אקמול או כאב ראש?

שלוש שנים חלפו מאז הלך לעולמו אלי הורביץ, ובצמרת טבע עדיין לא שקט. בשנה שעברה סערה החברה עם חילופי מנכ"לים בהולים, וכעת מפנה את מקומו גם היו"ר פיליפ פרוסט לטובת פרופ' יצחק פטרבורג, מנהל מוערך, ודעתן אבל גם בעל תדמית ארוגנטית מימיו כמנכ"ל הכללית וסלקום. מי שחושש מהתנגשות בין המנכ"ל ארז ויגודמן ליו"ר החדש שלו, "רואה לנגד עיניו איציק מלפני תשע שנים", אומרים בסביבתו של פטרבורג, "הוא יצר לעצמו בלאנס אחר בחיים". פרופיל G

"מינוי מפתיע", כך הגדירו בעיתונות את דבר מינויו של פרופ' יצחק פטרבורג ליו"ר דירקטוריון טבע במקום פיליפ פרוסט בשלהי החודש שעבר, והוסיפו פרשנות שלפיה פטרבורג הוא מועמד של פשרה, נטול אמביציות אישיות. הגדיל לעשות המשקיע האקטיביסט בני לנדא, שהודיע כי הוא מניח שמדובר ביושב ראש זמני. אבל מי שחושב שפטרבורג, שייכנס לתפקיד ב-1 בינואר 2015, אכן רואה בעצמו מינוי זמני, ושאין לו אמביציות אישיות, אינו מכיר אותו. הג'ינג'י הסוער, האמביציוזי עד מאוד, נחשב, גם בעיני אוהדיו, למנהל תובעני וקשה. לצד הסכמה רחבה על כך שמדובר באדם עם יכולת אנליטית מרשימה, יש הרואים בו איש ארוגנטי, כמעט אגרסיבי, שחושב שהוא יודע הכול, עקשן ולא מאוד כריזמטי. אחרים דווקא זוכרים אותו כמנהל סוחף שיודע לזהות מנהלים בדרג הביניים ולקדם אותם.

בקריירה המגוונת שלו הצליח פטרבורג ליהנות גם מכתרים של הצלחה, כמי שהעלה את סורוקה על מפת בתי החולים הטובים; הביא את קופת חולים כללית המיושנת לעידן הנוכחי תחת שירותי בריאות כללית; אבל בד-בבד גם מתדמית הרבה פחות זוהרת, בקדנציה הלא ארוכה והמאוד קונטרוברסלית שלו כמנכ"ל סלקום. שם זוכרים לו איך שלח את ההנהלה הבכירה לפוליגרף, שבועות ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, ואיך חגג בהוד והדר ובכסף רב את השקת מותג התוכן הסלולרי איי-מוד, שגווע לאחר עזיבתו בקול דממה דקה.

פטרבורג, מבהירים בסביבתו, מתכוון להשקיע את כל-כולו בטבע. הוא נרגש מהתפקיד וגאה שנבחר, ולא מתרגש יותר מדי מקבלת הפנים הפושרת שזכה לה בעיתונות. "בשום תפקיד שאליו נכנס, הוא לא זכה ל-100% קונצנזוס", אומרים בסביבתו. "הוא לא רואה בעצמו איש ביניים, וגם לא מקבל תחושה כזאת מהדירקטוריון שמינה אותו, והוא מקווה שייתנו לו לעשות את העבודה כמו שצריך. המבחן הוא מבחן התוצאה, ואם זו לא תהיה טובה, הזמניות כבר תגיע ממילא".

פטרבורג אמנם נמצא עכשיו במהלך אינטנסיבי של לימוד החברה והתפקיד, אבל טבע ועולם הפארמה רחוקים מלהיות זרים לו. בשבע השנים האחרונות הוא נמצא בחברה, כדירקטור, על-פי בקשתו של אלי הורביץ המנוח, אחר כך כסמנכ"ל למותגים גלובליים - כלומר לתרופות מוגנות הפטנט של החברה - ולאחר מכן שוב כדירקטור.

