוצה וצריך, אבל איך אני יכול לראות התפתחות כזו ולא לרצות להיות כמה שיותר קרוב למוקד שלה? אני מאוד מאוד אוהב את מה שאני עושה. אני מוקף כל יום באנשים הכי חכמים בעולם, לא אלה שכבר קיבלו את הנובל ועכשיו הם נחים, אלא כאלה ששואפים לקבל את הנובל הבא.

"אבל להיות מנכ"ל של חברה ציבורית זה באמת נורא. לתת תוצאות מרבעון לרבעון, כשבתחום הזה דברים זזים לאט ובצדק הם זזים לאט. יש לי אתגר גדול ללכת ממדינה למדינה ולהסביר למשקיעים שלי שלמרות שהם כבר עשו עלינו רווח יפה כדאי להם להישאר במניה".

ציינת שקבוצת אנשים עוברת איתך מחברה לחברה. מלבד ההצלחה עצמה, מה אתה נותן להם כמנהל שמשאיר אותם?

"צריך לתת לאנשים ביטחון שהרעיונות היצירתיים שלהם יישארו אצלם. ביטחון בקידום שלהם וביטחון כלכלי. וצריך לתת להם תחושה שגם אם החברה נמכרת, אנחנו לא עוזבים אותם. כשמכרנו את אג'נסיס דאגנו לאנשים לתוכנית שימור לשנתיים, ואחרי השנתיים האלה קיבלנו מהם טלפונים - מה אתם עושים עכשיו? הם יודעים שאם חברה אחת תימכר, בלדגרין כבר יקים משהו חדש".

כשאתה מסתכל לאחור מי האנשים שהשפיעו עליך, שעזרו לך להגיע לאן שהגעת?

"היה אלי הורביץ ז"ל, שאותו אני כל כך הערצתי. הוא אחד הגדולים, יחד עם ירון כהן ומיכאל סלע (ממפתחי הקופקסון) ומשה מאני (אורולוג בכיר, בעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב ודירקטור בטבע), אלה אנשים גדולים מהחיים שנתנו לי את ההתחלה. בגלל זה גם אני היום רוצה לתת בחזרה, ותמיד זוכר שאלי הורביץ היה אומר לי שהוא רוצה שאעשה יותר דברים בארץ".

יש סיכוי שתמכרו את קייט פארמה לאחת מענקיות התרופות?

"מה פתאום? אנחנו לא מוכרים את החברה. כל כך כיף לנו!".

מי איש השנה שלך? "פרופ' סטיבן רוזנברג, שהביא לעולם את תחום האימונותרפיה - שיטת טיפול מהפכנית בסרטן" *מה האירוע המשמעותי בחברה שלך השנה? "ההנפקה שביצענו ביוני השנה"*איפה אתה רואה את עצמך עוד חמש שנים? "אני מקווה שיהיה לי יותר זמן פנוי מהמטלות היומיומיות של מנכ"ל, שיאפשר לי להקים קייט פארמה, קוגאר פארמה או אג'נסיס שיהיו ישראליות באופן טהור. רעייתי ואני היינו רוצים לבלות יותר זמן בישראל, להיות יותר מעורבים ולחלוק את ניסיוננו עם חוקרים ישראלים צעירים. יש בישראל כישרון אדיר בתחומים כמו מדעים וביו-טכנולוגיה, ואסור שהוא יישאר מאחור בגלל מחסור במשאבים או בניהול איכותי" *מילה על המתחרים "אין לנו מתחרים אמיתיים, התחרות שלנו היא מול מחלת הסרטן. יחד עם זאת, אנחנו פועלים בתחום שבו פועלת גם חברת נוברטיס. ברור שזאת חברת ענק עם כוח גלובלי, אבל יש גם יתרונות בלהיות דוד מול גוליית"

שנה בלתי נשכחת

שנת 2014 הייתה שנה שכמוה לא ראתה גזרת הביומד מעולם. חברות פרטיות, ותיקות וחדשות, הפכו לציבוריות וגייסו סכומים מרשימים בהנפקות בנאסד"ק. אפילו השוק הרדום של תל אביב התעורר, ואפשר לחברות התחום לגייס גם כאן, והפעם - לשם שינוי - סוף סוף עם השתתפות משמעותית גם של הגופים המוסדיים שמנהלים את חסכונות הציבור. ואם זה לא מספיק, כל הטירוף סביב התחום הביא איתו גם כמה שערוריות ופרשות שהצליחו להפתיע אפילו שועלים ותיקים בשוק ההון.

