"אל-על תגדיל את מכירות האינטרנט ל-400 מ' ד'"

מנכ"ל אל-על, דוד מימון, בפאנל הפרטות ורפורמות בוועידת ישראל לעסקים: "הפרטת אל-על הייתה מהלך חיוני למדינת ישראל. הרפורמה של שמיים פתוחים היא הרבה בזכות ההפרטה"

דוד מימון / צילום: אוריה תדמור
דוד מימון / צילום: אוריה תדמור

היקף המכירות של חברת אל-על באינטרנט נסק ל-230 מיליון דולר, והחברה מצפה להגדיל אותו בתוך שלוש שנים ב-174% ל-400 מיליון דולר. כך חשף מנכ"ל אל-על, דוד מימון, בפאנל שעסק בהפרטות ורפורמות, בוועידת ישראל לעסקים 2014 של "גלובס".

גם מכירות הלואו-קוסט של אל-על בזינוק הודות להשקת המותג UP. שוק הלואו קוסט בישראל מהווה כבר 15% מכלל המכירות, כשמימון מעריך כי בתוך שנתיים הוא יהיה 30%.

מימון גם רמז לכך שבכוונת חברת אל-על להרחיב את ההיצע שלה. "הקמנו את UP בכלום זמן, והיד עוד נטויה", אמר.

לדברי מימון, כל התהליכים שעברו על החברה לא היו מתאפשרים אילולא ההפרטה. "הפרטת אל-על הייתה מהלך חיוני למדינת ישראל. הרפורמה של שמיים פתוחים היא הרבה בזכות ההפרטה. מאז ההפרטה מספר עובדי אל-על גדל ב-7%, וההכנסות גדלו ב-80%. מספר הנוסעים עלה מ-2.8 מיליון ליותר מ-4 מיליון".

עוד אמר מימון: "התחרות משתכללת. מנכ"ל נמל אשדוד מדבר על תחרות עם 3 נמלים. הלוואי עליי. אנחנו מתחרים עם בריתות של חבורת תעופה ועם המון חברות. הם נוחתים כאן ולוקחים את הישראלים בעיקר למזרח וארה"ב עם מוצרים טובים מהעולם ומטוסים טובים מהעולם.

"אל-על היא לא עוד הפרטה, כי אנחנו עוסקים בסוגייה ביטחונית. אנחנו מנועים מלטוס מעל מדינות ערב, וזה מאריך לנו טיסה למזרח ב-3 שעות. לנו אסור לנחות בטורקיה, אבל להם יש להם 70 טיסות בשבוע לישראל. יש קרטל בישראל של חברות בג'וינט ונצ'ר שמחלקות ביניהן את השוק. כשהממונה על ההגבלים מקבל מאיתנו מכתב על כך, הוא חסר אונים". מימון כיוון את דבריו כפי הנראה לחברות התעופה האמריקאיות.

"הפרטת מוצרים חברתיים - בעיה"

פרופ' אבי בן-בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, דיבר בגנות הפרטת שירותים ציבוריים וצידד בהפרטת חברות ממשלתיות אך תוך הסתייגות.

בן-בסט אמר כי "בישראל מנהלים תהליך הפרטה שקטה של מוצרים חברתיים, וזה מייצר בעיה מאוד משמעותית. נוח יותר להגיד שזה נושא של שירותים ציבוריים, אבל זו הפרטה, והאינטרס שלנו הוא לעצור אותה. מיקור חוץ הרבה פעמים לא היה יעיל.

"הפריטו את שירותי הבריאות לתלמידים בבתי-הספר שעבר לחברת נטלי. זה היה חיסכון מדומה. אף אחד לא עשה בדיקה מהותית של הדבר הזה. חיסונים הוא מוצר חברתי קלאסי. זו שערורייה כל-כך גדולה, והרבה תלמידים לא חוסנו, כך שהאיכות ירדה, והעלות גדלה".

בהתייחס להפרטת חברות עסקיות, אמר בן-בסט: "אני חסיד של הפרטת חברות עסקיות, אבל התפיסה שהסקטור העסקי בהכרח יותר יעיל לא נכונה.