בסביבות הדירקטוריון אומרים כי "הוא כבר נתן ערך לטבע, בהתייחסויות, בידע ובהבנה שלו. יש לו כל רוחב היריעה- גם פיתוח תרופות, גם שוק התרופות, גם ניהול מערכת בריאות, ויש לו הבנה גדולה בחדשנות. הוא אדם סקרן ומעודכן, דירקטור פעיל וגם אדם שאכפת לו, ושתמיד אומר את דעתו האמיתית. הוא אדם שלא אכפת לו שכועסים עליו, אם הוא חושב שמה שהוא עושה נכון או צודק".

במילים אחרות, יש לצפות שפטרבורג יהיה יושב ראש דעתן ואכפתי, שיפעל לצד מנכ"ל חזק ודומיננטי, ארז ויגודמן, והשאלה היא כיצד שני אנשים כה דעתניים יתפקדו יחד. אדם המכיר היטב את פטרבורג אומר כי מי שחושש ממצב כזה, "רואה לנגד עיניו את איציק מלפני תשע שנים (בתקופתו כמנכ"ל סלקום) שבה הוא היה מאוד אופרטיבי".

כיום הוא איננו כזה, אומרים המקורבים אליו, שאף מדגישים כי בשנים האחרונות סירב לכל הצעה לתפקיד ניהולי מהסוג הזה. "הוא לא מתחרה בארז", הם אומרים, "תהיה לו דעה אבל איציק וארז מכבדים זה את זה, ובהרבה מהנושאים הרלבנטיים לטבע, חושבים אותו הדבר. ארז אומר שעולם הפארמה עומד לעבור שינוי גדול, ולאיציק יש הרבה מה להביא לשיחה הזאת, בידע שלו בפארמה ובמערכות מידע וביכולת שלו לחיות טוב בעולמות משתנים, אבל אין לו בעיה שארז ייקח את הבמה".

"גם ארז וגם איציק ירצו להצליח", משוכנעים גם בסביבת הדירקטוריון. "שניהם נבונים מספיק על מנת שלא לתת לאגו להשתלט".

בהקשר זה של ניהול האגו, מעניין להזכיר גם את הפוזיציה הקצרצרה שתפס פטרבורג בפתרון סכסוך העבודה בין המדינה להסתדרות הרופאים ב-2011. פטרבורג עמד אז בשדה התעופה, כשקיבל טלפון מבית המשפט העליון שבו התבקש לגשר בין הסתדרות הרופאים לבין האוצר. הרופאים כבר שבתו אז מעל חצי שנה, ובין שני הצדדים שרר נתק מוחלט. פטרבורג הסתגר כשבוע בבית מלון עם הצדדים, שגילו זה כלפי זה חוסר אמון בסיסי. בסוף אותה שהייה נחתם ההסכם ובא קץ לסכסוך העבודה.

רגיל להיות אנדרדוג

נחזור אחורה. כשפטרבורג הגיע לסלקום לפני למעלה מעשור, הפטירו שם המנהלים הוותיקים כי "הביאו לנו רופא". פטרבורג הוא אמנם רופא, אבל כזה שתמיד שאף להגיע אל עולמות הניהול. עוד בתקופת ההתמחות שלו כרופא ילדים היה מסיים את תורנות הלילה ורץ בבוקר ללמוד קורס מינהל רפואי. באותה התקופה מעטים ראו במינהל רפואי קריירה, ובדרך כלל מי שאייש את הספסלים היו פרופסורים שקיבלו מתוקף מעמדם כרופאים בכירים לנהל מחלקות או בתי חולים, ולא מתמחים טרוטי עיניים מחוסר שינה, אבל עם שאיפות גדולות.

בתום ההתמחות לקח את משפחתו לניו יורק ועשה דוקטורט במינהל מערכות בריאות באוניברסיטת קולומביה, תואר שאותו היה עליו לסיים בזמן קצר של שנתיים כיוון שהמלגה שקיבל הייתה קצובה לפרק זמן זה. הוא שב ארצה לתפקיד צבאי כרופא אוגדתי במלחמת לבנון הראשונה, ואחד התפקידים שמילא במהלך שירותו הצבאי היה קמ"ט בריאות עזה, כלומר מעין שר בריאות מקומי, במהלך האינתיפאדה הראשונה, וסייע בתכנון בית החולים שיפא. אדם שהכיר אותו באותה תקופה מספר כי באמצע הבלגן של האינתיפאדה פטרבורג פתח קורס למנהלי בתי חולים בעזה, שהתקיים באשקלון פעם בשבוע, והצליח להוציא את משתתפי הקורס מעזה גם כשהכול היה חסום, והפרויקט כולו עורר עניין עולמי והתלהבות.

לאחר מכן יצא שוב ללימודים מעבר לים, הפעם לימודי תואר שני במערכות מידע בלונדון סקול אוף אקונומיקס, שכן סבר שאם הוא בונה עצמו לתפקידי ניהול, עליו להיות בקיא גם בתחום זה. ב-1990 חזר ארצה והחל מסלול של ניהול מערכות בריאות, במה שהיה אז קופת חולים כללית והפך לימים, תחת שרביטו, לשירותי בריאות כללית.

בשלב מסוים התבקש לנהל את בית החולים סורוקה בבאר שבע, שהיה אז בית חולים במצב קשה כלכלית, שלא הצליח למשוך אליו רופאים טובים. זאב וורמברנד, שלימים החליף את פטרבורג כמנכ"ל הכללית (וכיום משמש מנכ"ל קופת חולים מאוחדת), היה אז סמנכ"ל הכספים של הקופה והיה נפגש עם פטרבורג "פגישות שבועיות אחד על אחד".

"אני זוכר אותו כאדם שלא מוכן לקבל תשובה שלילית של 'אי-אפשר'", אומר וורמברנד. "תמיד היה אומר, 'בוא נבדוק שוב אם אפשר'. הוא יזם בנשמתו, יודע להגדיר מטרות ארוכות ולבצע אותן, והוא לקח את סורוקה, שהיה בפיגור לעומת בתי חולים במרכז הארץ וסגר את הפער מולם - גם בציוד, אבל גם בשדרה הרפואית".

יום אחד, כשישב עם אחרים בחדר ההנהלה של קופת חולים כללית, אביגדור קפלן, שהיה המנכ"ל, הודיע, אני סיימתי את תפקידי, ויצא מן החדר. אדם שנכח במקום מספר כי פטרבורג, אף שהיה הצעיר ביותר מבין היושבים בחדר, אמר לפתע: אני מתמודד על התפקיד. "הוא היה האנדרדוג בין המתמודדים", משחזר אדם שהיה בסביבתו באותה תקופה, "האחרים - עוזי וכסלר, יוסי קוצ'יק ואלי גונן - נהנו מגיבוי פוליטי. באותה תקופה איציק כמעט הוחרם על-ידי אנשי הקופה, אבל בשקט-בשקט הוא עשה עבודה גם בתוך הארגון וגם מחוצה לו, ובסוף מונה, ב-1997. גם אז, אגב, אמרו שהמינוי מפתיע".

ימי הזוהר בכללית

הכללית בדיוק יצאה אז מהסדר הבראה ומהסכם הנושים הגדול. היא עדיין סבלה משביתות תכופות וממחסור כספי מתמיד - הגירעון עמד אז על 200 מיליון דולרים - מרפאות במצב פיזי קשה ובעיקר נחיתות מול מכבי, שהייתה צעירה, רעננה, וסחפה בעיקר את הקהל שכל קופה רוצה: צעירים, לקוחות משלמים שלרוב אינם חולים יותר מדי.