גל ההנפקות התחיל בפברואר במקביל לזינוק המרשים שרשם מדד הנאסד"ק ביוטק. לרגע נראה היה שאין חברת ביומד שאי אפשר להנפיק, ושלכל מניה שמונפקת יש רק כיוון אפשרי אחד - מעלה. באפריל אמנם החלו גמגומים, אך גם נכון לרגע כתיבת שורות אלה הגל החיובי נמשך. הנאסד"ק ביוטק רושם תשואה של 30% מתחילת השנה (אגב, אפילו עם תשואה כזו הוא לא מצליח לעקוף את ביצועיו של ה-S&P 500), וההנפקות ממשיכות לרוץ, אם כי אולי בקצב מעט מתון יותר. התשואות של רוב החברות הישראליות שהונפקו עדיין שליליות, אבל מבחינתן הן הצליחו להשיג הון משמעותי שנותן להן את הסיכוי (ותמיד זה רק סיכוי, לא יותר מכך) להגשים את חלומותיהן.

אבל ההתעניינות העצומה בתחום הולידה גם, כפי שציינו, כמה שערוריות וסיפורים שיזכרו כנראה לא פחות מגל ההנפקות. הנה הבולטים שבהם. באוגוסט נרשם אירוע כמעט חסר תקדים בשוק ההון האמריקאי כשחברת VBL הישראלית הונפקה, נסחרה במשך ארבעה ימים בנאסד"ק, עד שהתברר שאחד המשקיעים הגדולים בהנפקה מסרב להעביר את הכסף אותו התחייב להקצות. להנהלת הבורסה לא הייתה ברירה אלא לבטל רטרואקטיבית את כל הפעולות שבוצעו במניה, ולמחוק אותה מהמסחר.

בספטמבר שוב זועזע הענף כשחברת הייפריון האמריקנית הודיעה כי היא מבטלת את רכישת אנדרומדה הישראלית בטענה כי רק לאחר הרכישה התברר לה כי החברה זייפה תוצאות של ניסויים קליניים. חוסר האמון הזה בתוצאות ניסויים בא לידי ביטוי גם בהמשך השנה, כשחברת אלקוברה הודיעה שהניסוי שלה הצליח - לפחות לפי פרשנות מאוד מסוימת, שרבים יאמרו שהיא מוטעית - ומנייתה הגיבה בצניחה של 70%.

ועדיין, בכל הסיפורים הללו אפשר גם למצוא דווקא את יכולת האילתור והנחישות הישראלית להמשיך קדימה גם כשנדמה שהכל מסביב קורס. VBL הצליחה לבצע הנפקה מחודשת, הפעם בלי שערוריות, ואפילו מניבה תשואה מרשימה; אנדרומדה ממשיכה בסופו של דבר בניסוי תחת העין הפקוחה של הייפריון המאשימה, ואלקוברה משתדלת לקדם את המוצרים האחרים שלה. נאחל להן בהצלחה.

נלחמות בסרטן, מרפאות פצעים, מאפשרות לנכים לקום וללכת

באופן טבעי, חלק גדול מהיחס שלו זוכה תעשיית הביומד וחלק גדול מהסיקור שלה, נעשה מזווית הראייה של שוק ההון. גל ההנפקות של חברות בתחום, הזינוקים המרשימים של חלק מהמניות, והחלום הגדל שטמון בהצלחה אפשרית של הניסויים שלהן, גורר עניין אדיר מצד המשקיעים וכלי התקשורת שמכסים את התחום, אבל אלה גם מביאים איתם לא מעט ביקורת. התנודתיות במניות הללו היא במקרים רבים קיצונית במיוחד, תחום הפעילות שלהן לא נהיר לרבים מהמשקיעים מה שמשמש כר פורה לספקולציות ולהרצות (לפחות לכאורה) של המניות, והחלומות שהן מציעות - כדרכם של חלומות - במקרים רבים פשוט מתנפצים, מה שמותיר את המשקיעים שהאמינו בהן עם חור בכיס.

