תמרור אזהרה לבנקים

הבנקים מנותקים מהמציאות, והם הולכים לעבור טלטלה כמו בסלולר

משה כחלון / צלם: רוני שיצר
משה כחלון / צלם: רוני שיצר

אחד הנושאים החמים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית היא יוזמות כלכליות להורדת יוקר המחיה. הרפורמות המוצעות כוללות מע"מ אפס ומחיר מטרה בשוק הדיור כשבתחומים נוספים נשמעו קולות כמו מע"מ אפס על פירות ירקות, הפרטה של נמלי הים, הורדת מכסים, הסרת חסמים ועוד. שר התקשורת לשעבר משה כחלון, עומד להיכנס לכנסת על פי הסקרים עם כוח גדול, בעיקר בכדי לטפל בבעיית יוקר המחיה. לא מן הנמנע כי התחנה הראשונה שיעבור בה כחלון בדרך להוזלת המחיה בישראל יהיה פתיחת שוק הבנקאות לתחרות אגרסיבית.

אם אכן משה כחלון יעמוד בכנסת הקרובה בראש מפלגה שתוכל לקבוע סדר יום כלכלי, עלול להיווצר אפקט שלילי חמור במניות הבנקים. כידוע, כחלון סימן את הבנקים כאחד היעדים הראשונים לרפורמה. התנהלות הבנקים מזכירה במידה רבה את הזחיחות של חברות הסלולר ערב הרפורמה שקידם משה כחלון.

רפורמת הסלולר לא נחתה על חברות התקשורת כרעם ביום בהיר. קדמו לכך אין ספור פגישות ושימועים. כל מה שעלה בדעתם של מנהלי חברות הסלולר היה למסמס ולבזבז זמן בתקווה שהשלטון יתחלף או שהרפורמה תיקבר מסיבה כזו או אחרת. הם לא התכוננו ליום שאחרי והסוף ידוע וכואב לבעלי המניות והאיגרות הקשות באי.די.בי ונוחי דנקנר ובקבוצת סקיילקס ובן דב.

הבנקים עלולים למצוא עצמם בדיוק באותה נקודה. אותה נקודה שבה הלוביסטים לא מצליחים להביא את הסחורה והרגולטור יחד עם הפוליטיקאים מחליטים שראוי כי ירוויחו פחות. הבנקים נאחזים בסיסמת יציבות הבנקים לסיכול כל יוזמה לרפורמה. לא יתכן כי מערכת לא יעילה המעניקה לעובדיה תנאים חלומיים (ע"ע עובדי בנק לאומי שהסכם השכר שלהם תקף לכמחצית מעובדי הבנקים) תתנהל במנותק מהמציאות המשתנה.

דוגמאות לניתוק התנהלות הבנקים מהמציאות ניתן למצוא בשורת עמלות מיותרות כגון עמלת הקצאת אשראי ועמלת דמי משמרת על ני"ע. הבנקים גובים על אשראי ריבית הגבוהה פי עשרים ממה שהם נותנים על פיקדונות. לאחר שמיצו את פוטנציאל הרווח מפערי ריבית שמכסים גם את ההפסדים של חדלי הפירעון למיניהם, פונים הבנקאים החרוצים לגבות עמלות שונות ומשונות בעלות גבוהה בהתאם לשוק השבוי שבו הם פועלים.

הגיע הזמן לטפל במערכת הבנקאית לתחרות במודל דומה למהפכת הסלולר. מהפכת הסלולר תרמה להגדלה של ההכנסה הפנויה למשפחה במאות שקלים לחודש. הכסף שהתפנה לא הלך לחיסכון אלא חזר למשק וכמובן תרם לצמיחה. טיפול יעיל ומהיר במערכת הבנקאית יעשה בדיוק אותו דבר. מי שטוען שבנקים זה מוצר שונה מסלולר טועה. הציבור משאיר בבנקים יותר מדי כסף בעמלות ובריביות לאשראי. הכסף שייחסך יחזור למשק ברובו ולכן חוץ מהבנקים שהאינטרס שלהם לשימור הסטטוס קוו מאוד ברור, האינטרס של הציבור הוא פתיחת בנקים נוספים והגברת התחרות בין הבנקים.

הכותב הוא מנכ"ל משותף בקרן הגידור ג'נסיס

צרו איתנו קשר *5988