נקרעים בחורף, קורסים בקיץ: דילמת הכריסמס של הפרמיירליג

המחקרים מוכיחים: עומס יתר של משחקים, כמו בטירוף חג המולד בפרמיירליג - מוביל לירידה ביכולת, ספרינטים איטיים יותר, סכנה בריאותית מוחשית

ליברפול-סוונזי, פרמיירליג / צלם: רויטרס
ליברפול-סוונזי, פרמיירליג / צלם: רויטרס

אחת התיאוריות שעלו בשנים האחרונות בניסיון להסביר את התוצאות המאכזבות של נבחרת אנגליה, היא שבפרמיירליג אין פגרת חורף. פאביו קאפלו למשל, שאימן את נבחרת אנגליה בין 2008-2012, משוכנע שהשחקנים האנגלים מגיעים לטורנירים הבינלאומיים "הכי פחות טריים מכל שחקני הנבחרות, כי אין הפסקה בליגה שלהם. זה כמו לנהוג במכונית: אם תעצור בחצי הדרך לתדלק, אז בוודאות תגיע לאן שאתה רוצה, אבל אם לא תעשה את זה, תמיד יש סיכוי שתיסע על ריק לפני שתגיע ליעד שלך".

בחצי הדרך באנגליה, כידוע, לא רק שלא עוצרים לתדלק, אלא מגבירים מהירות עם מחזורי חג המולד והשנה החדשה. העונה 18 קבוצות בפרמיירליג כבר שיחקו שני משחקים בשלושה ימים (חוץ מאשר ליברפול וסוונזי, שנעלו ביום שני את מחזורי חג המולד עם משחק שני תוך ארבעה ימים), והמחזור מחר (ה') ישלים שבוע עם שלושה משחקים. המסורת הזו היא אחד מסימני ההיכר של הפרמיירליג, ומבחינה מסחרית היא יקרת ערך: האצטדיונים תמיד מתמלאים עד אפס מקום, הרייטינג בטלוויזיה ממריא לשיאים. אבל לאור מה שידוע כיום על זמני ההתאוששות הנדרשים בכדורגל, קשה שלא להטיל ספק בערך הספורטיבי של המשחקים באנגליה השבוע.

***

לפי ריימונד ורהיין, מאמן כדורגל הולנדי ומומחה לכושר גופני שכתב ספר בשםThe Complete Handbook of Conditioning for Soccer, למחזורי חג המולד והשנה החדשה באנגליה אין שום ערך ספורטיבי. ורהיין, שעבד כיועץ במועדונים כמו צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, ברצלונה ועוד, פרסם בשנת 2012 מחקר על ימי התאוששות, שהסתמך על נתונים מ-27 אלף משחקים שנערכו בליגות הבכירות באנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת, הולנד ופורטוגל בין 2001-2011. המסקנה שלו הייתה חותכת: משחק שמשוחק אחרי פחות מ-72 שעות מנוחה פשוט לא עומד בסטנדרטים של מה שמכונה Fair play.

ורהיין גילה שהסיכוי של קבוצות לנצח אחרי פחות משלושה ימי מנוחה יורד ב-39% במשחקי בית וב-42% במשחקי חוץ. קבוצות שנאלצו לשחק ביום רביעי בצ'מפיונס ליג וביום שבת בליגה המקומית, השיגו בשבתות כאלה 0.55 נקודות פחות מהממוצע שלהן. עונת 2010/11 של שטוטגרט הגרמנית הייתה דוגמה טובה למה שיכול לקרות בלוח משחקים צפוף מדי: כל עוד הקבוצה שיחקה בליגה האירופית, היא דורגה מתחת לקו האדום בבונדסליגה; אחרי שהקמפיין האירופי שלה הסתיים, בסוף פברואר, היא השיגה 1.08 נקודות יותר למשחק בבונדסליגה, עלתה מעל הקו האדום וסיימה את העונה במקום ה-12.