לאור כל זאת, לפעמים קל לשכוח שמטרת העל של רבות מן החברות הללו היא לפעול בתחומים שעשויים לשפר את חייהם של מיליוני אנשים, להציל חיים, ולהצעיד את האנושות קדימה. אז הנה כמה מההבטחות המהותיות - לא במונחי תשואה על ההון - של חברות ביומד ישראליות שהונפקו השנה.

טיפול במחלות גנטיות נדירות

ביובלאסט שמה לעצמה למטרה לטפל במחלות גנטיות נדירות, שאין להן היום תרופות ונופלות תחת ההגדרה של "מחלות יתום". בכל מחלה כזו חולים כמה עשרות אנשים בישראל ומאות בעולם, מה שהפך את הטיפול בהן ללא כדאי עד כה מבחינה כלכלית עבור חברות פיתוח התרופות, ולהזנחת המחקר בתחומים הללו. שינויי חקיקה בשנים האחרונות הפכו את התחום למשתלם יותר כלכלית וביובלאסט מפתחת טכנולוגיה שמיועדת לטיפול במחלות שגורמות למגוון תופעות קשות במיוחד המופיעות אצל החולים כבר כשהם ילדים: ניוון שרירים, עיוורון, נזק עצבי ואפילו מוות בגיל צעיר. בחברה מקווים לפצח מספר מנגנונים בסיסיים הקשורים במחלות האלה, כדי לטפל בכמה מהן בבת אחת.

מכסא גלגלים לעמידה והליכה זקופה

ד"ר עמית גופר נפצע לפני 17 שנה והפך למשותק. האסון הפרטי שקרה לו, הביא אותו, באמצעות החברה שהקים, ריווק (ReWalk), לפתח מכשיר המאפשר לאנשים משותקים המוגבלים היום לכיסא גלגלים, לעמוד זקוף ואף להתהלך באמצעות "שלד חיצוני". השלד תופס את הרגליים של המשותק ומוליך אותן, תוך שהמשתמש תומך בגופו באמצעות קביים. המכשיר, שזכה לאחרונה לאישור ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית), לא רק מחזיר למשותקים את חוויית ההליכה, הוא גם מאפשר להם להיות הרבה יותר פעילים גופנית באופן התורם מהותית לבריאותם.

ריפוי של פצעים כרוניים

פצעים כרוניים הם פצעים שאינם נרפאים מעצמם, למשל פצעים סוכרתיים, והם עלולים להוביל לנמק ואפילו לכריתת גפיים. פצעים כאלה נפוצים ביותר בגילאים מבוגרים ואף שמגוון חברות בכל העולם וגם בישראל מנסות למצוא פתרון לבעיה, כרגע אין דרך בטוחה לגרום להחלמתו של פצע שאיבד את יכולות הריפוי העצמאיות. חברת מקרוקיור הישראלית משתמשת בתאי דם בשם מקרופגים כדי לעודד את הריפוי של הפצע וכבר נמצאת בשלב III (השלב המתקדם ביותר) של הניסויים הקליניים.

תרופה לסרטן המוח

המוצר המוביל של חברת VBL נועד לטיפול בסרטן המוח, שהוא סרטן קטלני ביותר, והוא עשוי לשמש לטיפול גם בסוגי סרטן נוספים כמו למשל סרטן בלוטת התריס. הטיפול אמור להיעשות באמצעות מולקולה אנטי-דלקתית שפותחה על ידי החברה, והיא תבחן בתחילה דווקא בטיפול בפסוריאזיס, מחלה שמתבטאת בכל מיני רמות חומרה, החל מפריחה קלה על העור ועד נכות משתקת בשל הפגיעה במפרקים. בעתיד הרחוק יותר מקווים בחברה שהמולקולה תשמש גם לטיפול במחלות כמו קרוהן וקוליטיס, טרשת נפוצה ודלקות מפרקים.

הסרת כוויות ללא ניתוח

תהליך טיפול רפואי בכוויה חמורה מתחיל בהסרה של הרקמה השרופה באמצעות ניתוח - תהליך כואב ומסובך שנקרא "הטריה". התרופה של חברת מדיוונד, המופקת מצמח האננס, מאפשרת עיכול כימי של הרקמה המתה באופן שהוא גם אפקטיבי יותר וגם נעים יותר לחולה ולרופא מאשר באמצעות סכין מנתחים. על פי ניסויים שערכה החברה, השימוש במוצר שלה גם מקצר את הזמן לטיפול בכוויה וחוסך בשתלי עור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988