הנקראות ביותר

דוח ביקורת על הפרקליטות: 210 תלונות, רק 3 מוצדקות

ב-151 מהתלונות הושלם כבר הטיפול ■ 38% מהתלונות נדחו על הסף ■ ב-23% מהתלונות הופסק הבירור ■ 3 התלונות המוצדקות: תובעת עירייה שיקרה בביהמ"ש, שיהוי ניכר בהגשת כתב אישום, התנהלות הכרוכה במחדלים

השופטת הילה גרסטל  / צילום: בן יוסטר
השופטת הילה גרסטל / צילום: בן יוסטר

נציבות הביקורת על מערך התביעה (הפרקליטות) ומייצגי המדינה בערכאות - (נבת"ם), בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל, מפרסמת היום (ב') את דוח הביקורת הראשון שלה מאז הקמתה לפני 9 חודשים.

מהדוח עולה כי ב-9 החודשים הראשונים לפעילות הנציבות, התקבלו באגף התלונות הפרטניות 210 פניות, מתוכן הושלם הטיפול ב-151 פניות, שהן 72% מכלל הפניות. 77% מהתלונות התקבלו ביחס לפרקליטות, 10% כלפי מיופי הכוח ובעלי ההסמכה של היועץ המשפטי לממשלה ו-13% לגבי גופים שאינם מבוקרים של נבת"ם.

38% מהתלונות נדחו על הסף בשל היות הנילון לא מבוקר, או משום שהתלונה מתייחסת להליך תלוי ועומד או לשיקול דעת משפטי של המבוקרים, או מטעמים אחרים כמפורט בדוח.

ב-23% מהתלונות שבוררו וניתנה בהן החלטה הופסק בירור התלונה בשלב זה, משום שנושא התלונה בא על תיקונו, או שהפונה חזר בו מתלונתו, במפורש או במשתמע, או שהתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירור הפנייה מלכתחילה אולם העילה נודעה לנבת"ם באיחור, או כאשר הבירור היה מותנה באישור היועץ המשפטי לממשלה והאישור לא ניתן בשלב זה.

עד כה, ולאחר בירור מקיף ומעמיק, מצאה הנציבות שתי תלונות מוצדקות ללא שמסרה המלצה אופרטיבית בגינן; תלונה אחת נוספת נמצאה מוצדקת ואף התקבלה המלצה אופרטיביות בגינה. יתר 148 התלונות שנבדקו נדחו או הבירור בעניינן הופסק מסיבות שונות. 13 תלונות המהוות 12% מכלל התלונות שבירורן הסתיים בתקופת הפעילות הרלוונטית נמצאו בלתי מוצדקות.

3 התלונות המוצדקות

תובעת של עיריית רמת גן שיקרה בביהמ"ש

תלונה שנמצאה מוצדקת הייתה ביחס להתנהלות עו"ד שעובדת כתובעת במחלקה המשפטית של עיריית רמת גן. לפי הנטען בתלונה נגדה, עוה"ד שיקרה במהלך הליך המשפטי שניהלה נגד זוג תושבי העיר כשטענה בביהמ"ש שיש להם עבירות קודמות. את התלונה הגישו תושבי העיר שהואשמו על ידי עיריית ר"ג בבימ"ש לעניינים מקומיים בעיר כי ביצעו עבודות ללא היתר בנייה. הנציבה מצאה כמוצדקת את תלונת התושב כי בעת שחקרה אותה עוה"ד מהעירייה בביהמ"ש היא הציגה מצג שווא עובדתי כאילו בני הזוג הועמדו לדין, בעוד שבפועל לא הוגש נגדם כתב אישום.

"מעיון בפרוטוקול הדיון עולה, שעו"ד ק' הציגה לך עובדה לא נכונה ביודעה שהעובדה אינה נכונה", נכתב בדוח. לדברי הנציבה,עו"ד ק' מחזיקה הסמכה בכתב מהיועץ המשפטי לממשלה ומייצגת רשות ציבורית בערכאות, ובתור שכזו, חלות עליה החובות המוגברות שציינו דלעיל, ונכון יהיה בדרך האנלוגיה להחיל עליה גם את כלל 6 לקוד האתי לפרקליטי המדינה (אוגוסט 2013) הקובע: "הפרקליט לא יציג ראיה ביודעו שאין בה אמת ולא יטען עובדה ביודעו כי אינה נכונה, וזאת על פי ההכרה וההנחה, כי בדבריו ניתן אמון רב, בהיותם מייצגים את עמדת המדינה".