זו הייתה שעת הזוהר של פטרבורג. הוא מיתג מחדש את הקופה כ"שירותי בריאות כללית", הכניס את המילה לקוח במקום חולה, כמו גם מערכות מחשוב מתקדמות שיצרו מעין תעודת זהות רפואית וירטואלית של האדם. החברה שאמונה הייתה על הפיתוח, די.בי מושן, אז עוד חטיבה בנס טכנולוגיות, ו"התחילה אצל איציק במטבח", לדברי מכר של פטרבורג, נמכרה לפני שנה ב-235 מיליון דולרים.

וורמברנד, שהחליף כאמור את פטרבורג כמנכ"ל הכללית, מספר כי שנתיים לאחר כניסתו לתפקיד זכתה המערכת שהתחיל פטרבורג להכרה מצד מייקרוסופט כמערכת המתקדמת ביותר בעולם בתחום מידע רפואי.

"מהיום הראשון הוא דיבר איך הוא רוצה לראות את השירות בקופה", משחזר חזי כאלו, כיום מנכ"ל בנק ישראל, שהיה אז סמנכ"ל מערכות מידע ותכנון בכללית, "והוא התחיל את המעבר לתיק רפואי ממוחשב, שלאחר מכן קרם עור וגידים כפיתוח מערכת אופק של הקופה. לימים, לאחר שהתחברו אליה כל בתי החולים, היא הפכה לרשומה ממוחשבת לאומית, ולקח זמן, אבל בסופו של דבר משרד הבריאות אימץ את הרעיון הזה.

"הדבר השני שעשה - מהיום הראשון הוא היה בעד לתת למנהלים בשטח, במרפאות ובבתי החולים אפשרות לנהל את התקציב שלהם, ובאמצעות מערכת בסיס נתונים מרכזית, הוא יצר שפה משותפת לכל הקופה. בעידן שלו נפסקו הוויכוחים והדיונים על נתונים, כיוון שהיה מחסן נתונים ברור. הוא אדם מאוד דומיננטי עם מנהיגות, שופע רעיונות, והיה כיף לעבוד איתו אף שהיה מנהל לא קל, אבל מאתגר ונון-קונפורמיסט, ובדיונים הוא לא קיבל שום דבר כמובן מאליו".

פעם בשבוע, מספר אדם שעבד עמו אז, פטרבורג "ירד לשטח". לעתים היה עומד ליד עובד מרפאה "שבהתחלה היה מת מפחד" מהעובדה שעליו לנהל שיחה עם המנכ"ל, ולאחר שהיה נרגע ועונה לשאלות פטרבורג יכול היה לראות איך מבינים "למטה" את ההנחיות והמדיניות שהוא מוביל.

איתן חי-עם, בעבר איש הכללית ולאחר מכן מנכ"ל משרד הבריאות (2010-2009), מדבר על פטרבורג בחיבה מופגנת. "איציק היה מנטור שלי, והיום אנחנו חברים קרובים", הוא אומר. "עד היום אני מתייעץ איתו, והוא עד רמה מסוימת מתייעץ איתי. אני לא מכיר מישהו שיודע לנסח ניסוחים כל-כך מדויקים של מערכת הבריאות. לפעמים לקח לי זמן לראות כמה הוא צדק. אהבתי שיכולתי להתווכח איתו. הוא לימד אותנו על מהפכת השירות בכללית. כאשר ניהלתי את סורוקה וסיימנו את בניין הכירורגיה הגדול של בית החולים, התברר לי תוך כדי בנייה שבעתיד נצטרך עוד שישה חדרי ניתוח, ושאם לא נבנה אותם עכשיו, לא נוכל לעשות זאת אחר כך. פניתי לאיציק (אז מנכ"ל כללית שמחזיקה בסורוקה) ובהתחלה הוא סירב לתת את הכסף - היו אז גירעונות גדולים בקופה - אבל לבסוף החליט לתת את הכסף, כאשר היה ברור שלא הוא ולא הבא אחרי לא יחנוך את חדרי הניתוח".

אחרי חמש שנים, החליט פטרבורג לעזוב וללכת הלאה. עוד חצי שנה נמשך תהליך איתור המחליף, וורמברנד, שיש לו רק מילים טובות לומר על קודמו, אף שזה השאיר לו קופה עם גירעונות. "אני לא ביקורתי כלפיו בנושא זה", כך וורמברנד. "מערכות בריאות מטיבן נכנסות לגירעונות מדי פעם. נכון שעשיתי שינויים בתפיסת הניהול, אבל הוא בהחלט הניח יסודות של תכנון ארוך, מידע ובניית שדרת ניהול. "הוא אדם מאוד יסודי ומכיר לעומק כל נושא שעסקנו בו; אפשר היה להתקנא ביכולת הלימוד המהירה שלו. לפני מספר שנים אפילו אמרתי לו שאם יש ישראלי שראוי לשמש יו"ר טבע - זה הוא".

"משטר של חוסר אמון"

השלב הבא בקריירה של פטרבורג, כהונתו בסלקום, קנה לו פחות אוהדים. במקור פטרבורג רואיין לתפקיד המשנה למנכ"ל, אלא שבאותה התקופה, סוף 2002, הודיע במפתיע יעקב פרי, מי שהיה נשיא סלקום מאז הוקמה, שמונה שנים קודם לכן, על התפטרותו. פטרבורג, שלדברי מקורביו, מראש התראיין לתפקיד המשנה למנכ"ל מתוך הבנה שהוא מיועד לנהל את החברה בעתיד, נזרק ישר אל המים העמוקים.

על כך שיחסיו עם מערך ההנהלה דאז בסלקום היו קשים ומעורערים אין עוררין. אלא שכל צד מספק לכך סיבות אחרות. אנשים שהיו אז בסלקום זוכרים "אווירה מאוד לא טובה. הוא הנהיג משטר של חוסר אמון מיד עם כניסתו לחברה". "הייתה לו כניסה מאוד ארוגנטית", משחזר אחר. "הוא אדם חכם, אבל אנשים חכמים בדרך כלל יודעים גם מה הם לא יודעים, והוא ידע יותר טוב מכולם מהדקה הראשונה, וזה היה בעוכריו, הוא לא השכיל להאציל מנהיגות וסמכות". בסביבתו של פטרבורג מסבירים כי "היה לו תהליך כניסה קשה ביותר לתוך הנהלה קיימת של שנים רבות. הביאו אותו לישיבת ההנהלה ואמרו, הנה המנכ"ל החדש שלכם".

הדבר הזכור ביותר מאותה התקופה היה ששלח את בכירי החברה לבדיקת פוליגרף כחודשיים לאחר כניסתו לתפקיד, לברר מי מדליף. לדברי גורמים אז בחברה, היה מדובר בהדלפת מידע "שהוא עצמו דיבר עליו באופן גלוי בכל מיני פורומים". אחרים מסלקום באותה תקופה זוכרים שהזמנת הבדיקה הייתה לאחר סדרה של הדלפות שונות, וכי הדברים הגיעו לידי כך שנתונים שנמסרו רק בישיבת הנהלה בכירה כבר היו בידי עיתונאים בתומה. "היה שם שידור ישיר מתוך ישיבות הנהלה", אומרים בסביבתו של פטרבורג, "ומבחינת איציק, אין סלחנות לכך שמישהו מוכן לפגוע בסלקום רק בשביל לפגוע באיציק".

משימתו של פטרבורג באותם הימים הייתה להחליט אם ואיך תיכנס סלקום לדור השלישי. הוא סבר כי יצירת עולם תוכן אמיתי בסלולר תביא לו את מה שכל חברה מהסוג הזה מבקשת לעצמה, "נאמנות של לקוחות בחברה", וחשב שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להוציא את התוכן החוצה. הוא הקים את חברת לוגיה, שהייתה בבעלות משותפת של סלקום ושל אלון שלו, קובי מרנקו ומישאל וקנין, והימר על האיי-מוד, טכנולוגיה שהלכה חזק ביפן, בחברת NTT דוקומו, שאפשרה את מה שקרוי "גן פתוח" מבחינת תוכן. כלומר לא פלטפורמה שדרכה חברת הסלולר בוחרת איזה תוכן תצרוך, אלא גישה למגוון רחב של תכנים.

בדיעבד, הסיפור לא תפס מחוץ ליפן, וממילא ברבות הימים באו לעולם הסמרטפונים ועקפו את חברות הסלולר במתן תוכן דרך המכשירים עצמם. "אני מסוגל להבין שיש כאלה שיזקפו את המהלך הזה לחובתו, אבל הראייה הייתה הגיונית", אומר יוסי לובטון, אז סמנכ"ל השיווק של סלקום וכיום מנכ"ל משרד הפרסום באומן בר ריבנאי. "הוא הבין שלא הגיוני שחברות הסלולר ייצרו את כל התוכן שאנחנו צריכים, ו-NTT דוקומו הייתה אחת החברות הכי מתקדמות באותה תקופה. החשיבה האסטרטגית, הן בהקמת לוגיה והן בהליכה על איי-מוד, הייתה נכונה".

מה אתה זוכר מפטרבורג המנכ"ל?

"היו לי הרבה מנכ"לים בחיי, והוא הלמדן מכולם - יורד לפרטים, וורקוהוליק ברמות מטורפות. תמיד כשהייתי נפגש איתו בסופי שבוע אצלו בבית היינו יושבים בחוץ, כי הוא היה מעשן כבד ובבית היה אסור לעשן, ועל השולחן היו ספרים ומצגות והוא היה בקיא בכל אחת מהן, ידע מה יש בכל עמוד. הייתי כל הזמן דרוך מולו כי הוא בהחלט יודע לדרוש".

אילן צחי, כיום מנכ"ל הוט, שעבד גם הוא מתחת לפטרבורג בסלקום, סבור כי על אף הביקורת, בסיכומו של דבר פטרבורג "עשה קדנציה מוצלחת בסלקום". והוא מסביר: "לכל מנהל צריכים להיות בפורטופוליו שלו ניסיונות לא ללכת בדרך הרגילה; מנהל שרק שומר על הקיים, הסיכוי שלו לעשות שינוי נמוך".

צחי מספר כי "הקריירה שלי נבנתה בעזרת פטרבורג. הייתי מנהל תפעול, והוא דחף אותי לצאת מהטכנולוגיה, לכיוון שירות לקוחות ומכירות. נחשפתי בזכותו לעולם שלא הכרתי. זה חלק מהאומץ שלו לעשות דברים לא סטנדרטיים, לגדל אנשים, לאפשר להם להתפתח. הוא מנהל מעורב, יורד לפרטים".

את פטרבורג החליף בתפקיד עמוס שפירא, כמעט מיד לאחר שדסק"ש מבית אי.די.בי רכשה ב-2005 את השליטה בסלקום. פטרבורג התבקש לעזוב, ועד היום משוכנעים בסביבתו כי היה זה בשל העובדה שלא בחר במשרד הפרסום גיתם, שנוחי דנקנר, בעלי אי.די.בי דאז, מיודד עם אחד השותפים בו, מודי כידון. "בתמימותו", אומר בציניות ידיד של פטרבורג, "הוא חשב שהוא זה שצריך לבחור מי יוביל את האסטרטגיה התדמיתית של החברה. הוא לא היה אחד הגנדניסטים, אומרי ההן של נוחי".

טענה אחרת היא שדנקנר פשוט לא אהב את העובדה שפרטנר "עוקפת" את סלקום, וזו הסיבה לפרידה. ובסביבות אי.די.בי דאז אומרים כי "כשדסק"ש רכשה את השליטה היא רצתה לעשות את הובלת החברה בדרך שלה, היה שינוי בהנהלה, והם נפרדו כידידים. כל סיפור משרד הפרסום זה קשקוש".