גם קבוצות שלא נקלעו למצב של שטוטגרט סבלו מבעיית התאוששות. במשחקים אחרי שני ימי מנוחה, חשף המחקר, ממוצע השערים של כל הקבוצות יורד ב-0.52, הן כובשות 0.3 פחות שערים בשליש האחרון של המשחק וסופגות 0.45 שערים יותר באותו פרק זמן. "ההבדלים בין ההופעות של קבוצות אחרי מנוחה של יומיים ואחרי שישה ימי מנוחה הם כמעט בלתי נתפסים", אמר ורהיין. "בפורטוגל, לדוגמה, שם ההתאחדות מציעה לקבוצות שמתחרות באירופה לשחק בליגה ביום שני כדי לאפשר התאוששות מלאה, ההבדלים האלה לא קיימים".

ההבדלים האלה נובעים מהמחיר הפיזי העצום שגובה כדורגל ברמות הכי גבוהות. שחקני כדורגל רצים בין 10-11 ק"מ בממוצע למשחק (בכדורסל, בשביל קנה מידה, שחקנים רצים כ-4 ק"מ במשחק), ועוברים כמעט רבע מהמרחק בריצה באינטנסיביות גבוהה. בזמן משחק טמפרטורת הגוף של שחקנים מגיעה ל-40 מעלות, הם מנצלים כמעט את כל הגליקוגן (רב סוכר שמשמש לשימור עתודות אנרגיה זמינה) בגוף, והיכולות הפיזיות שלהם יורדות בהדרגה; בדקות האחרונות, למשל, הספרינטים שלהם איטיים ב-8% לעומת תחילת המשחק. על אותו משקל גם לאורך עונה, לפי מחקרים, יש ירידה הדרגתית ביכולות הפיזיות, כתוצאה מעומס מצטבר.

עומס שמצטבר יותר מדי מהר, כמו במקרה של מחזורי חג המולד והשנה החדשה באנגליה, גם מעלה את שיעור הפציעות. מחקר שפרסמו שלושה חוקרים מאוניברסיטת לינקופינג בשבדיה ב-British Journal of Sports Medicine, ניתח נתונים מ-8,150 משחקים של 27 קבוצות מעשר מדינות בין 2001-2012, וגילה עלייה משמעותית בשיעור הפציעות (בעיקר בשרירי הירך והברך) במשחקים שנערכו אחרי מנוחה של פחות מארבעה ימים, ובתקופות עמוסות במיוחד - למשל תשעה משחקים ב-27 ימים.

חודש האימים של גארי קאהיל
 חודש האימים של גארי קאהיל

***

הפתרון של עולם הכדורגל לעומס היתר על השחקנים הוא לסמם אותם עם משככי כאבים. ד"ר יירי דבוראק, קצין הרפואה הראשי של פיפ"א, גילה ש-39% מהשחקנים בגביע העולם בדרום אפריקה ב-2010 הודו שהם נוטלים משככי כאבים, תופעה שלדבריו היא תוצאה של הלחץ הכבד שמופעל על רופאי הקבוצות. "רוב רופאי הקבוצות נמצאים תחת לחץ להכשיר שחקנים לשחק", אמר דבוראק, "אם הם ישאירו אותם יותר מדי זמן בחוץ, הם עלולים לאבד את העבודה שלהם".

השחקנים, שגם הם חוששים לאבד את העבודה שלהם בגלל היעדרויות ממושכות, לא רק שלא מסרבים להשתמש במשככי כאבים - אלא אפילו ששים להיעזר בהם. "לעיתים קרובות כדורגלנים נוטלים משככי כאבים כאמצעי מניעה", אמר ד"ר האנס גאייר, סגן מנהל המעבדה של WADA(הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט) בעיר קלן. "הם לוקחים אותם כדי למנוע כאב שאולי יופיע, כדי להיות לגמרי לא רגישים. הבעיה היא שאם אתה מנטרל את מערכת האזעקה שמגנה על הרקמות שלך, הן עלולות להיהרס באופן בלתי הפיך".

בינתיים, למרבה הצער, לא עושה רושם שהנזק - הפיזי והמקצועי - שנגרם כתוצאה מזמני ההתאוששות הקצרים מדי ברמות הגבוהות של הכדורגל יכול להניע איזשהו שינוי. בוודאי לא במחזורי חג המולד והשנה החדשה בפרמיירליג. אולי אחרי שנבחרת אנגליה תאכזב ביורו 2016, יתחילו לחשוב עליהם מחדש.