התנהגות פגומה של תובע המייצג רשות ציבורית מהווה דוגמה שלילית ופוגעת ביכולת של ההליך הפלילי לחזק את אמון הציבור בסדר המשפטי ואת אמון הציבור בנציגיו.

שיהוי ניכר בהגשת כתב אישום

תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת הייתה של אדם שהורשע בגרימת מוות ברשלנות וטען לשיהוי ניכר של הפרקליטות בהגשת כתב האישום נגדו.

מתשובת פרקליט המחוז הרלוונטי עלה, שהתיק התגלגל בין מספר פרקליטים מרגע הגעתו לפרקליטות ואף הועבר להשלמות חקירה במשטרה. התיק עבר לטיפול הנילון בתאריך מסוים, הנילון הכין חוות דעת והגיש כתב אישום חודש וחצי לאחר שהחל בטיפול. נוכח האמור בתשובה זו והשיהוי הניכר שאכן אירע בהגשת כתב האישום, הוכרע שהתלונה מוצדקת ברמה המערכתית, אולם התלונה נדחתה ככל שהיא מתייחסת לנילון הספציפי, מאחר שהתיק היה בטיפול הנילון רק תקופה קצרה עד להגשת כתב האישום.

התנהלות שיטתית הכרוכה במחדלים

התלונה שנמצאה מוצדקת ואף נמסרה המלצה אופרטיבית בגינה היא תלונה שמהווה בירור יזום של הנציבה בדבר התנהלות שיטתית שלה "הכרוכה ברשלנות ובמחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות". לפי הדוח, שאינו חושף את שם הפרקליטה, ההכרעה לבקשת פרקליט המדינה טרם נשלחה פורמאלית לפרקליטה כדי לאפשר את מיצוי ההליכים שננקטים בעניינה בתוך הפרקליטות, הליכים שייתכן שייתרו את הצורך בהכרעת הנציבות.

דוגמאות לתלונות שבירורן הופסק

אחת התלונות המסקרנות ביותר שהתקבלו אצל הנציבה הייתה לניגוד עניינים של פרקליט שהיה מעורב בהליך של ד"ר מאיה פורמן-רזניק שנבחרה במכרז של נציבות שירות המדינה, לכהן כמנהלת היחידה לרפואה משפטית במרכז הלאומי לרפואה משפטית. התלונה עסקה בשאלה אם ראוי שאותה פרקליטה המייצגת את המדינה ומביעה את עמדת פרקליט המדינה בסוגיית כניסתה של פורמן-רזניק לעבודה, תייצג אף את משרד הבריאות אשר העומדת בראשו ויועציה המשפטיים מחזיקים בעמדה עובדתית-מקצועית שונה.

פורמן-רזניק שימשה עדת הגנה מטעם רומן זדורוב, לאחר שהתיק הוחזר מבית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי. זדורוב הורשע, כזכור, ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל ובמסגרת ערעור שהגיש ביקש לצרף ראיות נוספות, שאחת מהן הייתה חוות דעתה של ד"ר פורמן-רזניק. בקשתו התקבלה. פסה"ד המשלים של בית המשפט המחוזי הותיר את הרשעת זדורוב על כנה ומתח ביקורת נוקבת על ד"ר פורמן-רזניק. בהמשך לקביעות המחוזי, ביקש פרקליט המדינה ממנכ"ל משרד הבריאות, שלא לאפשר את תחילת העסקתה של פורמן-רזניק במרכז הלאומי לרפואה משפטית.

בתגובה לכך, הגישה פורמן-רזניק לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לצו מניעה נגד עיכוב כניסתה לתפקיד ועתרה לאפשר לה להיכנס לתפקידה באופן מיידי ובלתי מותנה, נוכח זכייתה במכרז. המשיבים להליך היו ד"ר חן קוגל, שהעיד מטעם ההגנה במשפט זדורוב בהליך הראשון ומונה, טרם הגשת הבקשה לצו מניעה, לראש המרכז הלאומי לרפואה משפטית; המרכז הלאומי לרפואה משפטית; מנכ"ל משרד הבריאות; ומשרד הבריאות. בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה ייצגה פרקליטה אחת את ארבעת המשיבים בהליך, חרף העמדות העובדתיות השונות שהם החזיקו.