צולל עם כרישים

אחרי סלקום פטרבורג נעלם קלות מהבמה הניהולית הישראלית הבכירה. הלשונות הרעות כמובן אמרו שלא קיבל הצעות, חבריו מספרים כי קיבל והעדיף לא לקחת. הוא הפך ליו"ר ולמוביל אסטרטגי של חמש חברות סטארט-אפ בתחום הציוד הרפואי והתקשורת, והיה בהן "המבוגר האחראי שממקד את החברה", מגדיר זאת אדם שמכיר אותו.

ב-2009 הפך לעמית בכיר במכון מילקן, ועשה עבודה בתחום מחשוב הבריאות, נושא חם בממשל אובמה, שהיום מוציא על כך מיליארדים. הוא גילה שישראל הובילה בעת ההיא בתחום בעולם, עם 130-120 סטארט-אפים שעבדו על הנושא (מאז דנמרק עקפה אותה). הוא ניסה לעניין את המדען הראשי בקידום הזה, אבל לא הצליח לשכנע אותו שמדובר במשהו שעשוי להיות קטר צמיחה.

באותה התקופה בערך, בסוף 2008, קרא לו אלי הורביץ המנוח לפגישה, במסגרת מפגשים שקיים עם כמה וכמה אנשים שהעריך (ביניהם גם ארז ויגודמן) כדי לשוחח עמם על האסטרטגיה העתידית של טבע. הם ישבו יחד שלוש שעות, וכעבור זמן לא רב הגיעה ההצעה להצטרף למועצת המנהלים של טבע.

לאחר שנה וחצי במועצת המנהלים, קיבל פטרבורג ביקור בביתו: שלמה ינאי, אז מנכ"ל טבע, ביקש ממנו להצטרף להנהלה כאחראי על המוצרים הממותגים הגלובליים של החברה. פטרבורג קיבל לידיו חטיבה בת 1,400 עובדים, כאשר תחת אחריותו היה כל הצד האינובטיבי של החברה (התרופות בפיתוח מקורי, להבדיל מהתרופות הגנריות), מרמת המחשבה על אילו תרופות להתחיל לפתח, דרך קניית חברות בתחום המו"פ ועד לפיתוח התרופה לאורך שלבי האישור השונים, תוך דגש על תחומי הרספירטורים.

לימים, כאשר רכשה טבע את חברת ספלון בניסיון להגביר את משקל התרופות מפיתוח ייחודי לעומת הגנריקה, ינאי החליט להעביר את המשקל של העולם הממותג לארצות הברית, ופטרבורג החליט שתפקידו הסתיים. "התפקיד שלו בעצם התייתר", אומר אדם המכיר את פטרבורג היטב, "וכשהוא הבין שאין צורך בתפקיד שבשלו נכנס להנהלת טבע, הוא לא ראה צורך לבקש תפקידים אחרים". יש להניח כי בטבע היו מרוצים ממה שעשה, שכן ביקשו ממנו מיד עם תום התפקיד לחזור לתפקיד כחבר בדירקטוריון החברה.

אמנם, המשקיע האקטיבי בני לנדא רואה במינויו של פטרבורג "מינוי זמני", עד שיימצא אותו יו"ר מיוחל מהפארמה העולמית, אבל בסביבתו של פטרבורג טוענים בהקשר זה כי "אם היו נותנים את קורות החיים שלו לחברת תרופות אנגלית, הם היו רואים בו מומחה בינלאומי לפארמה לאחר שעמד בראש כל המערך האינובטיבי של טבע".

בשנים האחרונות מספרים חבריו של פטרבורג כי הוא עבר גם סוג של שינוי אישי. הוורקוהוליק האדוק החליט שייקח קצת זמן לעצמו, ובשלוש השנים האחרונות למד לצלול, ומאז צלל יותר מ-300 צלילות ברחבי העולם, כולל צלילות עם כרישים. "הוא יצר לעצמו בלאנס אחר בחיים", מספר חבר, "וזה מה שמאפשר לו עכשיו להיכנס לתפקיד החדש בתחושה רעננה ובהרבה מרץ מחודש". *e