"במונופול הממשלתי יש שכר מעל הנורמלי, והצרכן שאמור לקבל השירות ניזוק במחיר שהוא משלם, או שלמונופולים האלה אין רווחים כי העובדים אוכלים את כולם. אז אם נעביר את המונופול לידיים הפרטיות, לא נשפר את המצב, כי המונופול הפרטי גם יגבה מחיר מעל הנורמלי. ראוי לעשות הפרטה של חברות עסקיות, אבל חייבים לעשות בחינה דקדקנית שאנחנו עוברים למערך יותר יעיל, ואם לא תהיה בו תחרות, לא יהיה טוב יותר מהמצב הקודם".

לדברי אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר, "אנחנו רוצים להפוך את כלי החברות הממשלתיות לטוב יותר. ב-10-15 שנה האחרונות החברות הממשלתיות איבדו אמון ולכן הפריטו אותן או השאירו בידי הממשלה בגלל פוליטיזציה או בגלל התערבות של ועדי עובדים.

"אנחנו רוצים לקחת את 7 החברות הממשלתיות הגדולות - חשמל, מקורות, רכבת ישראל, גז, דואר ישראל; ואת שתי החברות הביטחוניות - ולהוביל אותן להנפקות מיעוט, תהליך שבו נשיג יותר יעילות והוצאה של הפוליטיקה מהעניין. בתהליך הנפקה אפשר להשיג הישגים משניים ולבצע למשל רפורמה בדרך, שינוי שיסייע לייעול המערכות. כך נשיג חלק גדול מהדברים הטובים שהפרטות עושות, ולא נשלם את המחיר שלעתים כרוך בכך".

יצחק בלומנטל, מנכ"ל נמל אשדוד, טען כי כבר היום מתמודד נמל אשדוד עם תחרות. "למרות שבשנה האחרונה הנמל עלה לכותרות, הוא נעשה בשנה האחרונה יותר יעיל, מאז שהתחילה התחרות בשנת 2005. יש לנו היום מערכות שליטה ובקרה חדשות שמאפשרות תפעול יותר יעיל".

לדבריו, "התחרות היא לא רק במחיר אלא גם בדברים נלווים כמו שירותים לוגיסטיים. כל הפעילות הזאת מעודדת תחרות ומאפשרת לנו, כנמל מתפעל, להציע שירותים. אנחנו משקיעים אנרגיות ניהוליות רבות, ויש לנו רגולציה חזקה. אנחנו כל הזמן בתוך תחרות בין המפעילים השונים ובין הנמלים השונים. זו תחרות שמחייבת השקעות ענקיות, כי אתה לא יכול לעבוד עם אניות גדולות אם אתה לא משקיע בתשתיות.

"כשתהיה הפרטה, יצטרכו לקחת בחשבון את הרגולציה, ויצטרכו לקחת בחשבון שאנחנו צריכים להיות בתנאים תחרותיים מול הרגולציה שקושרת לנו את הידיים, כי מי שיגיע לשוק יהיה משוחרר מאותם אלמנטים. צריך לפתוח גם את יחסי העבודה כדי שנוכל להיות תחרותיים".

אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, תקף את הממשלה. "אם אני הייתי צריך לרכוש חברה ממשלתית, לא הייתי קונה שום דבר מהמדינה. כשאתה קונה, אז אם אתה מצליח - אתה גנב, ואם אתה מפסיד - אתה אידיוט.

"הממשלה לא מפקחת על השירותים שלה. יש טוענים שהיא לא עושה זאת כדי שלא יכירו בעובדים של חברות קבלן. מפריטים מתחת לאף שלנו גם שירותים, כמו למשל את הגבייה ברשויות המקומיות, שזה הפך להיות כמו סופרנוס. זה ביקור חוץ, לא מיקור חוץ. מפריטים שירותי הסעדה בבית-ספר. כדאי לכם ללכת לבית-הספר ולראות מה הילד שלכם מקבל לאכול.

"בבזק הפריטו גם חברה וגם תשתית. אם היו מפריטים רק שירותים ולא תשתית, הייתה לנו מהירות אינטרנט פי כמה", אמר חייק.

חייק ציין כי "צינור הגז היה צריך להישאר בידי המדינה. אסור היה לתת אותו לאף אחד. הפריטו גם את תהליך ההפרטה למשרדי עורכי דין חיצוניים, כי הממשלה לא סומכת על האנשים שלה. זה מצב אבסורדי".