משכך, פנתה הנציבה בבקשה לבירור יזום ליועץ המשפטי לממשלה וביקשה לערוך בירור תוך כדי הליך משפטי תלוי ועומד בסוגיית ניגוד העניינים בלבד, דהיינו, האם ראוי שאותה פרקליטה המייצגת את המדינה ומביעה את עמדת פרקליט המדינה בסוגיית כניסתה של ד"ר פורמן-רזניק לעבודה במרכז הלאומי לרפואה משפטית, תייצג אף את משרד הבריאות אשר העומדת בראשו ויועציה המשפטיים מחזיקים בעמדה עובדתית-מקצועית שונה, ואת ד"ר קוגל, המחזיק אף הוא בדעה שונה. היועץ המשפטי לממשלה, דחה את הבקשה לאשר בירור תוך כדי ההליך המשפטי ולכן הופסק הבירור עד להשלמת ההליך בבית הדין לעבודה.

פניית ציפי לבני בעניין הנשיא יצחק כהן

פנייה נוספת שבירורה הופסק הייתה פניית שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, בה התבקשה נבת"ם לבדוק את התנהלות הפרקליטות בנוגע לטיפול במידע שהגיע לידיה בפרשת נשיא (בדימוס) בית המשפט המחוזי בנצרת, יצחק כהן, החשוד בעבירות מין. לבני ביקשה שבדיקת נבת"ם תחל רק לאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה לנוכח החקירה הפלילית שהתקיימה אותה עת במשטרה.

במענה לפניית שרת המשפטים, גיבשה נבת"ם מתווה לבדיקה ובמסגרתו ביקשה להיפגש עם הגורמים שייתכן שמעורבים בפרשה. היועץ המשפטי לממשלה לא אישר לנבת"ם לברר את הפנייה בשלב זה בשל חשש שהדבר ישפיע על ההליך הפלילי ולכן הופסק הבירור.

ארגון הפרקליטים ממשיכים להחרים

נציבות הביקורת על הביקורת על מערך התביעה (נבת"ם) הוקמה בעיקר כדי לפקח על עבודת הפרקליטים בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות השונות ברחבי הארץ. ואולם, מיד עם ההודעה על הקמת הנציבות הודיע ארגון הפרקליטים שלא ישתף פעולה עימה ובחודש ספטמבר 2014 הכריז על סכסוך עבודה בשל הקמת נבת"ם.

לפי ארגון הפרקליטים, לא הייתה כל הצדקה להקמת גוף ביקורת נוסף על הפרקליטות. "כידוע מעצם טיבה של עבודתנו, אנו נתונים לביקורת יומיומית של בתי המשפט. בנוסף, ככל עובד מדינה אנו מבוקרים על ידי מוסדות ביקורת סטטוטוריים כגון: מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מבקר הפנים של משרד המשפטים ונציב תלונות הציבור במשרד, וכן חל עלינו הדין המשמעתי בנציבות שירות המדינה. בנוסף לכל אלה, כעורכי דין אנו נתונים לביקורת ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין", אמרה יו"ר ארגון הפרקליטים, לימור פלד.

בדוח שמפרסמת היום הנציבות היא כותבת כי "נבת"ם אינה צד לסכסוך בין ארגון הפרקליטים להנהלת משרד המשפטים והנציבה הבהירה במספר מפגשים כי תמשיך לפעול ולבצע את המטלות לשמן הוקמה לשיפור הגופים המבוקרים וחיזוק אמון הציבור". נבת"א הבהירה כי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מעורבים באופן אינטנסיבי בניהול מו"מ עם הארגון, ללא מעורבות נבת"ם. "כל עוד נמשך סכסוך העבודה, נענים מכתבי נבת"ם לפרקליטים ע"י פרקליטי המחוז או פרקליט המדינה, ובמרבית המקרים די בכך", נאמר בדוח.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות